סיינטולוגיה - כך ניו אורלינס ניצחה בסופרבול
האונסייד-קיק המפתיע, התחת של שון פייטון ותצוגת התכלית של דרו בריז - אמיר בוגן טווה את סיפור האליפות של הסיינטס, על גיבוריו האלמוניים והמוכרים. וגם: למה פייטון מאנינג נותר הטוב ביותר, ומדוע כדאי לבחור בפרזידנט בוש. סיכום הסופרבול
הסיינטס בחרו בקורנרבק מלקולם ג'נקינס בסיבוב הראשון ובכך חתמו את פעילותם ביום הראשון של הדראפט. למחרת התגייסו השניים לטובת המשך רענון ההגנה עם בחירתם של צ'יפ ווהן וסטנלי ארנו בסיבוב הרביעי. ואז, עם בחירה אחרונה ביד, זו הממתינה אי שם בסיבוב השביעי, הרים לומיס טלפון ל"חדר המלחמה" של הפילדלפיה איגלס.
פייטון ולומיס, מביטים אל העתיד (AP)
"תנו לנו את הבחירה שלכם בסיבוב החמישי וקבלו את הבחירה שלנו בסיבוב השביעי, בנוסף לבחירת סיבוב חמישי בשנה הבאה", הציע המנכ"ל. נשמע כמו דיל כדאי עבור האיגלס, שהסכימו לטרייד. כך התקדמו הסיינטס לבחירה ה-164 וניצלו אותה כדי לבחור... פאנטר?! תומאס מורסטד מסאות'רן מתודיסט. בשביל זה כל הבלאגן?
הצעד הזה של הסיינטס לא ממש התקבל בהבנה על ידי האוהדים. ארבע בחירות דראפט עומדות לרשותכם ואתם מבזבזים אחת מהן על שחקן בתפקיד כל כך זניח ועוד מקריבים בחירה עתידית בדראפט הקרוב לטובת העניין? נשמע מופרך. כמעט כמו הכשל הלוגי במשפט הבא: "הניו אורלינס סיינטס אלופים". לא הגיוני, אבל נכון. הסיינטס ניצחו בסופרבול את האינדיאנפוליס קולטס 17:31 ועשו זאת לא מעט בזכות מורסטד. אותו פאנטר זניח.
בריז עם גביע וינס לומברדי (AP)
תחשבו על זה: הרוקי בן ה-23, שסמכויותיו הורחבו גם לבועט בעיטות הפתיחה, קיבל הוראה מפייטון לבעוט אונסייד-קיק בפתיחת המחצית השנייה. מורסטד מעולם לא עשה זאת בעבר, אפילו לא בקולג', אבל ביצע את המהלך ללא דופי. כריס רייס וג'ונתן קסיאס השתלטו על הכדור. זמן קצר לאחר מכן, הסיינטס השיגו טאצ'דאון ראשון ועלו ליתרון 10:13. מורסטד האלמוני היה לגיבור הרגע - הרגע המשמעותי ביותר במשחק הגדול במיאמי.
בהפסקה צפו 106 מיליון אמריקנים (שידור הטלוויזיה הנצפה אי פעם בארה"ב) בלהקת The Who מופיעה, מיד אחריה היה זה 'המי?' מניו אורלינס, שהציג עצמו לעולם. "לא הייתי מודאג, הייתי מפוחד", סיפר מורסטד על הרגע בו התבשר על משימתו, "זו היתה הפסקה כל כך ארוכה. כל שחשבתי עליו זה איך אני אראה אם אפקשש".
מורסטד. אונסייד-קיק ראשון שלו (AP)
אבל מורסטד לא פיקשש, וסחף את הסיינטס לקאמבק האדיר ובסופו הניצחון. זה מה שיפה בפוטבול. המורכבות שלו נותנת ערך משמעותי לכל רגע, מפסקת את עלילת המשחק לפרקים בעלי חשיבות גורלית וכאלו זניחים לכאורה. מעלה לגדולה גיבורים אלמונים כמו מורסטד, קוברת כוכבים זוהרים כמו פייטון מאנינג.
עלילת סופרבול 44 היתה אולי מרגשת במיוחד ומלאת השראה על רקע המצב בניו אורלינס (באופן אישי, על רקע היותי אוהד הקבוצה), אבל עכשיו... אחרי שהאדרנלין התמסמס בוורידים והחזרנו לעצמנו מעט שעות שינה, זהו זמן להתבונן מחדש על האירוע בזווית מפוקחת - אז הינה בפניכם: ניתוח פוסט-מורטם. סיינטופתולוגיה.
התחת של פייטון
מורסטד היה נשאר בצל, לולא הימר מאמנו על בעיטת האונסייד-קיק - מהלך שניתן לתארו כמבריק. אבל רק בדיעבד. במידה והקולטס לא היו מתרשלים ומשתלטים על הכדור. הם היו מתחילים את הדרייב שלהם 40 יארד מהאנד-זון. סביר להניח שמאנינג היה מוליכם ליתרון 6:17.
