אירופה במשבר: מה יציל את הכלכלות הקורסות
תוכניות החירום שהציגו יוון, פורטוגל וספרד, שנקלעו לחובות עתק, גררו הפגנות סוערות. באירופה חוששים: הממשלות לא יצליחו להתמיד בקיצוצים - ויגיעו לפשיטת רגל
החובות הכבדים שאליהם נקלעו יוון, ספרד ופורטוגל מאיימים על כלכלת אירופה. החשש הגדול הוא שכלכלות חזקות כמו גרמניה וצרפת ייאלצו להתערב ולהציע חבילות סיוע למדינות אלו כדי להציל אותן מפשיטת רגל מוחלטת. אולם גם גרמניה וגם צרפת הבהירו באופן חד-משמעי שהן לא מתכוונות להתערב. גם המדינות שבמשבר אינן נלהבות לקבל סיוע. יוון הודיעה כי לא תפנה לקרן המטבע העולמית בבקשת עזרה שתציל אותה מקריסה ותסתפק בתוכנית החירום של ראש הממשלה ג'ורג' פאפנדראו.
אירופה בצרות:
ביומיים האחרונים התקיימו ברחבי יוון הפגנות של עובדים במחאה על המשבר הכלכלי במדינה וההערכות הן כי זוהי תחילתו של גל מחאה נגד "תוכנית הצנע" של ממשלת יוון, תוכנית שאמורה להשיב את האמון של הקהילה הבינלאומית במערכת הפיננסית שלה.
המשבר ביוון, שנקלעה לחובות של מיליארדי אירו, עלול ליצור כדור שלג שיפיל מדינות אחרות ביבשת, ובעיקר את ספרד, פורטוגל ואירלנד. עם חובות של 420 מיליארד אירו, 12% מהתמ"ג שלה, החוב של יוון גדול פי ארבעה ממה שהאיחוד האירופי מתיר למדינות החברות בו. ראש ממשלת יוון הכריז בשבוע שעבר על שורת אמצעים חריפים שכוללת בין היתר הקפאות שכר במגזר הציבורי ומיסוי כבד על הדלק, כדי לנסות ולהשתלט על הגירעון העמוק.
בצעד חסר תקדים, החליט האיחוד האירופי להשתלט למעשה על המערכת הכלכלית של יוון ולפקח עליה כדי למנוע את קריסתה המוחלטת. האיחוד דורש מיוון תוכנית פעולה שתביא לצמצום הגירעון ל-3% תוך שנתיים. מדינות אחרות באיחוד, בעיקר ספרד ופורטוגל, נאבקות אף הן בגירעונות גבוהים. ספרד הודיעה בשבוע שעבר על קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה, כחלק מתוכנית בת ארבע שנים שאמורה לצמצם את הגירעון הגדול שלה, מ-12% לרמה הדרושה של 3%. השווקים הפיננסיים הגיבו בספקנות רבה ליכולת של מדינות אלו, המונהגות על ידי ממשלות שמאל, להשתלט על ההוצאות הציבוריות.
משברים אלה מהווים עבור האיחוד האירופי את האתגר הגדול ביותר מאז נוסד איחוד האירו לפני 11 שנים. פרשנים מעריכים כי גם אם האיחוד האירופי או קרן המטבע העולמית יתערבו, ההידרדרות החמורה של חלק מכלכלות האיחוד עלולה לפגוע באזור האירו לתקופה ארוכה של שנים. כלי תקשורת אחדים אף העלו את האפשרות כי הידרדרות המצב תגרום לכמה מדינות הנמצאות במשבר לפרוש מהאיחוד האירופי, אולם ההערכה בקרב מומחים וכלכלנים באירופה היא שתרחיש כזה לא יקרה בסופו של דבר. אותם כלכלנים טוענים כי מדינות כמו צרפת וגרמניה לא יאפשרו בסופו של דבר שהאיחוד הזה יתפורר ויפעלו ככל שביכולתן כדי למנוע קריסה.
ספרד: "אנחנו לא יוון"
ספרד החלה את שנת 2010 כנשיאת האיחוד האירופי אך למרות כוונתה להנהיג את האיחוד בראש מורם, חטפה בשבוע שעבר ביקורת קשה מצד הנציב לעניינים מוניטריים של האיחוד שהכניס אותה, יחד עם יוון ופורטוגל, לקבוצת המדינות הזקוקות לגלגל הצלה.
גוש האירו מתמודד זה זמן עם החוב הלאומי של יוון אך נאלץ כיום למצוא פתרונות להתדרדרותן של שתי כלכלות נוספות, שלא מצליחות להתרומם מהמשבר העולמי האחרון: ספרד ופורטוגל. הגירעונות הלאומיים הגדולים, מיתון כבד ואבטלה גואה (הנושקת כבר בספרד ל-20%) מרחפים מזה זמן כעננה כבדה מעל כלכלת ספרד ופורטוגל אך אין ספק כי ההתפתחויות בשבוע האחרון החריפו את התחזיות והביאו לבריחתם של משקיעים מחשש לקריסת הכלכלה בשל החובות הציבוריים. המצב של ספרד הוא הקשה ביותר עבור האיחוד בהתחשב בעובדה שמדובר בכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו.
