היועץ של קולק: כניסת הרשויות לשועפט - טיפשות
אמיר חשין, יועצו לשעבר של ראש העיר המיתולוגי, מותח ביקורת קשה על גורמי אכיפת החוק והעירייה שהחליטו על מבצע המעצרים במחנה הפליטים שועפט. לדבריו, ניתן היה לעצור את החשודים גם בנקודות ביקורת מחוץ למחנה. על הטענות שהעירייה מנסה לשפר את המצב, הוא אומר: "זה בולשיט אחד גדול, לא יודע אם זו תעמולה זולה או שקר גדול"
43 מתושבי מחנה הפליטים שועפט נעצרו תוך יומיים על-ידי משטרת ישראל, במהלך שלווה במהומות, יידוי אבנים ושימוש בגז מדמיע. כיצד הופך מבצע לתפיסת מפירי סדר ותיקון תשתיות של גורמי האכיפה ועיריית ירושלים לכמעט אינתיפאדה?
בראיון ל-ynet, מותח אמיר חשין, יועצו של ראש עיריית ירושלים לשעבר טדי קולק לענייני ערבים וכיום מורה דרך בירושלים, ביקורת קשה על האופן שבו נכנסו שוטרים וגורמי אכיפת חוק אחרים למחנה וקובע כי ניתן היה לעצור חשודים גם בנקודות ביקורת מחוץ למחנה: "למה להיכנס למחנה? זו טיפשות שאין כדוגמתה".
חשין, שעסק רבות בנושא הסבוך הזה לא הופתע לשמוע על המהומות, "זו לא הפעם הראשונה וגם לא האחרונה". היחסים בין הגופים העירוניים לתושבי הכפר מעולם לא היו תקינים, כך הוא מספר. "ניסינו מדי פעם להפגין נוכחות במקום באמצעות מתן שירות כזה או אחר. פעם אחת בנינו גינה, עם מגרש משחקים קטן לטובת תושבי השכונה. המגרש שרד פחות מ-24 שעות, והוחרב כמחאה נגד 'השלטונות היהודים של העירייה'. הם הבהירו שהם 'לא רוצים טובות'".
מחנה הפליטים שועפט נוסד בשנת 1965, ומאוכלס על-ידי פליטים פלסטינים. "בשלב הראשון הם שוכנו ברובע היהודי בעיר העתיקה, וב-65' החליטו שלטונות ירדן להקצות חלקת אדמה עליה בנתה אונר"א את המחנה, שהיה מחוץ לגבולות ירושלים. ב-67', עם הרחבת הגבולות, נוצר מצב שהמחנה עבר פנימה", מספר חשין. בשעתו היתה הבנה והסכמה עם אונר"א, שהיא זו שתספק את השירותים למחנה. "הוא נחשב כמחנה אקס-טריטוריאלי הנמצא בתוך ירושלים ובריבונות ישראל, אבל הוא גורם חיצוני לעיר".
כמו אז, גם כיום מסרבים תושבי מחנה הפליטים לקבל תמיכה מגורמים ישראליים. "מחנה שועפט הוא חלק מבעיית הפליטים של המזרח התיכון", מסביר חשין. "במשך השנים היו ניסיונות לטפל ולשקם את מצב הפליטים מצד אנשי תכנון שלא מבינים דבר בערבים ובפליטים. אף פליט במחנה לא יהיה מוכן להסתכן ולשנות את הסטטוס שלו חלילה, מבלי שיהיה פתרון טוטאלי בכל בעיית הפליטים". הוא מסביר כי כיום מצוידים תושבי המקום בכרטיסי מזון של אונר"א המכונים "כרטיסי פליט", שיהיו האינדיקציה היחידה להיותם פליטים במקרה של הסדר עתידי בסוגיה הרגישה.
היועץ של ראש העיר לשעבר נזכר בדוגמה מהעבר, המייצגת את חוסר האמון השורר בין תושבי מחנה הפליטים לעירייה. "לפני דצמבר 1987 ופרוץ האינתיפאדה הראשונה, הייתי נכנס לשם יום ולילה באופן חופשי כיועץ. לילה אחד הלכתי עם טדי לביקורי חג במחנה, פגשנו מוכתרים ואכלנו עוגות. במהלך הפגישה, טדי פלט כבדרך אגב שיש לו רצון לשפר את תנאי מחייה במחנה. למחרת התפרסמו כתובות ענקיות בעיתוני מזרח ירושלים בערבית, ולפיהן 'טדי קולק רוצה לשנות את סטטוס הפליטים על-ידי פרויקט שיפור ושימור'. עד כדי כך מגיעה הרגישות".
