להוציא את המקורות מהארון היהודי
מדינה יהודית היא זו שמבטאת את ערכיה היהודיים, אבל איך עושים את זה? חוקים הנשענים על מקורות היהדות - זו התחלה. מאמר פתיחה לרגל השקת פרויקט "צהר לחקיקה" ב-ynet
"האומה שלנו בסכנה!" - כך פתחה ועדה מיוחדת, שמונתה על ידי הנשיא רייגן בשנת 1983, את הדו"ח ההיסטורי שלה בנושא חינוך והשכלה. לצערי, אני חש לעיתים תחושה דומה: הזהות היהודית של מדינת ישראל בסכנה, ומוטב להתעורר עכשיו לפני שיהיה מאוחר.
כבר לפני 20 שנה, עם היבחרי לכנסת ישראל, שאל אותי עמיתי לוועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל: "לְמה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שישראל היא 'מדינה יהודית'?". עניתי אז, ואני אומר גם היום: מדינה יהודית היא מדינה המבטאת את ערכיה היהודיים, אותם ערכים שהחזיקו ושמרו על עם ישראל במשך שלושת אלפים ושמונה מאות שנות קיומו, ומהווים את ההצדקה המוסרית לכל התנועה הציונית.
אני סבור שעלינו לבטא מקורות אלו גם בחקיקה. אינני מדבר
להכיר את היהדות
המקום שניתן במדינת ישראל להלכה ולמסורת המשפט העברי נראה, לצערי, כמס שפתיים. אמנם היו שופטים ששזרו ערכים יהודיים בפסיקותיהם, אך אלו היו בודדים שלא השפיעו השפעה מערכתית. כך גם בבית המחוקקים: ההתייחסות ליהדות היא יותר פוליטית או הגותית, ולא הלכה למעשה. חמור מכך: באשמת כולנו, היא נתפסת כאינטרס צר של המפלגות הדתיות, ולא כאינטרס של כולנו. עלינו לתת ביטוי משמעותי בחקיקה להלכה ולהגות היהודית, לתורה, למשנה, לתלמוד, לגאונים ולספרי שאלות ותשובות שנכתבו במאות השנים האחרונות.
אני מצפה שבשאלות שבהן חברי הכנסת מתלבטים יוצע להם גם פתרון שמושתת על הספרות היהודית. כך לדוגמה, כשהכנסת מתלבטת בשאלת פרסום שמו של חשוד, היינו רוצים לדעת מהי עמדת היהדות. אני מצפה שהמחוקק יהיה אמון על נקודת המבט היהודית לצד שיטות משפט אחרות. אין הכרח שנקבע את הגישה היהודית בחוק, אך לפחות חשוב שנהיה מודעים לה.
דוגמה ייחודית לשימוש ראוי במקורות התורה בחקיקה, היא חוק "לא תעמוד על דם רעך" שנחקק בשנת תשנ"ח, ולפיו חובתו של אדם להושיט עזרה לאחר המתבוסס בדמו. זהו רעיון שמקורו בערכי היהדות, שהפך לערך אוניברסלי. התקבעה כאן גישת המשפט העברי, לפיה הצלת הרֵע היא חובה פוזיטיבית. להשפעה מסוג זה מצפה מדינת ישראל כמדינה יהודית.
חלק מהפתרון
לאור תפישה זו, החלטתי לשלב במערכת המשפטית של הכנסת אדם שמומחיותו משפט עברי, ומתפקידו לייעץ לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת אשר פונים אליו בבקשה לנסח עבורם התייחסות יהודית הלכתית אחרת. אני חושב שראוי שגם במשרד המשפטים יציגו את המבט היהודי בתוך מערכת יצירת החוקים שם. זה, אפוא, חלק מהמענה של הכנסת לשאלת הזהות היהודית של המדינה: הרצון של מחוקקיה לדעת מה אומרים המקורות העבריים, ובחירתם ליישם רעיונות אלו בחקיקה.
במגמה הזו שנקטה הכנסת משתלבים גם רבני צהר. אני מברך את יוזמתם להאיר את עיניי חברי הכנסת במקורות ישראל לעיסוקם בסוגיות שעל סדר יומם. אני מקווה שהיא תעלה תרומה של ממש, ושנגיע לכך שבכל חקיקה במדינת ישראל יונח לפני המחוקק מבט יהודי ברור, כדי שיוכל לבחור האם וכיצד ליישמו.
- בפרויקט "צהר
לחקיקה" יציגו חברי כנסת את המקורות היהודיים שהיוו השראה להצעות החוק שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