שון פייטון. יש תחת, יש ביצים, יש גביע (AP)
אבל זוהי הגדולה של מאמן הסיינטס. הוא לא חושש לקחת סיכונים. לא כשהלך על דאון רביעי ונכשל ברבע השני. לא עם ההימור המפתיע על אונסייד-קיק - מהלך בעל סיכויי הצלחה נמוכים. פייטון אגרסיבי, אמיץ, ולא חושש לקחת סיכונים שנחשבים מיותרים לכאורה, כבר בשלבים מוקדמים של המשחק. בסופו של יום הוא ניצח בקרב המוחות מול ג'ים קולדוול. לבטח בקרב הביצים.
אתה תותח
וכשפייטון לא מעוניין להמר, יש לו את גארט הארטלי. קיקר בן 24 עם תותח בתור רגל. וחנקן נוזלי בתור דם. במחצית הראשונה הסיינטס נשארו במשחק בזכות שני שערי השדה שלו. בסך הכל היו לו שלושה כאלה משלושה נסיונות - כולם ממרחק של 44 יארד ויותר. אחרי שנים רבות, הסיינטס מצאו שמן קיק מתאים למנוע שלהם.
הארטלי יורה למטרה (MCT)
מטפטוף לבריזיה
בניצחון על מינסוטה בגמר ה-NFC השלים דרו בריז 17 מסירות מ-31 נסיונות. אמנם שלוש מהמסירות הניבו טאצ'דאונס, אבל אחוז הדיוק (54.8) לא היה במיטבו. בטח לא בסטנדרטים של הקווטרבק שהיה למדויק ביותר בכל הזמנים - אחוז הצלחה של 70.6 העונה. מדאיגות יותר מהסטטיסטיקה, היו התקלות שניכרו בתזמון ובמכניקה שלו. כדורים רבים ששיגר מול הווייקינגס לא היו חדים כרגיל. לא פעם מעבר להישג ידם של הרסיברים.
המגמה המשיכה גם ברבע הראשון של הסופרבול - מעמד מלחיץ, אין ספק. בריז השלים רק שלוש מסירות משבע נסיונותיו, הסיינטס לא הצליחו לנוע בהתקפה ומצאו עצמם בפיגור 10:0. רגע של משבר, אולם בריז הראה שוב גדולתו ויצא ממנו בזמן. עד לסיום המשחק השלים 29 מסירות מ-32 נסיונות (כולל ספייק של הכדור כדי לעצור את השעון) - שתיים מהן לטאצ'דאונס.
בריז עם אשתו ובנו (AP)
בריז אישרר את הנישואין לניו אורלינס, לה התחייב ב-2006 אחרי חורבן קטרינה, עם טבעת אליפות. הוא עשה זאת בשלושה רבעים מזהירים מבחינתו. מהופעות הקווטרבק הטובות בכל הזמנים. ה-MVP השלים בסה"כ 32 מסירות (השווה את שיאו של טום בריידי) מ-39 נסיונות ל-288 יארדים. אחוז ההצלחה שלו (82.1) הוא השני בטיבו בתולדות הסופרבול. קסם.
קרסול אכילס
היללנו את בריז, אך בכל זאת יש להוסיף כוכבית. דווייט פריני משך את כל תשומת הלב התקשורת ערב המשחק. יותר נכון, היה זה קרסולו הפגוע שעשה זאת בשבילו. הוא עלה לשחק פצוע, תחת השפעת משככי כאבים ומוטט את קו ההתקפה של הסיינטס. הוא אף הגיע לבריז בסאק היחיד במשחק. ברגע שהשפעת הזריקה פגה, נמוג גם האיום שהטיל על הקווטרבק ומאבטחו המבוהל ג'רמון בושרוד. ה'אנד' של הדפנסיב-אנד בישר על ה'ריסטארט' של בריז.
מאנינג. עדיין הטוב ביותר (רויטרס)
18 עדיין ח"י
אם לא די במפלה שהנחיל בריז לבנו, הוא גם נטל מארצ'י מאנינג את התואר הלא נוצץ במיוחד - הקווטרבק הטוב בתולדות הסיינטס. אבל הוא לא נטל מפייטון מאנינג את התואר 'הקווטרבק הטוב בתולדות המשחק'. לפחות לא לדעתי. אף אחד לא יזכור זאת, מספר 18 היה טוב. אפילו טוב מאוד (31 מ-45 ל-333 יארד ומסירת טאצ'דאון לפייר גרסון). הבעיה העיקרית שלו היתה שהתקפת הסיינטס התחילה לתקתק, וכך גם השעון. הוא נשאר על הספסל יותר מדי זמן.
