כשמגינים על שדות - מרעילים חיות נדירות

בחברה להגנת הטבע טוענים שהחוק שמתיר לחקלאים לפזר רעל בשדות כדי להילחם במזיקים הופך אותם למרעילים בעל כורחם, וגם עלול לסכן את מקורות המים מהם אנו שותים.

המקרה שאירע לאחרונה בשדות שליד קיבוץ חולדה הוא דוגמה מייצגת של הבעיה. יואב פרלמן, איש החברה להגנת הטבע, נקרא לפני כשבוע למקום בעקבות דיווחים על עיטים רבים באוויר. ניסיונו לימד אותו שריכוז כזה של עיטים מעיד על פגרים בסביבה.

כשהגיע לשדה החומוס, שמעובד על ידי חקלאי הקיבוצים באזור, הבחין פרלמן בכמה עשרות זרעיות שהראו סימני הרעלה - הן לא הצליחו לעוף ישר, נפלו תוך כדי הליכה, שמטו את ראשן וחלקן היו גוססות או מתות. "בשדה היו עשרות דורסים שחגגו על זרעיות - כמו במזנון למזון מהיר. היו שם ארבע עיטי צפרדע, שני עיטי שמש, עיט ערבות, חמישה עקבי חורף, שני זרונים תכולים, בז נודד, 15 בזים מצויים. מתוך הדורסים הללו, גם עיט הצפרדעים וגם עיט השמש הם מינים מינים בסכנת הכחדה עולמית.

"פגשתי בשטח את החקלאי שמגדל בשדה הזה. הוא פיזר כמה ימים לפני כן רעל מסוג 'אלפא-צ'' ממשפחת התרדמון כנגד זרעיות שגורמות לו נזק לשדה החומוס. הרעל הזה מכיל חוימר הנקרא אלפא כלורלוז, הפוגע במערכת העצבים המרכזית, גורם לשיתוק ולירידה בקצב המטבולי, וכתוצאה מכך בעלי החיים מתים לבסוף מהיפותרמיה.

"הוא פיזר את הרעל לפי ההנחיות ולא עבר על החוק. אבל ההנחיות קובעות שהוא אמור לאסוף את הזרעיות המתות מן השדה. אלא שבפועל זו הנחייה בלתי הגיונית שלא ניתן לעמוד בה. הרי לא מצפים ממנו לגייס מאה איש שישלבו ידיים ויסרקו את השדה כולו בהליכה 24 שעות ביממה".

פרלמן הזעיק למקום פקח של רשות הטבע והגנים. יחד הם גירשו מהמקום את הדורסים כמיטב יכולתם ואספו פגרי זרעיות מורעלות, וגם את שאריות הזרעים המורעלים. "למרות זאת, כמובן שהדורסים מוכשרים יותר מאיתנו במציאת ציפורים במצוקה. אין ספק שמאז אותו יום, דורסים רבים אכלו זרעיות מורעלות רבות. אמנם לא מצאנו בשטח דורסים שנפגעו מהרעלה משנית, אך אין ספק שהם צרכו כמות לא מבוטלת של זרעים מורעלים מתוך קיבתם של הזרעיות".

גם בני האדם חשופים 

פרלמן הוסיף וציין כי גם אם יורד גשם, והרעל נשטף מהזרעים, הוא עדיין מחלחל עם המים לאדמה ושם עלול לפגוע במאגרי מי תהום מהם שואבים מים שפירים לשתייה. 

היום ציינה החברה להגנת הטבע 30 שנות צפרות בישראל, וחנכה אגף חדש לתחנה לחקר ציפורי ירושלים. צמוד לתחנה, בכנסת, התקיים דיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שימוש ברעלים והדברה ביולוגית.

שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, יו"ר הוועדה הציבורית שבדקה את נושא ההרעלות ונזקי חומרי ההדברה, אמר בדיון: "ההגנה על הציפורים וההגנה על בני אדם קשורים אחד לשני, והפגיעה בשניהם היא איומה ונוראה... זה לא נזק שמופיע בבת אחת, אלא מדובר בנזקים איטיים, מצטברים, כמו ירידת הפוריות אצל גברים ואצל נשים".

ד"ר יוסי לשם, מהחברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, אמר בדיון כי מדי שנה ישנם כ–120 מקרים של הרעלות של בעלי חיים, כלומר בממוצע אחת לשלושה ימים, כתוצאה משימוש בחומרי הדברה ורעלים. לדבריו, "למקרים אלו השפעה חמורה על המערכת האקולוגית, כאשר המקרה הבולט ביותר הוא של הרעלות הנשרים, שהביאו לצמצום משמעותי באוכלוסיית הנשרים ולסכנת הכחדה אמיתית שלהם".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), אמר בסוף הדיון: "הוועדה תאמץ ותקדם כל חקיקה הקשורה למיזעור נזקי הרעלים וחומרי ההדברה, אנחנו פונים למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות לפעול לקידום המודעות לצמצום השימוש ברעלים וחומרי הדברה מסוכנים, ומבקשים ממשרד החקלאות לעודד שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה".