מומחים: חייבים סנקציות, אבל העולם רק מדבר
במכון למחקרי ביטחון לאומי סבורים שהחלטת איראן להעלות את רמת העשרת האורניום מקדמת אותה לקראת השגת נשק גרעיני, בעוד הקהילה הבינלאומית מפגינה אוזלת יד: רוסיה אולי השתפרה, אבל ארה"ב עדיין מהססת וסין היא סרבנית סנקציות
ברגע שאיראן תעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, הדרך להשגת יכולת לייצור נשק גרעיני כבר קצרה. כך אמרו אמש (יום ג') ל-ynet מומחים לנושאי גרעין. הם הזהירו כי הסיכוי שארה"ב ויתר המעצמות יטילו סנקציות על איראן הם קלושים, במיוחד לאור התבצרותה של סין.
איראן הודיעה היום כי התקדמה שלב נוסף בתוכניתה השנויה במחלוקת והחלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוז. יושב ראש הארגון לאנרגיה אטומית מסר כי איראן הציבה קסקדה אחת במתקן ההעשרה בנתנז, שהיא למעשה אשכול ובו 164 צנטריפוגות.
ד"ר אפרים אסכולאי, מומחה לגרעין מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, הסביר כי מדובר בקצב נמוך מאוד. להערכתו, האיראנים בוחנים כעת את התהליך מבחינה טכנית, ואם הוא יצליח, הם כנראה יחברו מתקנים
נוספים. "מרגע שיש להם אורניום מועשר לרמת 20 אחוז, עיקר העבודה כדי להגיע לרמת העשרה ברמה צבאית כבר נעשתה - והמרחק הקצר שנשאר הוא לא כל כך משמעותי", אמר.
אורניום מועשר ברמה נמוכה משמש תחנות כוח גרעיניות, אך כאשר מעשירים אורניום ליותר מ-90 אחוז, ניתן לעשות בו שימוש לצורך ייצור ראשי נפץ גרעיניים. איראן טוענת שתוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות שלום בלבד, אולם בקהילה הבינלאומית חוששים שמאמציה להעשיר אורניום ברמה גבוהה מעידים על כוונתה לייצר נשק.
מצד שני, הוסיף אסכולאי, "ייתכן מאוד שזה בעצם אמצעי התרסה שנועד להפעיל לחץ על המערב". המומחה סבור כי המעצמות נפלו לפח המשא ומתן שטמנו האיראנים, הידועים כאמנים בהחזקת המקל משני קצותיו. "זהו צעד מאוד חמור, שהיה צריך למנוע אותו כבר מזמן. אם המערב לא היה פותח משא ומתן על ההצעה להעשיר את האורניום האיראני מחוץ לשטחי המדינה - ניתן היה למנוע זאת".
אחמדינג'אד בודק את העשרת האורניום בכור בנתנז (צילום: AFP)
טיוטת ההסכם שגיבשו שש המעצמות - ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה, גרמניה וסין - מציעה שאיראן תעביר 75 אחוזים מהאורניום שברשותה להעשרה ברוסיה. בתום התהליך תקבל איראן דלק גרעיני לצורך הפעלת כור המחקר בטהרן, המשמש למטרות רפואיות. איראן, בינתיים, מסרבת להגיב להצעת המערב ומעדיפה לגרור רגליים.
אסכולאי סבור כי יש להפריד בין סוגיית הדלק לכור המחקר בטהרן, שעליה ניתן לנהל משא ומתן, לבין שאר הנושאים הקשורים לגרעין האיראני, לרבות העשרת האורניום, שזה נושא הרבה יותר חמור. "העובדה שהמערב חיבר בין שתי הבעיות גרם לנזק לא מועט", ציין.
גם עתה, לאחר שאיראן עברה למעשים, סבור ד"ר אסכולאי כי "רק סנקציות חריפות יוכלו להזיז משהו באיראן". הוא הוסיף כי אם הטלת הסנקציות לא תתאפשר באמצעות מועצת הביטחון, בשל התנגדות רוסיה או סין, "יש להמשיך להטיל סנקציות מאוד חמורות על-ידי מדינות שמוכנות לכך, אחרת עוד חודשים יקרים יילכו לאיבוד".
סין בראש סרבניות הסנקציות
ד"ר אמילי לנדאו, אף היא מהמכון למחקרי ביטחון, מסכימה כי יהא זה כמעט בלתי-אפשרי לאשר החלטה על סנקציות במועצת הביטחון, בשל התנגדותה הנחרצת של סין. אולם, לדבריה, גם הסיכויים שארה"ב ומדינות אחרות יטילו סנקציות חריפות על איראן במסגרת אחרת הם קלושים.
"בעבר, רוסיה היתה הבעיה בעוד שסין רק נגררה אחריה", אמרה לנדאו ל-ynet. "כיום סין עומדת בראש הסרבניות בהקשר הזה. היא מסרבת בתוקף ולא מספקת הסברים. שום התקדמות של איראן ועדויות על התקדמות תוכנית הגרעין לא משפיעות עליה".
המומחית מדגישה כי אוזלת היד של מועצת הביטחון לא נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות במשטר האייתוללות. "איראן מבינה את זה ולכן היא ממשיכה
בדרכה המתריסה ומתמקדת לעבר יכולת גרעינית צבאית. האופציה של סנקציות מחוץ למערכת הביטחון קיימת, אבל מדברים כל הזמן על 'עוד מעט', ומעבר לזה לא רואים צעדים".
ד"ר לנדאו מסבירה כי למרות האיומים המגיעים מוושינגטון, הממשל האמריקני לא ממהר לנקוט צעדי ענישה. "נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, החליט שהוא פועל כנראה רק במסגרת רב-צדדית. הוא מסתייג מגיבוש סנקציות באופן עצמאי. ואם הוא לא יעשה כן - לא יהיו סנקציות אפקטיביות בזמן הקרוב".