התחזית הקשה לגבי התאוששות שתי הכלכלות מהמשבר הנוכחי הציבה את ספרד ופורטוגל, יחד עם יוון, תחת זכוכית מגדלת של חואקין אלמוניה, הנציב לעניינים מוניטריים של האיחוד האירופי. אלמוניה הודה בשבוע שעבר כי ספרד חולקת "בעיות משותפות" עם פורטוגל ויוון, מדינה שבה משבר החובות המדיני הגדיל בשווקים את החשש מפשיטת רגל.
בין הבעיות המשותפות שעליהן הצביע הנציב: חוסר תחרותיות, רמת גירעון גבוהה והצורך במימון חיצוני (בעיקר ביוון ופורטוגל). ההתייחסות לשלוש המדינות האלו כמקשה אחת עירערה את ביטחונם של המשקיעים הזרים בשוק הספרדי. השבוע שעבר היה מכה קשה לבורסות של ספרד ופורטוגל, שרשמו ירידות שערים חדות. בורסת מדריד צנחה ב5.9%- ובורסת ליסבון רשמה ירידה של .4.9%
ראש ממשלת ספרד, חוזה לואיס רודריגז ספטארו, נפגש עם אנשי עסקים זרים במטרה להרגיע את הרוחות ולעודדם להמשך ההשקעות במדינה. הוא אמר כי ממשלתו מכינה רפורמות שונות, ביניהן הגדלת גיל הפנסיה (מ-65 ל-67 שנים) ותוכנית להקטנת הגירעון ב-50 מיליארד אירו בין שנת 2010 ל-2013
וול-סטריט נרגעה
איך המצב באירופה משפיע על וול-סטריט? המסחר בוול-סטריט התנהל בשבוע שעבר תחת השפעת הירידות בבורסות אירופה וגם ביום שישי התנהל בירידות שערים, אך לקראת הנעילה התהפכה המגמה והמדדים ננעלו בעליות. זאת בעקבות נתוני אשראי צרכניים טובים מהצפוי שפורסמו לקראת תום המסחר.
נתון מעודד נוסף הוא שיעור האבטלה בארה"ב, שירד בינואר ל9.7%- לעומת 10% בדצמבר. נשיא ארצות-הברית ברק אובמה התייחס לירידה בשיעור האבטלה ואמר כי הנתונים הם מעודדים ומהווים "סיבה לתקווה, אך לא לחגיגה". מדד דאו ג'ונס, עלה ב0.1%- לרמה של 10,012 נקודות, מדד S&P 500 הוסיף 0.3% לרמה של 1,066 נקודות ומדד נאסד"ק עלה ב0.7%- לרמה של 2,141 נקודות. בסיכום שבועי נרשמה מגמה שלילית: מדד הדאו ג'ונס איבד ,0.6% מדד 500 S&P ירד ב0.7%- ומדד הנאסד"ק השיל .0.3%
סטנלי פישר חושש מהאטה
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חושש מהאטה מחודשת בפעילות במשק הישראלי. בהתבטאויות בישיבות פנימיות בבנק ישראל וגם בשיחה שקיים לאחרונה עם שר האוצר יובל שטייניץ, אמר הנגיד כי "יש להיזהר מאוד מההנחה שהמשבר מאחורינו ושהצמיחה הגבוהה כבר מובטחת".
בימים האחרונים אמר פישר כי נתונים חדשים המגיעים משווקים שונים בעולם, שצפויים להשפיע גם על המשק הישראלי, כבר מעידים על כך שהיציאה מהמשבר הכלכלי הקשה של השנים 2008 ו-2009 תהיה איטית יותר משחשבו לאחרונה וכי קיים אף חשש לכניסה למיתון מחודש באחדות מהמדינות, בעיקר באירופה.
"הבעיה היא שחלה עלייה באי-הוודאות הכלכלית במדינות רבות ובתוכן גם בישראל. צריך להתחשב בזה בעתיד הקרוב", אמר פישר בדיון פנימי בבנק ישראל.
מאחר שאין לאחרונה סימנים המעידים על לחצים אינפלציוניים ועקב הורדת מחירי החשמל, שתשפיע ב-0.3% של ירידה על מדד המחירים לצרכן, רמז הנגיד פישר, כי לפי שעה אין מקום להזדרז ולהעלות עוד את הריבית במשק הישראלי. עם זאת, ההערכות הן שעד סוף השנה הריבית בישראל תגיע ל-2.5% עד 3.0%.
בשל החשש הגובר מההאטה המתחדשת במשקי העולם, ההערכות הן שהנגיד יעלה את הריבית פעם נוספת רק בסוף חודש מרס או בסוף אפריל.
הכתבה המלאה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
