נסעת לחו"ל באמצע התואר? ויתרת על שכה"ל
אישה שנרשמה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה, ביקשה להפסיקם על מנת לנסוע לעבוד בחו"ל. האוניברסיטה, מצידה, סירבה להשיב את שכר הלימוד. בית המשפט קיבל את טענת האוניברסיטה וקבע כי תנאי הביטול היו ברורים וסבירים
לטענתה, בשנה השנייה ללימודים ולאחר השלמת 26 מפגשים, היא נאלצה לנסוע לקנדה על מנת לעבוד בפרויקט שהוקפא, ועל כן ביקשה להפסיק את הלימודים ולקבל בחזרה את החלק היחסי של שכר הלימוד ששילמה. משסירבה האוניברסיטה להשיב את הכסף, הגישה הסטודנטית תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים.
לטענת התובעת, היא אמנם חתמה על מסמך תנאי הלימוד, לפיו לאחר השלמת 6 מפגשים, לא ניתן לקבל החזר כספי, אולם היא גם פנתה לוועדת החריגים שמקיימת האוניברסיטה, שלא התייחסה לטענותיה ו"נתנה תשובה סתמית" לפיה אין החזר כספי. כן נטען, כי מסמך תנאי הלימוד הינו חוזה אחיד בינה ובין האוניברסיטה, שהיא "גוף כלכלי גדול".
לטענת האוניברסיטה, היא מתכננת את פתיחת הקורסים על-פי מספר הנרשמים, וביטולים מחבלים ביכולת התכנון. בנוסף, ועדת החריגים דנה בבקשות ביטול, אולם מאשרת אותן רק במקרים קיצוניים כמו מחלה קשה של הסטודנט או בן משפחתו.
כמו כן נטען, כי תוכן המכתב אותו הציגה התובעת שבגינו נאלצה לנסוע לקנדה, מעיד כי הוצע לה לחזור לעבוד, אך היא אינה מחויבת בכך, ועל כן למעשה מדובר בבחירה שלה שלא להשלים את הלימודים.
תנאי הביטול וההחזר הכספי עליו חתמה הסטודנטית היו ברורים
השופט גד ארנברג קבע, כי במקרה זה הדין עם האוניברסיטה, שכן התובעת חתמה על הסכם ברור בו עוגנו תנאי הביטול, ותנאים אלה סבירים ונועדו לאפשר לאוניברסיטה לכלכל את צעדיה. כן קיבל השופט את טענת האוניברסיטה, וקבע כי המכתב שהציגה התובעת אכן רק מציע לה לחזור ולעבוד ולא מחייב אותה לעשות כן.
לפיכך פסק ביהמ"ש כי דין התביעה להידחות. בשולי הדברים, המליץ השופט לאוניברסיטה לשמור לתובעת במשך 3 שנים את הזכות להשלים את השנה השנייה ללא תשלום. לא נפסקו הוצאות ההליך.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
