להגן על הילדים - לא רק ברשת / דעה
מעצרו של החשוד בתקיפה מינית של ילדות מעורר שוב דאגה בנוגע לסכנות ברשת. אך חשוב לזכור שהילדים נמצאים בסכנה בכל מקום, ושאפשר להגן עליהם - גם מבלי לחדור לפרטיותם
בעוד בתל-אביב נעצר אדם בחשד שפעל באמצעות הרשת, ותקף ילדות צעירות רבות, בירושלים דנה ועדת הכלכלה בישיבה מיוחדת בהשתתפות בני נוער בדרכים להגן על הילדים באינטרנט, כשבין ההצעות שהועלו היו כצפוי צנזורה ממשלתית, תוכנות סינון אתרים וכמובן הסברה, הסברה והסברה.
אם מדובר בתוכנית לימודים מיוחדת, או אף בקורסים מסובסדים להורים - נראה שרעיונות ישנם למכביר. אך על פי הדיווחים, נראה שלא נמנע ניצולן של ילדות רכות בידי אותו פושע. נשאלת השאלה, מדוע?
אולי ישנן כמה נקודות חשובות שמתפספסות בגישה הנוכחית של חינוך ילדים לשימוש נבון באינטרנט. אולי שכחנו כמה דברים מהותיים.
סכנות בכל מקום
האינטרנט היא לא המקום היחיד בו נמצא הילד שלכם בסכנה. גם ברחוב, בבית הספר, בעת חציית כביש, בילוי אצל חברים או טיול בית-ספר – אינספור סכנות, לרבות אותם אנשים רעים, מאיימות על ילדכם בכל עת.
אז למה האינטרנט מהווה כזה מוקד פעילות פדופילית, לכאורה? התשובה פשוטה – ברשת העולמית, אתה יכול לבחור בן כמה תרצה להיות ובאיזה מגדר תציג את עצמך. גם שידורי מצלמה ניתן לזייף די בקלות, אם תהיתם מתי מוסרת המסיכה ומתגלה הטורף.
הרשת היא מקום בו קל ליצור קשרים, להתחבר ולדבר עם אנשים זרים לחלוטין כמעט על כל דבר. מאידך גיסא, לא חסרים מקומות בהם הילד יכול להכיר פדופיל. אם מדובר במורה פרטי, הורה של חבר או השומר בקניון ליד בית הספר. כאן האינטרנט אינה אשמה.
אם כך, העצות הן אותן עצות וההסברה היא אותה הסברה: לא לוקחים סוכריות מזרים ולא נפגשים עם אנשים שלא מכירים. האינטרנט הינה מדיום. אמנם, מדובר במדיום מוצלח למדי עבור אותם ציידים, אבל בסופו של דבר, הרשת הינה אמצעי ותו לא.
הדבר השני שרבים שוכחים הוא שגם אנחנו הינו פעם ילדים. גם ההורים הדאגנים היו פעם זאטוטים סקרנים, תמימים ואולי אף פגיעים. חשוב לראות את העניין ראשית, מנקודת המבט של הילד ושנית - מזו של הפדופיל, עם כל הקושי שבדבר.
הילד שבפנים
אין ספק שגם כילדים, עם תחילת התגבשות האישיות שלנו היה לנו צורך במרחב פעולה אישי ומידת פרטיות מסוימת. לא היינו רוצים שהורינו יקראו לנו ביומן והעדפנו שתהיה לנו גם מידה של עצמאות בהחלטות שלנו לגבי עצמנו. קל לשכוח, אבל גם הילד שלכם חושב כך, כמו שאתם חשבתם אז.
אין כוח ביקום שיכול לעצור בן 14 מלהשיג חומר פורנוגרפי לצפיה, וחומרים אלו תמיד היו בנמצא – אם בדפוס, בוידאו או כיום באמצעים דיגיטליים.
כמו במקרה הפדופיליה, גם כאן מדובר במדיום, אמצעי בלבד, שפניו השתנו עם התקדמות הטכנולוגיה והחברה. סינון אתרים מכל סוג, כמוהו כהגבלת מכירת מגזינים פורנוגרפיים לבני 18 ומעלה: הדרך לעקוף את ההגבלות נמצאה בעבר, ותימצא בעתיד.
מדריכים רבים באינטרנט להגנה על הילד ממליצים להורים להתקין אמצעים טכנולוגיים להגבלת הגישה של הילד לאתרים בעלי תכנים בלתי-הולמים, לבצע חיטוט קבוע בענייניו של הילד במחשב ואף להוציא המחשב האישי מחדרו של הילד.
האם חדירה שכזו לפרטיותו של הילד לא תאלץ אותו למצוא אלטרנטיבות? חדירה לפרטיותו של הילד, שהמידע שלו על המחשב הוא אכן דבר אישי עבורו, תתפרש כהתקפה. מתוך כך, חדירה למחשב צריכה להיות שמורה אך ורק למקרים בהם יש חשד אמיתי שילדכם בסכנה.
אז אם לא לחטט, מה יכולים הורים לעשות בשביל לשמור על הילד שלהם בטוח מהתכנים והאנשים הרעים שברשת?
דע את האויב
טרם תיגשו להבנת החיים המקוונים של ילדכם, כדאי שתבינו לכל הפחות את ההבדל בין דפדפן ותוכנת טורנטים. בצעו עבודת מודיעין קצרה ואתרו את עמודיהם של הילדים ברשתות החברתיות. עמודים אלו פתוחים לכל, וכדאי שתדעו איזה מידע מפרסם שם הצאצא שלכם.
לדוגמה, במקרה שהגיע לאוזניי, אביה של בת 13 אסר עליה לשים בפרופיל הפייסבוק את תמונתה שלה. כאלטרנטיבה, בחרה הנערה הצעירה בתמונה של דוגמנית בבגד ים חושפני וכמובן שההצעות המגונות בהודעות הפרטיות ועל קיר הפרופיל החלו להופיע בכמויות מדאיגות.
מדריכים אחדים ממליצים גם להשגיח על הילד בעת השימוש במחשב. הגיל בו אפשר לתת לילד פרטיות עם המחשב, לעניות דעתי, אינו שונה מהגיל בו ניתן לאפשר לילד לחצות לבד את הכביש או לצאת עם חברים ללא השגחת מבוגר. גם באינטרנט, בדומה למצבים בחיים העלולים להיות מסוכנים, מה שיקבע בסופו של דבר, הוא שיקול דעת.
חשוב שתסבירו לילדכם את סכנות הרשת. ללא ספק, עדיף ליידע אותו בקיומם של אנשים רעים מאשר שיגלה אותם לבד - אולי אפילו בחדר שיחות מקוון המיועד לילדים בלבד.
מעבר להסברה, דעו גם להקשיב. התעניינו באתרים בהם גולשים ילדיכם לא פחות מחוויותיהם מהפסקות בבית הספר או אצל הדודים בסוף השבוע. חלקו עמם אתרים מעניינים שמתאימים להם, ובקשו גם מהם המלצות.
בסופו של דבר, הגנה על הילד באינטרנט זהה לחלוטין להגנתו בכל מקום אחר. המשתנה הקובע, ברוב המקרים, אינו מסנן התכנים או מיקום המחשב, אלא אותו שיקול דעת וחשיבה ביקורתית אותם צריכים ההורים להקנות לילדיהם, במקום לגונן עליהם באגרסיביות כל עוד הם מאפשרים זאת.
לפנייה לכתב/ת 