מבחינתי, מאנינג היה ונשאר פלא ייחודי. חייזר בעל אינטליגנציה עילאית ויכולת הסתגלות מפחידה. זה לא אומר שהוא לא מסוגל לטעות. זה מה שקרה חמש דקות לסיום כשנחטף על ידי טרייסי פורטר. לכל רגע יש משמעות, כבר אמרנו. ורגע זה יכתיב לצערי את הזכרון שלנו ממאנינג - לפחות עד לעונה הבאה. אז תהיה לו הזדמנות לעצב מחדש את הזכרון ממנו.
סקוט פוג'יטה ורומן הארפר מסתערים על ג'וזף אדיי מהקולטס (AP)
בלי בליץ
ההגנה הטובה ביותר נגד מאנינג היא ההתקפה והסיינטס עשו עבודה מצוינת מהבחינה הזו בשלושת הרבעים האחרונים. ומה היתה חלקה של ההגנה בעצירת הקולטס? באופן מפתיע, היא לא הסתערה על הקווטרבק אחוזת אמוק כהרגלה. כולם ציפו לבליץ אחרי בליץ לאורך 60 דקות, אבל גרג וויליאמס, מאמן ההגנה, הקפיד לגוון את המערכים ושמר שפנים נשכניים בשרוול. הוא שלף אותם לפי הצורך ושינה כיוון מרבע לרבע. הכל כדי להקשות על יכולת הניתוח של מאנינג.
רצים הפוך
בעונה הסדירה, הסיינטס היו קבוצת הריצה השישית בטיבה עם 131.6 יארדים קרקעיים למשחק. הקולטס לעומת זו היו קבוצת הריצה הגרועה ביותר עם 80.9 יארדים עלובים. בסופרבול הכל התהפך. הליינבקר גארי בראקט וחבריו סירסו את פייר תומאס, רג'י בוש ומייק בל והגבילו את הסיינטס ל-56 יארדים, בעוד שג'וזף אדיי לבדו רץ ל-77 יארד (הקולטס כקבוצה 99 בסך הכל). ניצחו בהליכה.
פייר תומאס ורג'י בוש (AP)
הפנטום
תגידו מה שתגידו על רג'י בוש, פלופ הוא לא. החשיבות שלו למשחק ההתקפה של הסיינטס עצומה - ולו כפנטום. רוח רפאים. כזו שלא מצליחה לעבור דרך קירות, או דפנסיב-טאקלים, אך מטילה איימה על יריביו. הוא לא הרבה לגעת בכדור (חמש ריצות ל-25 יארד, ארבע תפיסות ל-38), אבל הנוכחות שלו דורשת הערכות הגנתית מיוחדת - כל הזמן. הפוטנציאל למהלך גדול נמצא בכל רגע.
עצבנות, דאגה. אי אפשר להתעלם מהראנינג-בק/רסיבר/מחזיר בעיטות המחשמל הזה, שמשחרר אחרים כיעדים התקפיים רלוונטים. שכרו של הפרזידנט יקפוץ בעונה הבאה לשמונה מיליון דולר והוא יקבל אותו. מדובר בנכס טקטי עבור ההתקפה של פייטון, וכזה תדמיתי עבור הכיס של הבעלים טום בנסון. בטח בעונה הבאה, שתהיה נטולת תקרת שכר (לראשונה מאז 1993) - תוצאה של סכסוך השכר בין הליגה לאיגוד השחקנים.
פרזידנט בוש (AP)
ההשמטה של גרסון, ההשמטה של קולסטון
ברבע הראשון יצאו הסיינטס להתקפה אחרי שספגו שער שדה, אולם הדרייב נקטע בגלל שמרקוס קולסטון לא הצליח לתפוס כדור שמסר לו בריז לידיים. בדרייב העוקב הקולטס עלו ל-0:10 עם הטאצ'דאון של גרסון, אך הרסיבר הצעיר כשל גם הוא ברבע השני, כשהשמיט מסירה מדויקת לעברו והחזיר את מאנינג לספסל. בניגוד לקולסטון שחזר לעצמו כמוציא לפועל העיקרי במשחק המסירה (7 תפיסות ל-88 יארד), גרסון נעלם. לפי טוני דאנג'י הוא אשם באובדן המשחק.
סופר-סופרבול
ההשמטות של קולסטון וגרסון לא ישנו: סופרבול 44 אולי לא היה המותח מכולם, אבל הוא היה משחק פוטבול איכותי ושוטף. בלי יותר מדי שגיאות - של שחקנים או שופטים. פשוט שתי קבוצות מעולות שביצעו את התוכניות של מאמניהם כמעט בשלמות. ומי ניצחה? כשמקבצים את סך כל הפרטים, נראה שזו באמת הקבוצה הטובה ביותר.