מזוז בעתירה נגד ברקת בגלל העדפת חרדים

היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, החליט להצטרף לעתירה נגד החלטת מועצת עיריית ירושלים לממן באופן מלא את פעילותם של מוסדות חינוך חרדיים לא-רשמיים, תוך אפלייה ברורה של יתר המגזרים. בהודעה מטעמו, שנמסרה לפני כשבועיים לבית הדין לעניינים מנהליים בעיר והגיעה לידי ynet, כתב מזוז כי הוא "מסמיך כל פרקליט מפרקליטות המדינה" להיות נציגו בעתירה נגד העירייה שהגיש "המרכז לפלורליזם יהודי", בטענה לפגיעה קשה בעקרון השוויון.

על-פי החוק, מעניקה המדינה מימון בשיעור של בין 65 ל-75 אחוזים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, ובהם לא נערכים "לימודי ליבה". לפי חלק מהקריטריונים, מאפשר החוק לרשויות המקומיות אף להעניק מימון מלא למוסדות מסוימים, ועל כן החליטה מועצת עיריית ירושלים להחיל את תוספת התקציב רק למוסדות החרדים העירוניים, בעוד שבתי הספר הערביים נותרו מחוץ לתמונה.

היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, פרסם גם הוא חוות דעת התומכת בעמדה כי המהלך פוגע בעקרון השוויון. ראש העיר, ניר ברקת, העדיף להתעלם ממנה - כפי שהוא רשאי לעשות על-פי חוק - ובחר לאמץ חוות דעת מטעם עו"ד פרטי, שניתנה לסגנו, הרב יצחק פינדרוס מיהדות התורה. זו ההתנגשות השנייה בין היועץ המשפטי לעירייה לראש העיר בתוך שבוע בלבד. 

בשבוע שעבר טען היועץ המשפטי כי "עיריית ירושלים פועלת באופן שאינו תקין" באשר לפרשת "בית יהונתן" בשכונת סילוואן וסירוב העירייה להוציא אל הפועל את צו בית משפט שהורה לאטמו. מזוז התייצב מאחורי חביליו, וטען ל"אי-כיבוד מתמשך של צווים" מצד עיריית ירושלים.

התנגדות גם בעירייה

ההחלטה על הגדלת התקצוב למוסדות החרדיים התקבלה במועצת העיר בישיבה שממנה נעדרו חברים רבים, שזעמם התעורר בעקבות המהלך. חברת מועצת העיר מטעם מרצ, לורה ורטון, שגרה לברקת מכתב שבו הביעה תרעומת על "ההחלטה המבזה שהתקבלה לגבי מימון מוסדות החינוך".

לדבריה, "רשתות 'מעיין החינוך התורני' ו'החינוך העצמאי' הם מוסדות חינוך בהם לא נלמדים אזרחות, היסטוריה ואנגלית. רמת המתמטיקה בהם ירודה ביותר.

התקציבים שיופנו למוסדות אלה יילקחו ממוסדות ראויים הרבה יותר - של החינוך הממלכתי, שזקוקים נואשות למשאבים".

ורטון הוסיפה כי להחלטה להעדיף דווקא את מוסדות החינוך החרדיים "אין שום הסבר, למעט הלחץ הפוליטי והפסול של הסיעות הקשורות אליהם". היא הביעה תמיכה בחוות דעתו של עו"ד חביליו, ומחתה על כך שזו לא זכתה לגיבוי מצד ראש העיר. "היועץ המשפטי חייב לקבל גיבוי מלא כפי ששלטון החוק חייב לקבל גיבוי מלא. במקום זאת, התקבלה הצעה של עורך דין פרטי ע"י חבר סיעה בעל אינטרס", טענה ורטון, שהדגישה כי טרם בחירתו - הביע ברקת עצמו התנגדות נחרצת לפנייה לעורכי דין פרטיים.

עו"ד עינת הורביץ, מנהלת המחלקה המשפטית ב"מרכז לפלורליזם יהודי" מסרה בתגובה: "החשיבות המרכזית של התיק הזה היא בקביעת קווים אדומים להתנהלות רשויות בכל הקשר בהקצבות לרשתות החרדיות. אנו שמחים שהיועץ המשפטי לממשלה היוצא שותף לעמדתנו, שלפיה העדפה אוטומטית של הרשתות החרדיות במתן תקצוב עירוני היא פגיעה בשוויון ואינה חוקית. לעיריית ירושלים, כמו גם לכל עירייה אחרת בארץ, יש אוכלוסיה מגוונת עם צרכים משתנים, וראוי לקבוע מבחני תקצוב שיתנו מענה שוויוני לצרכים של כלל האוכלוסייה ולא יעדיפו אוטומטית את הציבור החרדי".

עיריית ירושלים: "הכל לפי ההנחיות"

מעיריית ירושלים נמסר ל-ynet בתגובה: "ההחלטה תואמת את מדיניות משרד החינוך שמתקצב את המוסדות גם הוא במאה אחוז, המיושם בפועל כבר שנים רבות.

החלטת מועצת העיר הוסיפה תנאים להעברת הכסף הכוללים בין השאר: קבלה לבתי הספר ללא אפליה על רקע עדתי, התניה כי מוסדות החינוך לא יגבו שכר לימוד וכי יפעלו על פי התוכניות החינוכיות של משרד החינוך. ההחלטה נוגעת לכל בית ספר אשר יעמוד בקריטריונים למוכר שאינו רשמי, בדיוק כפי שמגדיר זאת משרד החינוך".

באשר לחוות הדעת המשפטיות, מסרו בעירייה: "הונחו שתי חוות דעת כדין, והמועצה בחרה לקבל אחת מהן - כפי שמאפשר החוק במקרים אלו. אין מדובר בתוספת תקציבית למוסדות מקופת העירייה, אלא מיסוד העברות המסגרת התקציבית העירונית הקיימת זה שנים תוך הוספת תנאים. אי קבלת ההחלטה היתה מכניסה את בתי הספר לאי וודאות מיותרת, ושינוי הקריטריונים - כפי שהציע היועץ המשפטי - היה גורר פגיעה תקציבית ניכרת בעירייה".