הכנסת אישרה סופית: חנינה למתנגדי ההתנתקות
ברוב של 51 מול 9, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק הקובע כי יבוטל העונש ויימחקו ההרשעה והרישום הפלילי של מי שעבר על החוק במסגרת ההתנגדות לפינוי ההתנחלויות - למעט מקרים שבהם נעברו עבירות שדינן מאסר
הליכי החקיקה של החוק החלו כבר בכנסת הקודמת. הכנסת הנוכחית החילה "דין רציפות" על הצעת החוק - שיזמו ח"כים רבים, בהם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) ועוד - והיום הגיעו הליכי החקיקה לסיומם.
נגד כ-300 בני אדם נפתחו הליכים משפטיים בגין חשד לעבירות שביצעו בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות או במהלך מבצע הפינוי עצמו. ללא קשר לחוק, במהלך התקופה שהצעת החוק נדונה, נמחק כבר הרישום הפלילי לעשרות "עברייני-התנתקות", במסגרת חנינות מנשיא המדינה. הנשיא דחה אז בקשות חנינה שבהן העבירות בוצעו בנסיבות חמורות, או שמבצעיהן היו בעלי עבר פלילי קודם.
מתבצרים על גג בית הכנסת בכפר דרום, קיץ 2005 (צילום: רויטרס)
החוק החדש יפטור מעונש גם את מי שהחנינה הנשיאותית פסחה עליו. הוא קובע כי אם הורשע אדם בעבירה על רקע ההתנגדות להתנתקות, לא יבוצע גזר דינו. אם החל כבר ביצוע גזר הדין - הוא ייפסק, אם יבקש זאת הנאשם. הוראות החוק לא יחולו על מי שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל (כמו במקרה של פגיעה בנפש או עבירות אלימות חמורות). כמו כן, לא יחולו על עונשים שגזרו בתי דין צבאיים. החוק קובע עוד, כי בנוסף לביטול העונש, יימחק גם הרישום הפלילי של עבירות שנעברו על רקע ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות (גם זאת - רק בתנאי שלא הוטל עונש מאסר בפועל).
החוק מתייחס גם להליכים משפטיים שהחלו לגבי עבירות הקשורות להתנתקות אך טרם הגיעו להרשעה, וקובע כי לא יוגש בהן כתב אישום, אלא אם פרקליט מחוז יבקש מבית המשפט להטיל על עונש מאסר בפועל במקרה של הרשעה. אם הוגש כתב אישום וטרם ניתנה הכרעת דין, יראו את כתב האישום כאילו עוכבו לגביו הליכי המשפט.
"צלקת ההתנתקות לא הגלידה"
"יש ימים שבהם הדמוקרטיה צריכה למחול ולסלוח, ולהותיר את מטעני העבר מאחור", אמר ריבלין בעקבות אישור החוק. "ההתנתקות הייתה טראומה לאומית, ולא ניתן להשוותה לשום משבר חברתי אחר. אני מאמין שאישור החוק יסייע לאיחוי הקרע בחברה הישראלית, ולתיקון העוול שנעשה למפונים, ששילמו את מחיר הדמוקרטיה באופן הכבד ביותר".
להצבעה במליאה קדם דיון ארוך. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם, אמר כי "ההתנתקות הייתה אירוע ייחודי, חד-פעמי, בתולדותיה של מדינת ישראל. היה בכך כדי להביא למצב שהעם בישראל כמעט ונקרע. יש כאלה, ואני בתוכם, שלבנו שותת דם עד היום על האירוע הנוראי הזה... בבירור שנעשה במהלך הדיונים בוועדת החוקה נתברר כי אין אנשים המרצים עונש מאסר כלשהו בתיק על רקע ההתנתקות, וריצוי מאסרים בתיקים הבודדים שבהם הושתו, הסתיים זה מכבר".
בין מתנגדי החוק היה ח"כ דב חנין (חד"ש), שאמר במהלך הדיון: "אני חושב שהצעת החוק שיש בפנינו היום היא חמורה ומסוכנת במיוחד,
והטעמים לכך הם רבים. הטעם הראשון הוא שהצעת החוק הזו בעצם נותנת פטור ושחרור מענישה פלילית רק למעשה עברייני כשהוא מגיע מכיוון אחד".
יו"ר הבית היהודי, שר המדע דניאל הרשקוביץ, בירך על אישור הצעת החוק: "הצלקת שהותירה ההתנתקות לא הגלידה אצל רבים, אבל את אות הקין שברישום הפלילי צריך למחוק למי שלא סיכנו חיי אדם ולא נקטו באלימות קשה בעת המחאה. על מתנגדי ההתנתקות ותומכיה להתלכד ולאחות את הקרע בעם שהותירה עקירת היישובים. צעדי חנינה לפנים משורת הדין למי שנקטו במחאה אך לא פגעו בנפש, עשויים לתרום לכך".