התגובה לגולדסטון: החקירה, המסקנות והטעויות

תשובת ישראל לדו"ח גולדסטון, שהועברה אמש (יום ו') למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, כוללת תשובות פרטניות בנוגע לאופן חקירת צה"ל את אירועי מבצע "עופרת יצוקה", המסקנות שהתקבלו ביחס לאירועים שנויים במחלוקת שצויינו בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם, עדכון ביחס למספר החקירות שעודן מתנהלות, צעדים שננקטו והודאה בטעויות שנעשו. 

מתשובת ישראל עולה כי בתום המבצע נפתחו חמש חקירות פיקודיות מיוחדות בהוראת הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, הנוגעות להאשמות שונות שהעלו ארגונים בינלאומיים ולא-ממשלתיים וכלי תקשורת. בראש חקירות אלה עמדו חמישה קצינים בדרגת אלוף משנה שלא היו מעורבים באופן ישיר בתקריות. מדובר בחמישה סוגים של הפרות לכאורה של דיני המלחמה ב-30 תקריות נפרדות.

• טענות הנוגעות לתקריות שבהן נפגע מספר גדול של אזרחים לא מעורבים
• טענות הנוגעות לתקריות שבהן נורתה אש לעבר מתקנים של האו"ם או של ארגונים בינלאומיים אחרים
• תקריות הכוללות ירי לעבר בתי חולים, מוסדות רפואיים, כלי רכב ואנשי צוות רפואי.
• הרס של רכוש פרטי ותשתיות על-ידי כוחות חי"ר
• שימוש בתחמושת המכילה זרחן
  

יצויין כי תגובת ישראל אינה מתייחסת ישירות לדו"ח גולדסטון (בו היא אינה מכירה) אלא לשאלות שהפנה לה מזכ"ל האו"ם בעקבות הדיון שנערך בעצרת הכללית האו"ם על ההחלטות שהתקבלו במועצת זכויות האדם של האו"ם בהתבסס על דו"ח גולדסטון. עוד יצויין כי דו"ח צה"ל על מבצע עופרת יצוקה כולל התייחסות פרטנית לכל אחת מהתקריות שנחקרו, ואילו תגובת ישראל מתמצתת את החלטות הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לגביהן.

טעויות בירי והפרות נוהל פתיחה באש

"חקירות מיוחדות חשפו כמה מקרים שבהם נעשו טעויות מבצעיות ומודיעיניות. לדוגמא, חקירה מיוחדת אחת העלתה כי צה"ל סימן בשוגג את ביתה של משפחת אל-דאיה כמטרה, במקום את מחסן הנשק הסמוך. כתוצאה מכך נהרגו אזרחים. במקרה אחר, נורתה אש לעבר מכונית של אונר"א, והחקירה מצאה כי תקשורת לקויה הובילה לתיאום לקוי של מעבר השיירה. על-מנת להימנע ממקרים דומים בעתיד, הורה הרמטכ"ל על הבהרת הפקודות הקיימות ושיפור תוכניות מבצעיות".

"החקירות הפיקודיות המיוחדות חשפו גם כמה מקרים שבהם חיילי וקציני צה"ל הפרו כללי פתיחה באש. לדוגמא, במקרה אחד, תא"ל ואל"מ אישרו ירי של פגזים שנחתו בלב אזור מיושב, תוך כדי הפרה של פקודות צה"ל המגבילות את השימוש בירי ארטילרי לאזורים מאוכלסים. פיקוד הדרום העמיד את שני הקצינים לדין משמעתי בגין חריגה מסמכויותיהם באופן שסיכן חיים".

טענות על פגיעה במספר גדול של אזרחים

"חקירת טענות מסוג זה כללה שבע תקריות נפרדות. ארבע מהחקירות הושלמו על-ידי הפצ"ר ולא נמצאו ראיות המצדיקות פתיחת חקירה פלילית. שלוש חקירות עדיין נמשכות. בשני מקרים, בשל האופי הסבוך של הנסיבות, החקירה הפיקודית נמשכת, החקירה השלישית נוגעת לפגיעה במסגד מוקאדמה, והרמטכ"ל קבע כי תיפתח חקירה מיוחדת חדשה".

טענות לפגיעה במתקני או"ם ומבנים בינ"ל אחרים

"חקירת הטענות האלה כללה 13 תקריות שונות והפצ"ר לא מצא בסיס לחקירה פלילית בכולן. שתיים מהתקריות הובילו לנקיטת צעדים משמעתיים נגד קצינים בצה"ל. אחת התקריות נגעה לפגיעה לכאורה במשרדי אונר"א בתל אל-הווא. החקירה העלתה כי במהלך המבצע הצבאי באזור, ירו כוחות צה"ל מספר פגזים בניגוד לכללי הפתיחה באש באזורים מאוכלסים. בהתבסס על הממצא הזה, זימן מפקד פיקוד הדרום לדין משמעתי שני קצינים, בדרגת תא"ל ואל"מ".

"מזכ"ל האו"ם מינה ועדת חקירה לבדיקת מספר התקריות שבמהלכן נפגעו מתקני או"ם. ישראל שיתפה פעולה באופן מלא עם ועדת החקירה, חלקה עמה את חקירותיה הפנימיות, וסיפקה מידע מפורט על התקריות. מזכ"ל האו"ם הביע את הערכתו לשיתוף הפעולה הנרחב של ישראל".

"בעקבות דו"ח ועדת הבדיקה של האו"ם, ולמרות הסתייגויותיה ממאפיינים מסוימים של הדו"ח, ישראל דנה עם האו"ם בנושאים הקשורים לתקריות שנבחנו. ב-22 בינואר 2010, הודה מזכ"ל האו"ם לישראל על שיתוף הפעולה שלה בדיונים האלו, ואישר כל הסוגיות הפיננסיות הנוגעות לכך נפתרו בצורה מספקת".

טענות על אש לעבר בתי חולים וצוותים רפואיים

"החקירות האלו כללו עשר תקריות שונות. הפצ"ר לא מצא בסיס ראייתי לפתיחת חקירה פלילית בהן.

טענות על הרס לרכוש פרטי ותשתיות

"החקירה הזאת עסקה בטענות כי צה"ל פגע בכוונת תחילה ברכוש פרטי ובתשתיות במהלך המבצע. החקירה לא עסקה בתקריות ספציפיות או תלונות מבודדות. הפצ"ר בחן את הממצאים וקבע כי ממצאי החקירה עולים בקנה אחד עם מחויבותה של ישראל לדיני המלחמה, וקבע כי היקף ההרס בלבד אינו יכול להעיד על הפרה של החוק.

"משום שחקירה זו היתה מוגבלת בהיקפה ועסקה בסוגיות כלליות, מקרים ספציפיים שדווחו לאחר סיום החקירה המיוחדת הועברו לחקירות פיקודיות ייחודיות. הפצ"ר הדגיש את חשיבות הבדיקה המקיפה של כל אחד מהמקרים ואת חשיבותם של חוקים ופקודות ברורות, כמו גם דוקטרינת לחימה ברורה הדנה בהריסת מבנים ותשתיות. מאז, אימץ צה"ל נהלים ותורת לחימה בהתאם.

טענות הנוגעות לשימוש בזרחן

"החקירה התמקדה בסוגים שונים של נשק המכיל זרחן שבו נעשה שימוש במהלך המבצע, מטרות השימוש, נהלי הפתיחה באש וההנחיות המקצועיות הקשורות לזרחן. הפצ"ר קבע כי בכל הנוגע לתחמושת נפיצה המכילה זרחן לא הפר צה"ל את החוק הבינלאומי לו הוא מחויב".

"בנוגע לפצצות עשן המכילות זרחן, מצא הפצ"ר כי החוק הבינלאומי אינו אוסר שימוש בפצצות מסוג זה, משום שהן לא נחשבות לתחמושת דליקה, ואינן מתוכננות לצורך הצתה. במהלך המבצע, השימוש בפצצות עשן המכילות זרחן נעשה לשימוש צבאי בלבד, למשל יצירת מסך עשן על-מנת להסתיר את כוחות השריון מלוחמי חמאס.

"הפצ"ר לא מצא לנכון לנקוט צעדים משפטיים או משמעתיים בגין שימוש בזרחן, שכן לא היו הפרות של דיני המלחמה. עם זאת, עמדתו לא התייחסה למספר טענות ספציפיות שהתקבלו לאחר תום החקירה, והן נחקרות בנפרד.

