שטח לכל לוחם? "הקרקעות הללו לא שוות כלום"

האם היוזמה שרוקמת גילה גמליאל לחלוקת קרקעות לחיילים קרביים משוחררים, תאפשר להם לבנות את בית חלומותיהם? משיחות עם מי שמעורה בנעשה בענף הנדל"ן עולה ספק רב.  

התוכנית, שיזמה סגנית השר לקידום צעירים, אמורה לאפשר למשפחתו של כל חייל מילואים ששירת שירות מלא ביחידה קרבית לקבל ממינהל מקרקעי ישראל רבע דונם קרקע, חינם אין כסף, בשטח שצמוד לקיבוץ, מושב או יישוב קהילתי באזור ספר - בערבה, בנגב המרכזי והמערבי, בגליל העליון, בעמק בית שאן וברמת הגולן.

הממשלה כבר גיבשה פיילוט שכולל 1,000 יחידות דיור ומיועד ליישום ב-5 השנים הקרובות. המימון לתוכנית אמור להגיע ממשרדי השיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. משפחתו של החייל לא תצטרך לשלם על הקרקע היטלי פיתוח והיטלי השבחה, והיא תוכל להקים עליה את ביתה בעלות הבנייה בלבד.

"התוכנית הזאת היא יוזמה יפה, אבל אני בספק אם היא תגרום לחיילים המשוחררים לבוא לגליל ולנגב בהמוניהם", אומר ל-ynet חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן. "אני מקבל את הטענה של הממשלה שיש כאן מתנה בשווי של 100 עד 150 אלף שקל לחייל, וזה בהחלט סיוע ראוי. זאת, בתנאי שהחייל באמת לא יצטרך לשלם על הקרקע שום היטלים ושום מסים ושום דבר. הקרקע במקומות הללו לא שווה כלום. המתנה שהוא מקבל זה תשתיות, וצריך לוודא שהוא מקבל אותן בחינם".

גורמים נוספים בענף, שסירבו להתראיין לכתבה, הביעו עמדות דומות לאלו של פייגלין.

מדובר על בנייה ביישובים קיימים, שגם התשתית שלהם קיימת. תמ"א 35 אוסרת על הקמת יישובים חדשים. אם נותנים להם קרקע שלא שווה כלום, עם תשתיות שכבר הוקמו בשביל התושבים הקיימים, אז איפה פה המתנה?

"המדינה שילמה הרבה כדי לפתח את התשתיות, כיום, מי שרוצה לבנות בית צריך לשלם עשרות אלפי שקלים על ההיטלים, ואילו לפי התוכנית הזאת, החייל יוכל לקבל את התשתית בחינם. אם זה באמת יגרום לחיילים לבוא בהמוניהם לגור בנגב ובגליל, זה בהחלט ראוי".

וזה יגרום להם לבוא?

"אני בספק רב".

מדוע?

"כי המוצר שמחלקים להם הוא מוצר גרוע. מדובר ברבע דונם, שזה משהו כמו 15 על 20 מטר. ביישובים כאלה יש מרווח גדול של כ-8 מטרים לאורך ולרוחב בין הבתים, כך שלמעשה, מדובר על שטח של 5 על 12 מטר, או 60 מטר רבוע. לא ממש בית סביר, אפילו למשפחה קטנה. כדי להכניס משפחה לדבר כזה חייבים לבנות שתי קומות. עלות הבנייה המינימלית לשתי קומות בשטח כזה היא 800-700 אלף שקלים. יכול להיות שזה סביר יותר אם בונים מבנה דו-משפחתי, ואפשר להצטופף יותר במקום לבנות לגובה. אבל גם אז, מדובר על עלות בנייה של משהו כמו 700 אלף שקל למשפחה".

אם מוותרים על המגורים בצמוד קרקע ומוכנים לגור במגדל מגורים, אפשר לקנות בית בבאר שבע או בכרמיאל במחיר דומה.

"כמעט. שלא לדבר על האינטרס של המדינה, שהשטחים הפתוחים שלה הולכים ונגמרים. למה לעשות תוכנית שמעודדת התיישבות צמודת קרקע? מדוע לא כוללים בתוכנית את באר שבע, שדרות, אופקים, כרמיאל או קריית שמונה, וכוללת גם בנייה לגובה? מי בונה בכלל צמודי קרקע היום, עם כל המודעות הסביבתית, המגבלות והעלות האסטרונומית?".

הרעיון הוא לחלק קרקעות. המדינה לא תתחיל לחלק לחיילים בתים מוכנים. אם מחלקים קרקע, איך אפשר לגרום לאנשים שיבנו עליה מגדלים?

