חוקר גרמני: הראיות קושרות את דמיאניוק לסוביבור
תומאס ולטר, שופט לשעבר שהיה זה שהחליט להגיש את בקשת ההסגרה נגד ג'ון דמיאניוק לגרמניה, סיפר בעדותו כי "בסוביבור היו רק נאצים וקורבנות יהודים" ולכן "כל מי שהיה שם לקח חלק במעשי הרצח בסבירות גבוהה". הוא ציין כי מסיבה זו בחר להאשים את דמיאניוק, אפילו שאין עדים חיים
"בסוביבור היו שתי קבוצות: נאצים ועוזריהם וקורבנות יהודים. כל מי ששייך לקבוצה הראשונה לקח חלק ברצח הקבוצה השנייה בסבירות גבוהה" - כך אמר בצהריים (יום ג') השופט לשעבר תומאס ולטר, בעדותו במשפט דמיאניוק המתנהל במינכן. ולטר, שניהל את החקירה בגרמניה אשר הובילה להגשת כתב האישום ובקשת ההסגרה, הוסיף כי כל הראיות קושרות את דמיאניוק לשירות במחנה ההשמדה.
במהלך העדות הציג ולטר מסמכים שמילא דמיאניוק למטרות הגירה ב-1948 וב-1950. במסמכים טוען דמיאניוק בשנים 1937-1943 עבד כנהג עבור חברה בסוביבור. במסמך אחר שהגיש דמיאניוק למועצה האמריקנית לפליטים הוא טען כי היה "איכר עצמאי" בסוביבור בשנים 1936-1943.
דמיאניוק עצמו מכחיש לכל אורך המשפט כי שירת במחנה ההשמדה סוביבור. ולטר סיפר כי האוקראיני הנאשם במעורבות ברצח 27,900 יהודים בחר לציין שמקום מגוריו הוא בפולין, כדי להבטיח שלא לגורש חזרה לאוקראינה. השופט לשעבר הוסיף כי דמיאניוק לא רצה לחזור למולדתו כיוון ששירת בצבא ולאסוב וחשש כי יועמד לדין. צבא ולאסוב הוקם על-ידי הנאצים חודשים לפני תום מלחמת העולם השניה, והורכב מאסירי מלחמה סובייטים.
דמיאניוק, בן 89, טוען כי נפל קורבן לטעות בזיהוי. לדבריו הוא נתפס בחצי האי קרים ב-1943 ומאז הוחזק כשבוי מלחמה עד שהצטרף לצבא ולאסוב. בהתייחס לתעודת ה-SS שלו, בו נמצאת גם תמונתו, טוען דמיאניוק כי מדובר במסמך מזוייף.
בעדותו, הוסיף תומאס ולטר כי החליט להגיש את כתב האישום ובקשת ההסגרה, למרות שאין עדים חיים שיזהו את דמיאניוק. לדבריו, עצם העובדה שדמיאניוק היה שומר בסוביבור, מערבת אותו מעל לכל ספק ברצח יהודים. "בסוביבור היו רק שתי קבוצות: שומרים נאצים וקורבנות יהודים. כל מי ששייך לקבוצה הראשונה לקח חלק ברמת סבירות גבוהה ברצח הקבוצה השנייה".
לפנייה לכתב/ת 
