צפו במעקה במקום בבמה - התמ"ת נזף באופרה

לאחרונה בוצעה היסטוריה קטנה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת): לראשונה בתולדותיו, ככל הידוע, נדרש המשרד לפגיעה בזכויות הצרכנים מצד מוסד תרבות. הגוף שזכה לכבוד המפוקפק הזה הוא לא אחר מאשר האופרה הישראלית. וגם לנו, ב-ynet, היה חלק בזה.

לפני מעט פחות משלושה חודשים פרסמנו כאן את סיפורם של בני זוג שהגיעו לבית האופרה בתל אביב כדי ליהנות מהפקת האופרה "אאידה", אך גילו ששליש מהבמה מוסתר מעיניהם ממקום מושבם ובקו הראייה שלהם לבמה היה תקוע מעקה הבטיחות של היציע שבו ישבו.

לדבריהם, כאשר רכשו את הכרטיסים למקומות הללו, איש לא טרח להודיע להם על המגבלות הללו, בניגוד לכאורה לחוק הגנת הצרכן. עם זאת האופרה לא הסכימה לפצות את בני הזוג במופע אופרה אחר, בנימוק לפיו "אופרה זה יקר מדי". הדברים הגיעו למבוי סתום והאופרה עמדה בסירובה בעניין גם לאחר פרסום הפרשה ב-ynet.

נזכיר, שהאופרה מסרה למערכת ynet נימוקים נוספים בתגובה לכתבה הקודמת, שפורסמו במלואם בכתבה האמורה, ובכללם נימוקים לגבי נוהג הושבת הקהל בבתי אופרה בחו"ל, דרישות הוראות חוק התכנון והבנייה באשר לאופן הבנייה והצבת מעקות בטיחות, וכיוצא בזה.

התמ"ת הרים את הכפפה

בני הזוג לא ויתרו וזמן לא רב לאחר פרסום הכתבה שלחו תלונה בעניין לתמ"ת. לאחר שפירטו את עיקרי תלונתם, כתבו: "ברצוננו להדגיש, כי בכתבתה של עו"ד יעל אונגר ב-ynet בענייננו צוין, כי זה שנים מוכר בית האופרה כרטיסים למקומות בעייתיים כמו אלו שאנו ישבנו בהם, בלי להביא לידיעת הצרכנים את הליקויים הכרוכים בהם... אנו מבקשים כי תחקור במסגרת סמכויותיך את התנהלות האופרה, הן בשל הפגיעה בנו, והן כיוון שעל פני הדברים נראה כי הדבר נוגע לציבור צרכנים גדול".

בתמ"ת מיהרו להרים את הכפפה ובעקבות חקירה שניהל סגן הממונה על הגנת הצרכן זמיר חייט, הוחלט לנקוט צעד מינהלי נגד האופרה הישראלית. צעד זה מעוגן בסעיף 21(4) לחוק הגנת הצרכן, הקובע: "ראה הממונה (על הגנת הצרכן – י.א.) או מי שהוא הסמיך לענין זה שהדבר דרוש לביצועו של חוק זה, רשאי הוא... להעמיד עוסק על חובתו להפסיק נהגים שיש בהם לכאורה הפרת הוראות חוק זה או שלא לחזור עליהם".

ואכן, הממונה על הגנת הצרכן עו"ד יצחק קמחי, שלח מכתב לחנה מוניץ, מנכ"לית האופרה הישראלית, בו ציין כי על פי סעיף 4 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, "עוסק חייב לגלות לצרכן כל פגם או איכות נחותה אחרת הידועים לו המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס או השירות, ואי-קיומה של הוראה זו מהווה עבירה על הוראות החוק".

עוד ציין קמחי, כי "בשונה מהמרחק מהבמה, בו יכול הצרכן להבחין מהתבוננות במפת האולם, קיומו של שדה ראייה מוגבל לא נראה במפה ויש לכן לגלותו באופן מפורש לצרכן". קמחי הוסיף כי בסתירה לטענות האופרה, העובדה כי מחיר הכרטיס עבור הכסאות שנרכשו על ידי בני הזוג הוא זול יותר אינה פוטרת אותה מחובת הגילוי לפיה שדה הראייה גם מוגבל.

כללי המשחק משתנים 

הממונה על הגנת הצרכן לא הסתפק בשיעור קצר בהוראות חוק הגנת הצרכן ופירט במכתבו שורת דרישות, שעל הנהלת האופרה לעמוד בהן, בהתאם לסמכותו בסעיף 21(4) בחוק הגנת הצרכן.

במסגרת זו דרש הממונה מהאופרה לגלות במפורש לרוכשים כרטיסים למקומות בהם מוגבל שדה הראייה, כי קיימת מגבלה כאמור ולהותיר בידיהם את ההחלטה האם הם רוצים לרכוש כסא זה אם לאו. בנוסף היא נדרשה לפעול בהתאם לדרישות החוק ולתת מידע מהותי לצרכנים הרוכשים כרטיס לאופרה, לתדרך את העובדים בהוראות החוק ולתקן במיידי כל פרסום או מידע כך שיכיל גם מידע לגבי מגבלות בשדה הראייה.

כדי להמחיש שכללי המשחק השתנו, דרש עו"ד קמחי מהאופרה להודיע לו תוך 7 ימים מיום קבלת המכתב על ביצוע דרישותיו אלו. ואם לא די בכך, הוא הוסיף: "לתשומת לבכם, אי-היענות להודעה זו מהווה עבירה נמשכת בהתאם לסעיף 23(ד') בחוק. למותר לציין כי אין במכתבי זה ויתור על כל טענה אחרת או נקיטת הליכים משפטיים".

