הקאמרי תובע את הבמאי פאולוס מנקר

כשלושה חודשים אחרי שעלתה בישראל ההפקה "אלמה" מאת יהושע סובול ובבימויו של פאולוס מנקר, תובע תיאטרון הקאמרי (השותף בגרסה הישראלית של ההפקה) את הבמאי האוסטרי בסכום של יותר מ-530 אלף שקל בתוספת הוצאות המשפט.

מנקר עם יהושע סובול (צילומים: מרב יודילוביץ')

בכתב תביעה שהוגש הבוקר (ב') לבית משפט השלום בתל אביב, טוענים פרקליטי התיאטרון כי מנקר הפר הסכמים,

מכר כרטיסים בניגוד לסיכום עמו והתייחס באופן מבזה ומשפיל לצופים, לשחקנים ועובדי הקאמרי, כמו גם לעובדים אחרים בהפקה. בתיאטרון טוענים כי כל אלו הובילו לפגיעה במוניטין ובשמו הטוב של הקאמרי.

המתיחות בין הבמאי האוסטרי לבין התיאטרון הקאמרי החלה כבר עם הגעתו של הבמאי ושחקני ההפקה הזרים לישראל. היא באה לידי ביטוי בעיקר גם מול הנהלת מוזיאון "אסירי המחתרות" שבין אולמותיו ובמתחמו הועלתה ההצגה. בתביעה מגדיר התיאטרון את התנהלותו של מנקר "שערורייתית, מחפירה וכפוית טובה" ונכתב בה בין היתר: "ברשעות ובזדון, תוך התעלמות מוחלטת מן התוצאות ההרסניות, ותוך הפרת כל נורמת התנהגות אנושית ראויה, בבוטות, בגסות ובהפגנתיות, ירק המפיק לבאר ממנה שתה והסב לתיאטרון נזקים כבדים שבגינם מוגשת התביעה".

בין הטענות המפורטות בתביעה גם פגיעה לכאורה במבנה מוזיאון אסירי המחתרות, שמוגדר כמבנה לשימור ובו מוצגים היסטוריים. "מנקר לא השיב את מצב המוזיאון לקדמותו בתום ההפקה, לא וידא קיום הוראות הבטיחות באתר במהלך העבודה על ההפקה, וכל בקשה או פנייה מצד המוזיאון נתקלו באופן אוטומטי בהתנגדותו", נכתב.

מנקר. עדיין לא הגיב לתביעה 

כמו כן, טוענת התביעה כי לאחר ההצגה האחרונה בירושלים, "נמלט מנקר מהארץ תוך שהוא מותיר אחריו במוזיאון הרס, בלאגן וזוהמה שאינם ניתנים לתיאור, שערי מוזיאון פרוצים, מתחם מזוהם בשברי זכוכית, שקיות וקרטונים ומלוכלך בחלב שלא נוקה עם שאריות מזון וירקות".

לטענת הקאמרי הבמאי לא שמר על ציוד, אביזרי במה ותלבושות בשווי עשרות אלפי שקלים שהושאלו לו ולא השיבם לתיאטרון. טענה נוספת מדברת על מכירת עשרות כרטיסים נוספים למספר שסוכם בין שני הצדדים מראש, ובכך עשה מנקר רווח של כ-70 אלף שקל ללא ידיעת התיאטרון ומאחורי גבו.

הפרת הסכם נוסף על פי טענות הקאמרי קשור באי העברת דמי הכניסה למוזיאון אסירי המחתרות מצדו של הבמאי. בקשת חבות כספית נוספת דורש התיאטרון בגין ביטול הצגה על דעתו של מנקר וללא הסכמת הנהלת הקאמרי, שנאלצה לפצות את הקהל המאוכזב מתקציב התיאטרון.

"התנהגותו של מנקר כלפי הקהל הפכה גם היא אלימה", טוענים בתיאטרון, "באחת ההצגות השליך המפיק בחוזקה את אחת השחקניות לעבר הקהל ואחת הצופות נחבלה בראשה. בהצגה אחרת נפלה ונחבלה מבקרת נוספת. מקרה זה הועבר לטיפול חברת הביטוח".

זוהי למעשה ההתנגחות המשפטית השנייה בין תיאטרון הקאמרי לבין הבמאי האוסטרי; המאבקים המשפטיים בין

הצדדים החלו כבר ב-2004, שנה לאחר הצגת הבכורה של "עד ראייה" על פי מחזה נוסף של יהושע סובול. ההצגה הועלתה במשך כשנתיים ושלושה חודשים וזכתה להצלחה אמנותית ולביקורות חיוביות ואף הציגה מחוץ לתחומי ישראל.

שנתיים מאוחר יותר הגיש הבמאי תביעה נגד הקאמרי, לפיה הפר התיאטרון את ההסכם מולו כשהריץ את ההצגה מחוץ לאולם הבית ללא אישורו כפי שנכתב בחוזה בין הצדדים. גם אז דובר על תביעה בהיקף של כחצי מיליון שקל. הצדדים ניסו להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט, שפרטיו כללו את דרישתו של מנקר מהקאמרי להענקת תמיכה וסיוע להפקת המחזה "אלמה" כקופרודוקציה בישראל עם מספר שחקנים ישראליים. הדיל כלל תמיכה, סיוע ומימון חלקי של הקאמרי מול הסרת התביעה על ידי מנקר. בתיאטרון טוענים כי למרות שיתוף הפעולה מצדם, מנקר מעולם לא הסיר את התביעה שעומדת ותלויה.