קלאודיו לוטיטו: 'החמור' העקשן שהחתים את גולסה
הוא הסתכסך עם האולטראס של לאציו, סירב להיכנע להשתלטות המאפיה על המועדון וספג איומים. הכירו את האיש שנידון למאסר, איים לגמור לפאנדב את הקריירה ולא חשש לצרף שחקן יהודי
קלאודיו לוטיטו בן ה-52 מכהן בתפקידו משנת 2004 (מחזיק ב-65 אחוז ממניות המועדון) ונחשב למי שלא עושה יותר מדי חשבון לאוהדים הקיצונים של הקבוצה, אשר מוכרים כאלימים ביותר. מדובר באיש עקשן (מכונה "החמור") שלא חושש להתעמת עם האולטראס ולבצע מהלכים שנוגדים את עקרונותיהם, עד כדי כך שהוא נאלץ להסתובב ברומא עם שמירה צמודה.
בייחוד הוא שנוא על ידי הגרעין הקשה של הקורבה נורד (היציע הצפוני) והאירידוצ'יבילי. האולטראס הנוהגים להצדיע במועל יד, להניף סמלים נאצים ופשיסטים, לברך זה את זה לשלום ב"הייל היטלר" ולצייר את דיוקנו של הרודן לשעבר, בניטו מוסוליני.
לוטיטו (במרכז). עושה כרצונו והאוהדים לא מזזים לו (גטי אימג'ס)
אותם אוהדים קיצונים נהנו מהשפעה גדולה בעבר. הדיווחים טענו כי בשנות ה-90 קיבלו כסף מהמועדון, השפיעו על מחירי הכרטיסים וקבעו מדיניות רכש. כך למשל, כאשר פורסם כי הצרפתי שחום העור ליליאן טוראם היה מועמד לקבוצה, הם דאגו להגיע מבעוד מועד לאימון פארמה שבה שיחק, ו"הסבירו" לו במילים פשוטות מדוע לא כדאי לו להצטרף למועדון כמו לאציו. מאז זרמו מים רבים בנהר הטיבר ושחקנים שחורים החלו ללבוש את מדי הקבוצה.
בהקלטות שביצעו חוקרי המשטרה במסגרת המעקב אחר הקבוצה הקיצונית, נשמעו אותם אוהדים אומרים: "לוטיטו פוגע בעסקים, הוא לקח את הלחם והחמאה שלנו". לוטיטו נחשב למי שהציל את הקבוצה, כשרכש את מניותיה כאשר היתה שרויה בחובות כבדים.
ב-2002 עזב את המועדון הנשיא הקודם, סרג'יו קרניוטי, בעקבות שערורייה כלכלית שבה היו מעורבים עסקי המזון שבבעלותו. במשך שנתיים היתה לאציו משועבדת לבנק ונאלצה למכור את כוכביה הגדולים, דוגמת אלסנדרו נסטה (עבר למילאן).
גולסה. למרות מוצאו, הנשיא לא היסס להחתימו (AFP)
"לקחתי את הקבוצה בהלוויה שלה, כשהיא בתרדמת. היא עדיין במצב בלתי הפיך", אמר מיד עם השתלטותו על לאציו. עד מהרה נהג במדיניות כלכלית הפוכה לקודמיו, והתמקד בצמצום ההוצאות. הדבר קומם את האולטראס, שדרשו ממנו להביא שחקני חיזוק. הם טענו שלא אכפת לו מהקבוצה והאשימו כי הוא דואג לעצמו בלבד.
בקיץ 2008 נעצרו ארבעה חשודים במעורבות בפרשה בה ניסתה המאפיה להשתלט על המועדון. המאפיונרים, שנקראים ה"קומורה", איימו לשבור לאשתו של לוטיטו את הרגליים אם בעלה לא ימכור להם את הקבוצה. עורך דינו, גידו ג'נטילה, סיפר: "איימו על החיים שלו ושל אשתו בשיחות טלפון ומכתבים. הניחו גם מטעני חבלה ליד המשרד שלו".
האולטראס תמכו בכוכב העבר של לאציו, ג'יורג'יו קינאליה (שיחק עם פלה ומוטל'ה שפיגלר בניו יורק קוסמוס בשנות ה-70), שטען כי איש עסקים הונגרי אליו הוא מקורב מעוניין לרכוש את הקבוצה. בסופו של דבר לא הופיע שום איש עסקים הונגרי, והשוטרים הגיעו למסקנה כי מדובר למעשה בג'וזפה דיאנה, אדם שנוי במחלוקת שנחקר לגבי קשריו עם המאפיה. המשטרה הודיעה כי היא מבקשת לעצור את קינאליה, המתגורר בארצות הברית. גם ב-2006 נעצרו עשרה אנשים בחשד שניסו לסחוט את לוטיטו, אולם בית המשפט ביטל את ההאשמות נגדם.
לאציו. גם הזכייה בגביע האיטלקי לא עודדה את האוהדים הקשים (AFP)
הסתכסך עם פאנדב, פיטר את דליו רוסי
ב-2007, בהדרכת המאמן דליו רוסי, הצליחה לאציו להעפיל לליגת האלופות, אבל גם אז ברור היה כי היא רחוקה מהימים של הזכייה בגביע המחזיקות ב-1999 (עם פאבל נדבד בשורותיה וסוון גוראן אריקסון על הקווים) ואליפות איטליה כעבור שנה.האוהדים כעסו על היכולת הבינוניות והשהייה בתחתית הטבלה ומרכזה, כאשר גם הנשיא לשעבר קרניוטי התגרה בלוטיטו: "אם הוא מחפש מישהו שיקנה ממנו את הקבוצה, אז אני יכול להחזיר אותה למקום אליו היא ראויה. זה לא מועדון קטן מהפרובינציה".
