שתף קטע נבחר
 

ואולי מפגיני אינטל צדקו?

הילה סרור סיפרה ב-ynet על תלאותיה של דתיה שמחפשת עבודה. טלי פרקש, שיצאה בעבר נגד מלחמות השבת באינטל, מזדהה וחושבת: אולי הצדק בכלל עם מפגיני העדה החרדית

יש רגעים בהם כותב טור, נאלץ להודות בטעותו. להוריד את הכובע בפני מי שכנגדו מחה ולהגיד, עם יד על הלב, הצדק איתך. רגע מסוג זה עבר עלי, כשקראתי אמש ב-ynet את טורה של הילה סרור. שם חשפה כי אי נכונותה לעבוד בשבתות, שלחה אותה בחזרה "לעבודת החתמות" בלשכת התעסוקה.

 

התגובות הכעורות והמקוממות בנוסח: "תפסיקי להתבכיין", "וזו בעיה שלך מותק". שלחו הבזקי "בוקר טוב" למספר תאים אפורים. בעוד אלה מנסים להדחיק ולהשכיח את המאבק הבריוני והתמוה מול חברת אינטל. מאבק כנגדו, מחיתי נמרצות. אך כיום, פוסט עידן הילה ותלאותיה, אני נאלצת בשיניים חשוקות לומר סליחה, טעות שלי. אתם, קומץ מטורפים הזויים (עדין), ראיתם את מה שעיני טחו מראות. עתיד שחור למנגנון ההעסקה במדינת ישראל.

 

בתור מי שדוגלת בבחירה חופשית מלאה. ומאמינה

באמונה שלמה בזכותו של אדם לעבוד כרצונו. חשתי שאין מקום למחות מול מפעל שעובדיו מחללים את השבת ברצון ובששון. זכותם, עם כל הצער שבדבר, לעשות ביום המנוחה הרשמי שלהם כרצונם. אך לרוע המזל ומבלי ששמתי לב, כל המשק כולו החל צועד "בהתגנבות יחידים" מאחוריו.

 

אינטל, נטפים ומפעלים נוספים שעובדים 24/7 מעסיקים עדיין עובדים דתיים. אלה מוכנים לוותר בנפש חפצה על התשלום הגבוה בשבת, כדי לדבוק באידיאל בו הם מאמינים. לכן,למרות הביקורת על "הפרס ניחומים" אותו נותנת המדינה היהודית על חילול שבת. כל עוד ניתנה בחירה אמיתית לכל עובד, חילוני או דתי להחליט על אופי יום המנוחה שלו, אנחנו בסדר. ואפליה בקבלה לעבודה, לחץ או כפיה על בסיס עבודה בשבת, היו נשארים בגדר אגדת אימה אורבאנית של דוסים. אך למרבה הצער, במערכת היחסים הדורסנית שבין מעסיקים לעובדיהם, שבת הפכה להיות בעיה כאובה.

 

פתאום שמתי לב שגם חברות הייטק שעובדיהם נמנים על חוג מכרנו, נשמעים יותר מדי קולות מחאה על "השלמת עבודה בשבת". אחת מהן שעובדת מול חו"ל "הגדילה לעשות" והפכה באופן בלתי רשמי - אך רשמי, את היום החופשי של עובדיה לראשון. בכך ישרה "קו" עם שאר העולם. וחסל סדר התנצלויות מגומגמות על אי זמינות בשבתות.

 

חברה טובה חילונית שמועסקת באחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, סיפרה על לחץ שמפעיל עליה הבוס "להתקדם קצת" במהלך השבת. היא שמעדיפה מטעמים "חילונים למהדרין" להקדיש את היום לילדים ולבילוי בחיק המשפחה, מוצאת את עצמה מתגוננת באמצעות טיול שאי אפשר לבטל, או כרטיסים לפעילות שניקנו מראש. אבל גם התירוצים האלה, כדרכם של תירוצים, הולכים ואוזלים. ובעיתות הלחץ אפילו צעדים "דרסטיים" של שמירת שבת כהלכתה נשקלו שם ברצינות.

לצד מעוזי כלכלה והייטק, עומדים חנויות ומתחמי בילוי, מלונות, הסעדה, עובדים בכלי התקשורת, ובעצם כל המשק הישראלי. ובהתאם לכך, זה רק עניין של זמן עד שמערכת תתחיל לקלוט שכיפה על הראש שווה "כאב ראש".

 

סיפורי בלהות כמו זה של הילה יהפכו לנורמה תעסוקתית. והמגזר עם הכיפה, יצטרף לקסטת המופלים בעבודה לצד: אמהות, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. בחוקי הג'ונגל של המירוץ אל העבודה הנכספת, במדינה לכאורה יהודית. שמירה על המסורת תיזקף לחובת המועמד.

 

אז מה עושים בנידון? קודם כל מפנימים, שמדובר בחרב פיפיות. היום דוקרת דתיים ומחר את כולם. שמה שמתחיל בתנאי קבלה, הצעה, או "דרך קיצור" לסגור את החודש. עלול להפוך מהר מאוד למלכוד תעסוקתי למשק כולו. ואם נביא אסמכתא מהכתובים כדרכם של מחבקי תנ"ך. גם עבודת הפרך במצריים התחילה, לדברי המדרש, בחיוך רחב ועל בסיס וולונטרי.

 

במדינה בה "חוק שוויון זכויות בעבודה" משמש כנייר טואלט בשירותים של רבים מהמעסיקים. כדאי מאוד שגם נציבות השוויון - שנמה בעמידה ומשרד התמ"ת, יתחילו לאכוף את הסעיף הקטן והמתבטל בשם "אפליה על בסיס דת". לפני שגם אני באה עם שלטים לצרוח גוואלד מול מעסיקים דוסיפובים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפגנה חרדים אינטל ירושלים שבת
צילום: גיל יוחנן
הפגנה חרדים אינטל ירושלים שבת
צילום: גיל יוחנן
שבת פמוטים נרות יין קידוש
צילום: סי די בנק
שבת פמוט פמוטים נרות שבת
צילום: ישראל ברדוגו
מומלצים