חקירות פיקודיות

"בנוסף לחמש החקירות הפיקודיות המיוחדות, המליץ הפצ"ר כי הרמטכ"ל יפתח בחקירות מיוחדות נוספות, כדי לבדוק האשמות שעלו בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם. ב-10 בנובמבר 2009 מונה קצין בדרגת אלוף משנה לנהל חקירה חדשה. החקירה המיוחדת הנוספת מתמקדת בשלושה סוגי האשמות המופיעות בדו"ח האו"ם. טענה אחת קשורה לבית אל-סמוני, שם גרם צה"ל לכאורה למותם ופציעתם של עשרות אזרחים שהסתתרו בבית. טענה אחרת שנבחנת נוגעת להאשמה כי צה"ל התעלל בעצירים פלסטינים. הטענה השלישית נוגעת לפגיעה במסגד אל-מוקאדמה.

"בנוגע לתקיפה לכאורה במסגד אל-מוקאדמה... חוקר קבע כי המסגד לא נפגע בפעילות צבאית. לאחר בחינת ממצאי החקירה, ובעקבות תלונות של ארגונים לא ממשלתיים ודיווחים בתקשורת, המליץ הפצ"ר על חקירה חדשה. בתום החקירה, יציג החוקר המיוחד את ממצאיו לפצ"ר, שיקבע אם אכן יש חשד להפרה של דיני המלחמה, המצדיק את המשך החקירה".

"הפצ"ר הפנה כ-90 תקריות לחקירות פיקודיות, הכוללות טענות מצד אזרחים על פציעות או מקרי מוות, וכן פגיעה ברכוש אזרחי... עד כה, הגיעו לסיומן 45 מתוך כ-90 החקירות. שבעה מקרים הועברו על-ידי הפצ"ר לחקירה פלילית. 45 החקירות הנוספות נמשכות".

חקירות פליליות

"עד-כה, העביר הפצ"ר 36 תקריות נפרדות לחקירה פלילית. הוא קבע כי אופיין של הטענות ו/או הראיות העלו חשד סביר להתנהגות פלילית. צוותי חקירה מיוחדים של המשטרה הצבאית החוקרת מונו למטרת חקירת הטענות הנוגעות למבצע "עופרת יצוקה". מפקד מצ"ח, בשיתוף עם הפרקליט הצבאי לעניינים מבצעיים, מפקח על החקירות.

"המשטרה הצבאית החוקרת הסתייעה בארגונים לא ממשלתיים, על מנת להגיע למתלוננים הפלסטינים ולעדי ראייה, ולתאם את הגעתם למעבר ארז, כדי לאפשר תשאול וחקירה. חוקרי מצ"ח גבו עד-כה עדות מ-100 מתלוננים ועדים פלסטינים, ומ-500 חיילים ומפקדים בצה"ל. החוקרים הקדישו אלפי שעות עבודה לצורך העניין".

"מבין 36 התקריות שהועברו לחקירה פלילית, 19 כללו ירי לכאורה לעבר אזרחים. שבע תקריות הועברו כאמור לחקירה פלילית לאחר שהפצ"ר סקר את ממצאי החקירות הפיקודיות וקבע כי יש בהן חשד להתנהלות פלילית מצד כוחות צה"ל. 17 התקריות הנותרות כללו טענות על שימוש באזרחים כמגן אנושי, התעללות בעצירים ואזרחים, ביזה וגניבה. תקריות מסוג זה, לפי הפצ"ר, חורגות באופן ברור מההגדרה של פעילות מבצעית ולכן הופנו מיד לחקירה פלילית.

"מתוך 36 החקירות הפליליות, חקירה אחת כבר הובילה לכתב אישום ולהרשעתו של חייל צה"ל (מדובר בגניבת כרטיס אשראי ומשיכת כספים). הפצ"ר השתמש בסמכותו על-מנת לסגור שבע חקירות פליליות ללא נקיטת צעדים משפטיים, משום שהמתלוננים סירבו לתת עדות, או משום שלא היו ראיות מספיקות (בית המשפט העליון ופרקליט המדינה יכולים להפוך את ההחלטה)".