מנהל ברזילי: "הייתי מאשפז חולים שלי בתה"ש"
הורים שמסרבים לאשפז את הילד או מוציאים אותו לפני הזמן, מיטות בכל פינה אפשרית, מחלקות שמופרדות ע"י וילונות וצפיפות נוראית במחלקה האונקולוגית: התרחבותו של ביה"ח ברזילי תקועה, ואפילו מנהל המוסד נשמע מיואש: "הייתי מאשפז חלק מהחולים שלי בתל השומר", הוא אומר ל-ynet. עובדת במחלקה: "התנאים בבית החולים שהקים צה"ל בהאיטי טובים יותר מאשר אצלנו"
בבתי חולים אחרים מחלקות הילדים הן מחלקות הדגל: ציורי קיר מרהיבים, פסלים, חדרי קולנוע, עיצוב ששם דגש על נוף ומגע עם החוץ וחללים מרווחים, כבר הפכו לסטנדרט בבתי חולים רבים. דבר מאלו לא נמצא בברזילי. במחלקת הילדים שלהם, קטנה ובוהקת מניקיון, שוכבים בחדר אחד שישה ילדים ובחדר אחר עשרה.
"התנאים בהאיטי טובים יותר"
ליד כל מיטה ממוקמים כסא או כורסה מתקפלת לשימוש ההורים, מה שמחריף עוד יותר את הצפיפות. ברחבה מרכזית שאמורה לשמש כחדר אוכל, מאויישות חמש מיטות. בלי וילונות ובלי פרטיות, לצידן שולחן, ועליו אוכלים חלק מהילדים. גם במסדרון יש מיטות שמוכנות לקלוט ילדים. מחלקת הילדים בברזילי נבנתה בשנות ה-60 וכשנכנסים לשם ההרגשה היא שהזמן עמד שם מלכת. חדרים גדולים שהילדים שוכבים בהם בצפיפות, ללא וילונות מפרידים וכמעט בלי פרטיות. ההחלטה העיצובית היחידה שם היא שכיוון שבמילא צפוף, אין צורך להעמיס בתמונות קישוטים או בובות על הקירות.
בלי פרטיות, בלי קישוטים. חדר במחלקת הילדים (צילום: צפריר אביוב)
"אנחנו כבר שלושה ימים פה ועד אתמול ישנתי על הרצפה ליד המיטה של בני. אמא אחרת שעזבה העבירה לי את הכורסה שלה", אומרת סיון אלקובי, אמא של יגל בן החודשיים ששוכב באולם גדול. אולם זה מופרד באמצע, בחציו חולים הזקוקים לבידוד ובחציו השני שלוש מיטות צפופות. בין אחת לשנייה מפרידה מחיצה שקופה. "מאד קשה להיות כאן אחד בתוך השני", אומרת סיון.
ד"ר געפרי ג'עפר, נוירולוג במחלקה, מספר: "יש לנו הרבה בקשות של הורים להשתחרר לפני הזמן. יש הרבה מקרים של סירובי אשפוז. כשאנחנו שואלים למה, אומרים לנו שלא רוצים להיות ילד ליד ילד. ברגע שההורים רואים שהילד שלהם לא בסכנה ממשית הם קמים והולכים לשניידר".
"כשזה צפוף, רף העצבים של ההורים הולך וגדל", מסביר ד"ר ג'עפר. "כשאין תנאים נוחים לחולה זה גם קשה לרופא. קשה לשמור על פרטיות החולה. לפעמים מאושפזים אצלנו ילדים גדולים, נערים ונערות שאנחנו מזמינים אותם להיבדק בחדר הטיפולים, דבר שמעכב את כל הטיפול כי לפעמים החדר תפוס. אחרת אין לנו ברירה אלא לבדוק במסדרון. עבדתי גם בהדסה וגם בשערי צדק ואף פעם לא ראיתי תנאים כאלה".
עובדת מנהלה במחלקה העירה בציניות שהציוד והתנאים בבית החולים שהקים צה"ל בהאיטי טובים יותר: "כשראיתי את השידורים שם קינאתי בהם", אמרה.
המיטות במסדרון. מוכנות לקלוט חולים חדשים (צילום: צפריר אביוב)
חלק מהחולים על כסאות וספסלים
בצד השני של בית החולים, ביחידה לאשפוז יום אונקולוגי, מצטופפים כעשרה חולים בחדר קטן. זה המקום שבו הם יושבים, ממש כתף אל כתף במשך כמה שעות לקבל טיפול כימותרפי. בזמן שבתי חולים אחרים מתגאים בפרטיות מקסימלית, כורסאות נוחות וחלון רחב ידיים לכל חולה בטיפול יום, ואחרים מאפשרים לחולים לצפות בשידורים מבית האח הגדול כדי לשפר את מצב הרוח, כאן אין אפילו טלוויזיה שתעזור להעביר חמש שעות של ישיבה, כשהחולה מחובר לאינפוזיה. "אפשר לשים כאן טלוויזיה אחת, אבל אז יריבו אם לראות רוסית או עברית", אומרת ד"ר אירנה חינצ'ין, סגנית מנהלת המכון האונקולוגי.
