דו"ח: טיפולי שיניים - ההוצאה הכי גדולה למשפחה
ההוצאה הגדולה ביותר של סל הבריאות המשפחתי היא על רפואת שיניים, מגלה דו"ח חדש של משרד הבריאות. במקום השני - הוצאות על ביטוחים משלימים (אותם מחזיקים 70% מהציבור), אחר-כך תרופות ומשקפיים. מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוכפלה ההוצאה המשפחתית על בריאות שעומדת על 633 שקלים בממוצע בחודש
ההוצאה העיקרית - טיפולי שיניים
ההוצאה החודשית של משקי הבית על בריאות הכפילה עצמה בין השנים 1997 עד 2008 מ-305 שקלים בחודש בממוצע ל-633 שקלים לחודש. ההוצאה על בריאות ב-2008 עמדה על 5 אחוז מההוצאה המשפחתית לעומת 3.8 אחוז ב-1997.
28.6 אחוז מההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית על בריאות היא עבור רפואת שיניים (כ-180 שקל לחודש), ההוצאה על ביטוחים משלימים מהווה 26.8 אחוז (כ-170 שקל), תרופות 19 אחוז (120 שקל) ומשקפיים 7.3 אחוז מההוצאה החודשית הממוצעת (46 שקל לחודש).
ההוצאות בחמישון העליון היו גבוהות כמעט פי ארבעה מאשר בחמישון התחתון. ההוצאה החודשית בחמישון התחתון היתה 306 שקלים בממוצע לחודש ובחמישון העליון 1,111 שקל לחודש.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי הרע עם האזרח
מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ניכרת מגמה של עלייה במימון שנגבה מהציבור, דרך מס הבריאות וירד חלקה של הממשלה במימון שירותי הבריאות
בעוד שב-1995, ערב כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקף, היה חלקו של המימון הציבורי 64 אחוז מההוצאה הלאומית לבריאות, ב-2008 הוא ירד ל-55 אחוז בלבד. במקביל, עלה המימון הפרטי מ-33 אחוז ל-42 אחוז ב-2008. עם זאת בין 2007 ל-2008 נרשמה מגמה של התמתנות: שיעור המימון הפרטי ירד באחוז ובמקביל עלה באחוז המימון הציבורי. ככל הנראה בשל העובדה שבשנה זו ניתנו תרופות מצילות חיים באמצעות הביטוחים המשלימים של קופות החולים.
בשנת 2009 עלות סל שירותי הבריאות שמספקות קופות החולים עמדה על 28 מיליארד שקל ובשנה שקדמה לה היתה העלות 26 מיליארד שקל. 40 אחוז מעלות זו מומנה על ידי המדינה ו-53 אחוז מומנו על ידי הציבור, לעומת מימון כמעט זהה של 47-48 אחוז בשנת 1998. בשנים אלו עלה המימון מהשתתפויות עצמיות בגין רכישת תרופות, גם הן מכספי המבוטחים, מחמישה לשבעה אחוזים מעלות סל שירותי הבריאות, שהם כמעט שני מיליארד שקל.
בדו"ח מצויין גם מספר החולים בכמה מחלות קשות. מדובר במחלות שעבור החולים בהן מקבלות קופות החולים תקצוב מיוחד עבור כל חולה ולכן נאספים הנתונים הללו. כך ניתן ללמוד ששיעור חולי ההמופילה גדל ב-290 אחוז בין השנים 1996, אז היו 201 חולים ל-2009 שבה נרשמו 784 חולים. עם זאת, בשנה החולפת נרשמה ירידה של 7 אחוזים במספר החולים. עלייה של 263 אחוזים נרשמה במספר חולי התסמונת הגנטית גושה ועלייה של 218 אחוזים במספר נשאי האיידס מ-912 חולים ב-1999 ל-2,901 חולים בשנה החולפת.
במספר חולי הדיאליזה נרשמה עליה של 144 אחוזים ובמספר חולי התלסמיה עלייה של 126 אחוזים. במחלות הגנטיות תלסמיה, המופיליה וגושה נרשמה בשנתיים האחרונות דווקא ירידה במספר החולים.
בכללית - רוב מקבלי הקצבאות. במכבי - מקבלי האבטלה
מהדו"ח עולה עוד כי בכללית, המבטחת 53 אחוזים מהאוכלוסיה, גבוה שיעורם של מקבלי קיצבאות הזקנה והנכות. כשני שלישים ממקבלי קצבאות אלו מבוטח בכללית. בנוסף, 75 אחוזים ממקבלי קצבת הסיעוד מבוטחים בכללית.
מכבי מבטחת כ-25 אחוז מהאוכלוסייה, ומבטחת שיעור גבוה מיתר הקופות של מקבלי דמי אבטלה (30 אחוז ממקבלי האבטלה מבוטחים במכבי).
עם זאת, ההכנסה החודשית הממוצעת למבוטח במכבי היא הגבוה ביותר (8,759 שקל בחודש) ואחריה מאוחדת (7,305), כללית (6,695) ולאומית (6,105 שקל בחודש בממוצע)
כ-70% מחזיקים בביטוחים משלימים
כ-70 אחוזים מהאוכלוסיה מחזיקים בביטוח משלים.כאשר השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב מבוטחי מכבי (87.8 אחוז) ואחריה כללית (70.9 אחוז), מאוחדת (69 אחוז) ולאומית (66.8 אחוז).
את הדו"ח חיברו ניר קידר וטוביה חורב מהאגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות. ד"ר חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות ציין כי: "שחיקת מקורות המימון של סל שירותי הבריאות עלולה לפגוע בהישגי מערכת הבריאות. יש לפעול כדי להפחית את המימון הפרטי ולהגביר את הנגישות של קבוצות חלשות באוכלוסייה ושל תושבי הפריפריה לשירותי בריאות חיוניים. משרד הבריאות פועל בכיוון זה במספר מישורים. שתי דוגמאות לכך הן ביטול ההשתתפות העצמית שנדרשה בעבר בתחנות טיפת החלב וכן שירותי בריאות השן לילדים, שמומנו עד כה בעיקר על-ידי משקי הבית, דבר שמנע מאוכלוסיות רחבות להגיע לטיפול סדיר. תוכנית סגן שר הבריאות להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות תביא להגברת הנגישות לשירותי בריאות השן, לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה ולקידום בריאותם של ילדי ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