"באמצעות קבוצות רכישה. ההצעה אומרת שיתנו עדיפות לחבורות של חיילים משוחררים, שיבואו לבנות ולהרחיב יישובים ביחד. מדוע שהחבורות הללו לא יבנו ביחד מגדלים? זאת עלות אחרת לגמריי. קבוצה של חיילים משוחררים, שכל אחד מהם יקבל רבע דונם וכולם יקימו מגדל על השטח המשותף, יכולה להקים פרוייקט יפה שכל אחד מהם ישלם עליו משהו כמו 600 אלף שקל. אני לא בונה בבאר שבע, אבל לפי מה שאני שומע מיגאל דמרי, 600 אלף זה הרבה פחות מעלות של בית חדש בבאר שבע, וכך גם בכרמיאל. הם יכולים לקבל בית חדש של ארבעה חדרים שמותאם לכל הצרכים המודרניים - חנייה, מזגן, ממ"ד, מחסן, מעלית, לובי - במחיר של דירת יד שנייה בשיכון מתפורר שאין בה אף אחד מהשירותים האלה ושאינה בנוייה באופן שמבטיח אותה מפני רעידות אדמה". 

קבוצות רכישה הן עניין מסוכן. הרבה אנשים אינם מצטרפים לקבוצות רכישה בגלל שהיא לא נותנת ביטחונות מלאים על הכסף שלהם ואין רגולטור שמפקח עליה.

"בדיוק בשביל זה יש מדינה. מדובר בחיילים משוחררים שאינם מכירים את השוק. המדינה יכול לארגן את הקבוצות הללו, וגם להגן עליהן. אני מדבר מניסיון: אני בניתי לפני 10 שנים באור יהודה בפרוייקט שנקרא בנה דירתך שיזמה הממשלה בתקופה שבה בנימין בן אליעזר שימש כשר השיכון. נתנו לזכאים קרקע בחינם, ועשו מכרזים לדירות יפיפיות של 3-4 חדרים במגדלים חדשים. עד היום אני מקבל פידבקים חיוביים ממשפחות שעברו לשם. זה פרוייקט שאני גאה בו, שלא הייתי מתבייש לשים בתל-אביב. ואני לא אומר את זה בשביל שיתנו לי לבנות פרוייקט דומה בבאר שבע. אין לי כוונה לבנות שם, אבל אני אשמח אם זה מישהו אחר יבנה שם ובאמת יסייעו בכך לחיילים משוחררים".

בתנאים הקיימים, אתה חושב שהתוכנית תגרום לצעירים לבוא לגור בגליל ובנגב?

"לא בטוח. אני מעמיד את עצמי במקום הצעירים הללו, במקום שבו הייתי לפני 20 ומשהו שנה. אני מניח שזה היה קורץ לי להצטרף, גם בתנאים הקיימים, אבל לא ממש בטוח שבאמת הייתי לוקח את המשפחה שלי ומגיע בפועל".

אם ירחיבו את התוכנית לערים, כמו שאתה מציע, היא תעורר את שוק הנדל"ן הקפוא בפריפריה?

"אני לא מסכים אתך ששוק הנדל"ן בפריפריה קפוא. בונים בפריפריה, קונים שם וגם יש עליית מחירים. אם התוכנית תורחב גם לערים, היא יכולה לתת דחיפה למשפחות לעבור לפריפריה ולחזק את השוק, וזה, בלי שאנשים יצטרכו לשלם יותר".

למרות שאפשר לעשות את אותו דבר אם יחזירו את המענקים לרכישת דירות בפריפריה שנתניהו ביטל כשהיה שר האוצר.

"נכון. וכל זה לא נותן תשובה לשאלה הכי חשובה: במה החבר'ה האלה יעבדו? איך הם יגיעו לעבודה? איזה מין חינוך והשכלה יקבלו הילדים שלהם? מה שהפריפריה צריכה זה לא קרקע זולה. זה יש שם בשפע. היא צריכה חינוך, תעסוקה, תחבורה. זה מה שצריכים לחלק שם. כל השאר, זה נחמד, אבל לא יותר מזה".

התוכנית מציעה רשימה של יישובים שאין בה אפילו יישוב דרוזי או בדואי אחד. סגן השר לפיתוח אזורי, איוב קרא, טוען כי מדובר באפלייה חמורה. אתה מסכים אתו?

"האמת שכן. אם כבר מקצים קרקע ביישובים יהודיים, למה לא להקצות גם אצל הדרוזים והבדואים"?

אתה לא נשמע נלהב מכל העניין.

"אני נלהב מהרעיון. הפרטים של התוכנית לוקים בחסר".

גילה גמליאל: "נשמח להצעות ייעול"

יוזמת החוק, סגנית השר גילה גמליאל, אמרה בתגובה לדבריו של חיים פייגלין כי "מדובר בחלק מהתוכנית האסטרטגית לקידום צעירים, סטודנטים וחיילים ובמסגרתה כבר אושרה פה אחד בממשלה, שנת לימודים אקדמית ראשונה חינם בנגב ובגליל לחיילים משוחררים. היוזמה באה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הרבה של החיילים והמילואימניקים הקרביים ויש לקבלה בברכה".

"מרכיב הדיור הינו נטל נכבד ומרכזי ביותר, בדרך זאת נוכל להקל בצורה משמעותית על הצעירים ובמקביל לפתח ולעודד את התיישבות המבורכת בנגב ובגליל. המטרה בתוכנית היא להעניק קרקעות לחיילים המשוחררים ללא עלויות פיתוח בנגב ובגליל. רשימת היישובים היא ראשונית ונשמח לקבל הצעות לייעול הפיילוט שיבחנו ברצינות ע"י הגורמים המקצועיים במשרד.