"יש ימים שיש הרבה חולים ואין מפסיק כורסאות לכולם", מספרת ד"ר חינצ'ין. "חלק יושבים באמצע החדר על כיסאות וספסלים. יש לנו את כל הטיפולים החדשניים, אנחנו עושים הרבה מחקרים, אבל מאבדים חולים בגלל שאין כאן פרטיות. חולים צעירים, שצריכים לשבת בחדר שעות רבות ליד חולים סופנים פשוט עוזבים. זה מדכא אותם. החולים לעיתים קרובות רוצים להתלונן, אבל אלו חולים קשים שאין להם אפילו כוח לזה".
לעיתים יש חולים שצריך לחבר להם קטטר במהלך הטיפול. בהיעדר פרטיות, צריך לבקש מהחולים האחרים לזוז מכורסה לכורסה ולסגור וילונות שחוצים את החדר, "אבל כולם שומעים את מה שאומרים, אין פרטיות", מציינת ד"ר חינצ'ין.
חדר המחלקה האונקולוגית. לחולים אין כוח להתלונן (צילום: צפריר אביוב)
מנהל ברזילי: "הייתי מאשפז חולים שלי בתל השומר"
מנהל בית החולים, ד"ר שמעון שרף, נשמע מיואש. עשר שנים שהוא מנסה לקדם תוכנית לבניית אגף חדש בבית החולים, אז יוכל לנייד מחלקות ולשפץ מחלקות אחרות. אבל בתנאים הנוכחיים, מספר ד"ר שרף, אין לו מספיק חדרים אפילו כדי לשכן מנהלי מחלקות ורופאים בכירים. לפני שנה וחצי, מאז התגלו קברים עתיקים בשטח המיועד לבנייה, כל תכניות הפיתוח של בית החולים תקועות. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע שלא יבנה בשטח הקברים ובינתיים לא נסתיימו אפילו התוכניות להקמת מבנה חלופי, שיסודותיו לא יפגעו בקברים. "הבעיה היא הזמן שעובר. גם אם היו מתחילים היום היה לוקח עוד שלוש שנים עד שהמבנה היה גמור. אנחנו מקבלים יום יום תלונות מחולים במיון שאי אפשר לחיות ככה. באירוע המוני המצב בלתי נסבל".
ד"ר שרף מדגיש שאיכות החדרים והשהייה בהם אינה משנה את איכות הטיפול, אבל הצוות, הנמצא יום יום בבית החולים, נשחק בגלל התנאים. "לא יכול להיות שיהיו בתי חולים במרכז הארץ עם ארמונות פאר ובית החולים הזה יראה כמו בשנות ה-60. זה לא ייתכן".
רק לפני שבוע הודיע משרד האוצר שכדי לתמרץ יזמים להקים את בית החולים באשדוד השכנה, הוחלט לתת ליזם שיזכה במכרז מענק בסך 325 מיליון שקל. "לא נפשוט רגל בגלל בית החולים החדש הזה. רק 12-15 אחוז מהחולים שלנו מגיעים מאשדוד, אבל עם 300 מיליון שקל היינו יכולים לעשות הרבה".
עלות הקמת מיון ממוגן עמדה על 140 מיליון שקל, אבל לפי התוכניות החדשות, ללא העתקת הקברים, העלות תהיה 240 מיליון שקלים. מעל למיון הממוגן אמורים להיבנות עוד חדרי ניתוח חדשים ומחלקות אשפוז, אך אין לכך כסף. בנוסף, מציינים בבית החולים שלו היה מוקם המבנה המקורי, ניתן היה לבנות בתוכו גם מחלקת ילדים בעלות של 15 מיליון דולר. בתוכניות החלופיות אין מקום למחלקת ילדים חדשה וזו תתוכנן בבניין נפרד, שעלותו 20 מיליון דולר. בינתיים, אין אפילו תוכניות למיון החדש ובבית החולים יש תרומה משמעותית אחת רק לצורך הקמת המיון.
"את הבעיות שלי הייתי פותר במסדרונות הרחבים והיפים של תל השומר", נאנח ד"ר שרף, "הייתי מאשפז שם חלק מהחולים שלי".
סגן שר הבריאות שביקר אתמול בבוקר (ד') בבית החולים הפסיכיאטרי והורה לסגור שם חדר בשל התנאים, ערך אתמול בערב ביקור פתע בברזילי, אבל לא נכנס למחלקת הילדים או למחלקה האונקולוגית. בבית החולים ציינו אמש במרירות שליצמן התעניין בעיקר בשיעורי ההתחסנות של הצוות נגד שפעת החזירים.
ממשרד הבריאות נמסר שסגן השר ציין כי לפני הכל צריך למגן את בית החולים ושמשרד הבריאות מתקדם בתוכניות לבניית מיון חדש.
לפנייה לכתב/ת 