במארס 2009 נידון לוטיטו לשנתיים מאסר בבית משפט במילאנו, בעוון סחר במידע פנימי ושיבוש הליכי הפיקוח על ניירות הערך של לאציו. הוא הואשם באי סדרים כספים במועדון, הגיב כי הוא "מופתע מההחלטה", ומאז העובדות מצביעות על כך שאינו מרצה את העונש.
פאנדב בימיו בלאציו. בסוף שילמו לו פיצויים (גטי אימג'ס)
גם עם החלוץ המקדוני גוראן פאנדב התעמת לוטיטו אחרי שהשחקן ביקש לעזוב, והקפיא אותו תקופה ארוכה ביציע, למרות שקבוצות כמו זניט סט פטרסבורג הציעו עבורו סכומי עתק בגובה 13 מיליון יורו. זאת, עד שהוא שוחרר לאינטר בחלון ההעברות האחרון.
לוטיטו הצהיר: "אנעץ לספסל שחקנים שירצו לעזוב", ופאנדב הגיב: "אדם כמוהו לא ראוי לנהל מועדון כמו לאציו". כוכב העבר, ומי שנחשב לסמל של הקבוצה, פאולו די קאניו, אשר עורר בשעתו סערה עת הצדיע במועל יד במהלך משחק, הגיב: "האיומים של לוטיטו פוגעים בכדורגל, השלטונות צריכים לנקוט בצעדים נגדו". בית המשפט פסק לטובת פאנדב, כשקבע בדצמבר האחרון כי על לאציו לשחרר את השחקן מחוזהו ולשלם לו 170 אלף יורו פיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו. לוטיטו כבר הודיע כי החליט לערער על ההחלטה.
אם מישהו חשב שהזכייה בגביע האיטלקי בעונה שעברה תשפר את מעמדו של לוטיטו בעיני האוהדים, הוא טעה. בייחוד אחרי שהמאמן האחראי להישג, דליו רוסי, פוטר בעקבות יחסיו המתוחים עם הנשיא. הקורבה נורד המשיכו להביע את מחאתם, כאשר נכנסו באיחור של רבע שעה לאצטדיון במשחק נגד קייבו. שדר הרדיו מרקו אנסלמי כתב בטור באתר קלצ'יו מרקטו: "לוטיטו טעה בכך שהשתמש באהבה של האוהדים ואחר כך היפנה להם את הגב. עכשיו הוא מוצא את עצמו לבד. נשיא לא צריך להיות לבד, הוא צריך להיות האוהד הראשון".
לדסמה. יישב בחוץ עד סוף העונה בגלל עקשנות הבעלים (גטי אימג'ס)
את הארגנטינאי כריסטיאן לדסמה סירב לוטיטו למכור לאחרונה לאינטר, למרות שמאסימו מוראטי הציע תמורתו שמונה מיליון יורו. התוצאה: הקשר שחוזהו לא חודש ואינו משחק יישב עד סוף העונה בחוץ מבלי לראות דשא.
לאחר שלאציו הודחה מהגביע האיטלקי על ידי פיורנטינה, דרש הנשיא משחק חוזר מההתאחדות, בעקבות המקרה שבו נתפס חלוץ הסגולים, אדריאן מוטו, בבדיקת סמים שנערכה לו.
אם צריך הוכחה נוספת לכך שנשיאי מועדונים יודעים להתנהג בחוצפה ובגסות כאשר ניתנת להם הזדמנות "לחטוף" שחקן מקבוצה אחרת, כשלעומת זאת הם מייללים כאשר מועדון חזק יותר מהבחינה הכלכלית "סוחב" להם שחקן, ניתן להיווכח שוב במקרה של פדריקו מאקדה.
לאחר שהאיטלקי הצעיר עזב את לאציו ועבר למנצ'סטר יונייטד ב-2007, דרש לוטיטו לחוקק חוקים שיקלו על המועדונים האיטלקים לשמור על הכישרונות הצעירים שלהם. שלוש שנים אחר כך הוא החתים את גולסה, בעודו חתום על חוזה במכבי חיפה.
מאקדה. המועדון "הנחטף" הפך ל"חוטף" (גטי אימג'ס)
מלבד גולסה, גם צירופו של הקשר הגרמני תומאס היצלספרגר משטוטגרט מעורר מחלוקת. זאת, אחרי שהתבטא בעבר נגד ימנים קיצונים וניאו נאצים. "אני מגיע לקבוצה ללא דעות קדומות", אמר השחקן, "אבל אמשיך במאבק נגד אפליית בני מיעוטים".
לוטיטו, בעל תואר בספרות וחינוך (נשוי ואב לבן), הוא איש עסקים ובעל חברות העוסקת בשרותי ניקיון ואבטחה. בנוסף, בבעלותו חברת נדל"ן מקומית. בין הפרויקטים הגדולים שלו נכללה הקמת "עיר הספורט" ברומא, שם תכנן להקים אצטדיון וסביבו חנויות ספורט.
ראש עריית רומא לשעבר, וולטר וולטרוני, התנגד למהלך וג'יאני אלמאנו, שהחליף אותו בתפקיד, הביע תמיכה, אך הציע כי מבנה דומה יוקם עבור היריבה העירונית רומא, מבלי שהעירייה תשתתף במימון הפרויקט.
לפנייה לכתב/ת 
