אביהו המקורי

אם יש אמן אחד שחובה על כתב מוזיקה מזרחית להתייחס אליו כשהוא מוציא חומרים חדשים, הרי זהו אביהו מדינה. מדינה הוא אולי הדמות המשפיעה ביותר במוזיקה המזרחית בארץ. בזכות פועלו ארוך השנים של היוצר להעניק לו לגיטימציה, מקבל היום הז'אנר סיקור נרחב כל כך.

עוול רב נגרם למדינה עם השנים. הוא היה לזועק מספר אחד במדינה נגד הקיפוח של המוזיקה המזרחית, ללוחם עיקש ונמרץ נגד הממסד האשכנזי שהתעלם במשך שנים רבות מהסגנון. בעקבות כך הפך בשלב מסוים בעיני התקשורת לדמות המזרחי המקופח הייצוגי.

הובלת המלחמה נגד הקיפוח, לצד ג'ו עמר ז"ל, טשטשה את העובדה שמדינה הוא בראש ובראשונה יוצר אדיר שאחראי לכמה מהשירים הטובים והמפורסמים ביותר, חלקם נכסי צאן ברזל כמו "הפרח בגני", "שבחי ירושלים", "להיות אדם", "אל תשליכני", "תן לזמן ללכת", "בין הטוב הרע" ועוד. במקביל, מדינה עבד עם בכירי האמנים המזרחיים בארץ כמו ג'ו עמר, שימי תבורי, חיים משה, זהר ארגוב, ישי לוי, אייל גולן, בעז שרעבי, מרגלית צנעני, יואב יצחק ועפרה חזה ז"ל. חלקם הגדול אף חבים לו את הצלחתם.

בימים אלה מוציא מדינה שני סינגלים חדשים, "חזרי" ו"את לי הבית" – דואט עם יואב יצחק שמדינה גם התארח במופע שלו שרץ בהצלחה בימים אלה. האזנה לשירים החדשים מגלה שהקסם של מדינה לא דעך עם השנים, אדרבא, מדינה ממשיך ליצור שירים ראויים, שמגיע להם כל הסופרלטיבים האפשריים.

בניגוד לכמה אמנים אחרים, מדינה לא מנסה ללכת אחרי זרם הפופ-דאנס ששולט כיום במוזיקה המזרחית. להיפך, הוא מבין כי בגילו הוא אינו יכול להתחרות בעוצמת הפופולריות של אמנים כמו הפרצים, ולכן הוא פונה רק לקהל שלו, הבוגר יותר, שעבר איתו את השנים הקשות ומחפש גם כעת שירים יפים, ללא רעש וצלצולים וגימיקים מיותרים, אך עם המון לב ונשמה.

אביבה אבידן - בראש ובראשונה זמרת

אבידן נחשבה בשנות ה-80 לאחת הזמרות המבטיחות בזמר המזרחי, היא הייתה סולנית להקת "פיקוד דרום" (למשל בלהיט "אלעד ירד אל הירדן"), הופיעה לצידו של יוני רועה והקליטה את הלהיט "פרי גנך". הביצוע המחודש, כמה שנים מאוחר יותר, כדואט עם אלי לוזון, הפך אותו לאחד משירי הנשמה הטובים שנעשו כאן. שיר שמצליח לכווץ את הלב בכל שמיעה מחדש. בנוסף היא אחראית ללהיט העידוד הלאומי "יהיה בסדר" ול"שמרי נפשך" ו"כותל המזרח".

אביבה אבידן. לא אמרה את המילה האחרונה (צילום: דודי חסון) 

ולמרות כל אלה, היא מעולם לא פרצה כפי שיכלה ובוודאי רצתה. בימים אלה היא שוב מנסה להוכיח כי למרות שעיקר עיסוקה היום הוא שדרנית בתחנת רדיו אזורית, היא בראש ובראשונה זמרת.

"אחד ממאה" הוא שיר אהבה בוגר ובשל של אשה מנוסה, שכבר ראתה וחוותה הרבה, לגבר שלצדה. בניגוד לשרית חדד, שהצהירה כבר כמה פעמים שהיא שרה בלי לתת מחשבה לטקסט שמובא לפניה, הרי שאבידן מפגינה בשיר זה את כל ניסיון החיים הפרטי שלה והתובנות שלמדה, ולא בכדי בחרה דווקא בו כסינגל הבכורה.

כמו מדינה, מקסים לגלות שגם אבידן מתבגרת בחן ומוכיחה כי למרות שנעדרה במשך שנים מפעילות מוזיקלית, עדיין היא לא אמרה את המילה האחרונה וכעת היא מזכירה לנו עד כמה היא ראויה.