קשישים בהאיטי: הקורבנות הנשכחים של האסון
מיליוני בני אדם במדינה הענייה מקווים לשרוד את השבועות הקרובים, בהם גם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. 85 תושבי בית אבות שקרס בפורט-או-פרינס כמעט לא אכלו מאז האסון, נאלצו לשתות מי ביוב ונפלו קורבן לבוזזים צעירים
אין סוף לזוועה: מאז רעש האדמה העז שפקד את האיטי ביום חמישי שעבר, כלי התקשורת בעולם מרבים לדווח על סיפורים אנושיים מרגשים, עצובים ומחרידים, עם תמונות קשות ביותר לצד הדיווחים. אולם בעוד העולם מתגייס לסייע ליתומים הנזקקים, ישנה אוכלוסייה חלשה נוספת שאינה זוכה ליחס כה חם: הקשישים.
רעש האדמה בהאיטי - עדכונים אחרונים ב-ynet:
- 70 אלף נקברו, הוכרז על אבל לאומי
- הצלב האדום: העולם צריך להתעורר
- תושבי האיטי: מה עלה בגורל יקירנו?
- האיטי: צוותי הסיוע במרוץ נגד הזמן
בששת הימים האחרונים מתגלים סיפורים קשים כמעט בכל פינה של הבירה שנחרבה, פורט או-פרינס. ביניהם גם 85 ניצולי רעש האדמה הקשישים מבית האבות המחוזי של העיר, הסובלים ממחסור חמור במזון, מים ותרופות מאז יום חמישי האחרון. הקשישים כמעט לא אכלו מאז ואחד הניצולים, ששרד את רעידת האדמה - מת עקב המחסור במזון. לכן הם התאגדו כולם ורכשו בכספם מנת מזון.
סוכנויות הידיעות דיווחו כי בין הריסות בית האבות נראתה אשה אחת שזחלה בבוץ, בכתה, קראה לעזרה וביקשה סיוע רפואי. לצדה, היה מוטל קשיש, שעכברושים מכרסמים בגופו. צלעותיה ורגליה של הקשישה, מארי, שבורות, וזבובים חגו סביב פצעיה הפתוחים בראשה.
ז'אן עמנואל, מנהל בית האבות, הפציר במי שיכול לסייע. "אני מתחנן ומבקש מאנשים להביא לנו כל דבר שהוא, או שאחרים לא יחזיקו מעמד עד הלילה", אמר בעודו מצביע לעבר חמישה גברים ונשים המתקשים לנשום.
גופתו המרקיבה של ג'וזף ג'וליאן, חולה הסכרת שניצל מבניין שהתמוטט חלקית ומת מחוסר המזון, נותרה מוטלת בין הניצולים. לא ניתן כמעט להבחין ביניהם, שכן הם כולם רזים, עייפים ומחכים למוות. שישה מחבריהם לבית האבות נספו ברעידת האדמה עצמה, וכעת 25 גברים ו-60 נשים מוטלים על מזרונים לצד ההריסות שהיו בעבר בית האבות.
הקשישים מוטלים על מזרונים לצד הריסות בית האבות. (צילום: AP)
מדליין דאוטריץ', בת 85, סיפרה כי כמה מהם התאגדו ביום חמישי כדי להשיג מזון, והצליחו לקנות מעט פסטה בכסף משותף שלהם, אך חלקם לא אכלו את האטריות, שבושלו במי ביוב, משום שאין מי שתייה באזור.
הביזות הרבות
עליהן דווח לא פסחו על הקשישים, שאחת מהם סיפרה כי "ילדים גנבו לי תחתונים וכסף ממש מול העיניים, בשעה שלא יכולתי לזוז". עם זאת, הקשישים לא נכנעו ומינו להם שומרים מתנדבים מפני הבוזזים: ז'קלין תרמיטי, בת 71, ופיליס ג'וליאן, בן 78, עיוור בכסא גלגלים.
תרמיטי אמרה כי "מכל המלחמות והמהפכות וההוריקנים, רעידת האדמה הזו היא הדבר הנורא ביותר שאלוהים שלח לנו אי פעם". בעוד חלק מחבריה אולי ממתינים שבני משפחתם יחלצו אותם, תרמיטי כלל לא יודעת אם בני משפחתה בחיים. היא חתמה את דבריה: "אם הזרים לא יעניקו לנו סיוע - הכל בידיים של ישו".