האופרה ענתה לעו"ד קמחי בתוך הימים שהורה לה, בזו הלשון: "אולם האופרה, כמרבית אולמות האופרה בעולם, בנוי בסגנון אולם 'פרסה' וזאת בשל הצרכים האקוסטיים של שירת ונגינת האופרה. מבנה מיוחד זה גורם לכך שחלק מהקהל יושבים במקומות צדדיים ושבהם תיתכנה לפעמים זוויות ראייה מוגבלות.

"זאת כמובן הסיבה שמקומות אלו זולים בהרבה ממקומות אחרים באולם ולפעמים אף ב-50% (באולם יש 5 רמות מחיר). עובדה זו נאמרת בעל פה לכל רוכש כרטיס על ידי הקופאים, מופיעה באתר האופרה ובקרוב תודפס גם על גב הכרטיסים". מהממונה על הגנת הצרכן נמסר, שהמכתב התקבל אצלו והעניין בבדיקה.

"נבוקו" מהמושבים הצדדיים

ובכל זאת, נראה שהדברים פעלו את פעולתם. מי שמתקשר בימים אלו לאופרה הישראלית ומבקש להגיע לקופות, ישמע את ההודעה המוקלטת הבאה: "לידיעתכם, בגלל מבנה הפרסה של אולמות אופרה, בהפקות מסוימות תיתכן ראייה חלקית בלבד ממושבים מסוימים ברמות המחירים ג', ד' ו-ה'".

אותה הודעה, רק עם השמטה של של המילה "בלבד", מופיעה גם באתר האינטרנט של האופרה, לצד תמונת האולם המיועדת לרוכשי הכרטיסים.

ואולם נראה כי השיפור אינו חורג מתחומי בניין האופרה בתל אביב. בימים אלה נמכרים כרטיסים להפקה של האופרה "נבוקו" במצדה, אך משרד "בימות" מבצע את מכירת הכרטיסים להפקה זו ומי שפונה לאופרה מופנה למספר הטלפון של "בימות". ב"בימות" לא מסבירים לרוכשי הכרטיסים הפוטנציאליים כי בגלל סידור המושבים במצדה, שם עתיד לעלות המופע, ייתכן שבמקומות מסוימים הראייה לא תהיה מלאה.

כך, למשל, כשהתקשרנו וביררנו לגבי סוגי כרטיסים, דיברו איתנו על כרטיסים שנותרו בקבוצות המחיר ג' ו-ב' (ג' היא הזולה ביותר). רק אחרי שלחצנו ושאלנו סדרת שאלות מכוּונות הסכימו לומר לנו, שקבוצת המחיר ג' כוללת מושבים צדדיים ולפיכך, ניתן יהיה לראות את הבמה רק בזווית.

בהקשר זה חשוב להבין, כי "בימות" פועל מטעמה של האופרה הישראלית. כעוסק, חלה עליו חובת מסירת המידע לגבי הבעייתיות לכאורה שבמושבים מסוימים, אולם על האופרה, כמי שהפקידה בידיו את מכירת הכרטיסים, מוטלת לכאורה חובה כפולה: גם להודיע בעצמה לרוכשי הכרטיסים על הפגמים במושבים מסוימים, וגם לוודא שמשרד הכרטיסים הפועל מטעמה יעמוד בדרישות החוק במובן זה. ממה ששמענו השבוע עולה לכאורה, שאף לא אחד משני הגופים הללו עומד בדרישות החוק.

הממונה על הגנת הצרכן התריע בפני מנכ"לית האופרה, כי אם האופרה לא תפעל על פי הוראותיו, יהווה הדבר עבירה נמשכת. העונש בגינה, נוסף על כל קנס אחר, הוא קנס בשיעור של עד 5% מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה - לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר למועד שבו נמסר לה מכתבו של הממונה על הגנת הצרכן.

ניסיונות מערכת ynet, החל מיום רביעי ה-13 בינואר 2010, לקבל את תגובתה העניינית של האופרה לדברים האמורים בכתבה זו - לא צלחו עד למועד פרסומה.

מ"בימות ישראל" נמסר בתגובה כי הבמה בנבוקו פתוחה לגמרי ולכן ניתן לראות מכל המקומות את כולה. עוד נמסר, כי הם מיידעים את רוכשי הרכטיסים כאשר הם קונים כרטיס ברמת המחיר הנמוכה ביותר.

"ברור לכל מי שקונה את הכרטיס במחיר הנמוך ביותר, שמן הסתם הוא יושב למעלה או בצד ומן הסתם יראה את הבמה מלמעלה או מהצד", אומרים בחברה. "לא אומרים למי שקונה כרטיס ב-462 שקל, שהוא מקבל את הכרטיסים הכי טובים, אלא מדגישים שהוא מקבל אותם ברמת מחיר הכי נמוכה והוא לא יראה את המופע כמו מי שקנה כרטיס יקר יותר ויושב בשורה באמצע".

עוד מציינים בבימות ישראל, כי הם מפנים את רוכשי הכרטיסים למפה של נבוקו באתר האינטרנט שלהם ומבקשים מהם להכנס על מנת שידעו את זווית הראייה של הבמה. "בנבוקו הבמה פתוחה לגמרי, כמו שאמר הבמאי: 'מי שיישב למעלה או בצד יזכה גם לראות את כל הנוף עוצר הנשימה של המצדה שלפניו', ואנו מזמינים את כולם לרוץ לרכוש את הכרטיסים שעוד נותרו", מסכמים בחברה.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet