סוף למשבר בצפ' אירלנד: הצדדים הגיעו להסכם

האירים יכולים לנשום לרווחה. שתי המפלגות הגדולות בצפון אירלנד הגיעו להסכמה ביניהן סביב סמכויות השיטור והשיפוט בחבל, ובכך הסירו את האיום שנשקף לממשל המשותף של פרוטסטנטים ושל הקתולים. לפי ההסכם, לראשונה יהיה בצפון אירלנד שר משפטים, שיקבל לידיו סמכויות שהיו עד כה בידי הממשלה בבריטניה.

"אני מאמין שעתה תוכל האסיפה המחוקקת והמוסדות הפוליטיים להמשיך לפעול על בסיס של שוויון, של הוגנות ושל שותפות", אמר מנהיג המפלגה הקתולית המובילה "שין פיין", ג'רי אדאמס. מהצד הפרוטסטנטי אמר פיטר רובינסון, מנהיג המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP), כי "ניצבה בפניי הזדמנות להעלות את העניין בפני המפלגה, האסיפה שאלה שאלות – וקיבלה את הדרך קדימה פה אחד".

בכך הסתיימו 10 ימים של מגעים קדחתניים בין הצדדים, שהעלו חששות מפני קריסת השלטון המשותף של המפלגות הקיצוניות משני צידי המתרס. זאת, לאחר שלפני שנתיים וחצי הסכימו הצדדים על חלוקת השלטון. אחד המכשולים הייתה פרשיית האהבים של אשתו של רובינסון, שאילצה אותו להשעות עצמו מתפקידו כראש הממשל.

פרטי ההסכם צפויים להישאר חסויים עד הגעת ראשי ממשלות בריטניה ואירלנד, גורדון בראון ובריאן קאוון, לבלפסט.

 הקתולים, שאיימו לפרוש מהממשלה אם לא יושג הסכם בנושא, הספיקו כבר לקבל את הפשרה. אלא שהבעיה הגדולה הייתה אסיפת ה-DUP שנמנעה זה יותר משנתיים לאשר החלטה בנושא.

החשש הגדול מבחינת הפרוטסטנטים היה לאפשר למפקדים לשעבר במחתרת הקתולית IRA להוות חלק משלטון החוק. מנגד, עמד חוסר האמון הרחב בקרב הקתולים בכוחות השיטור של צפון אירלנד, שתמיד זוהו עם הפרוטסטנטים ועם השלטון הבריטי.

"שין פיין", במשך שנים הזרוע הפוליטית של המחתרת הקתולית IRA, רוצה לאחד צפון אירלנד עם הרפובליקה האירית שמדרום. בעוד ש-DUP שמייצגת את מרבית הרוב הפרוטסטנטי, רוצה לשמור על החבל כחלק מבריטניה. עם זאת, שני הצדדים הסכימו ב-2006 לנסות ולשלוט במשותף על גורלם.