"יחידות לשיפור המצב? בולשיט אחד גדול".
"עיריית ירושלים מעולם לא סיפקה שירותים למחנה", מוסיף חשין. "חינוך, בריאות, סעד, רווחה, כאשר אין שם כאלה למעשה, מסופקים על ידי אונר"א. כך גם שירותי הניקיון. עד דצמבר 87', תחילת האינתיפאדה הראשונה, הייתה לעיריית ירושלים מכולת זבל גדולה בכניסה למחנה. אונר"א הייתה שופכת את הזבל אל המכולה, והעירייה הייתה מפנה את האשפה. אחרי המהומות, גם השירות הזה פסק". בשנות ה-70, בעקבות פריצת מגיפת כולירה בירושלים, שמקורה זוהה במחנה הפליטים, ניסתה העירייה להקים קו ביוב במקום. "קיבלנו אז תלונות באו"ם שאנו מנסים לשנות את הסטטוס של הפליט. רשת הביוב הזו קיימת עד היום, אך היא סתומה ולא מתפקדת, והביוב זורם באופן חופשי".
כאשר העירייה לא נכנסת, מסביר חשין, נוצר ואקום שלטוני. "בגלל מצב הדיור במחנה, הבנייה הבלתי חוקית הגיעה למימדים בלתי הגיוניים. כמו כן, יש הסכם עם אונר"א שהפליטים שם אינם משלמים ארנונה. משום כך, אפשר לבנות מה שרוצים וכמה שרוצים בלי לשלם מסים. התוצאה היא שגרים שם רבים שאינם פליטים". חשין מספר על מקרה יוצא דופן אחד בלבד של שיתוף פעולה בין תושבי המקום לגורמי חוץ - בנושא אכיפת הסמים.
הוא מותח ביקורת על פעילות גורמי אכיפת החוק במחנה: "מי שפעם לפעם מעיף מבט במקום הם כוחות מג"ב. כאשר הם נכנסים לסיור שגרתי הוא עובר על מקומו בשלום, אבל כשהם נכנסים בצורה 'עוינת' - למטרת גבייה ואכיפה, קורה מה שקורה. הם נכנסו לשתול פרחים?" "כמעט נפלתי מהכסא כאשר שמעתי שיחד עם יחידות מג"ב נכנסו יחידות של העירייה ל'שיפור המצב במחנה'. איזה מצב ואיזה שיפור? זה בולשיט אחד גדול, אני לא יודע אם מדובר בתעמולה זולה או בשקר גדול. מה הם נכנסו לעשות שם? לשתול פרחים ודשא?"
לדבריו, "הבעיה היא שברגע שמג"ב מבצע פעילות מעצר פלילית, מזנבים אחרי הכוח כל מיני גורמי אכיפה שאינם יכולים להיכנס ללא גיבוי של מג"ב, כגון הוצאה לפועל, גובי עירייה וכל מיני אנשים עם ענייני כספים במחנה". היועץ לשעבר של טדי קולק מציע פתרון, שיכול היה למנוע, לדבריו, את המהומות האחרונות. "זה פשוט טמטום. הרי הם הולכים נקודתית על-פי שם בניסיון לתפוס את האנשים האלה, וזה גורר בלגן.
היה אפשר לעשות את הדברים אחרת. הרי גדר ההפרדה חוצצת בין המחנה לירושלים, והם עוברים בכביש הגישה מחסום אחד שבו נבדקות תעודת הזהות. אפשר לעשות שבע נקודות ביקורת לא אחת, ולבדוק שם אם מי שעובר דרוש לחקירה או חייבים כספים". גם מחר יימשך מבצע האכיפה וגביית המסים, וכמו תמיד - גם הפעם זה לא יעבור בשקט.
גורם בכיר בעיריית ירושלים מסר ל-ynet בתגובה כי "לא ברור על מה הטענות. עיריית ירושלים נכנסה על מנת לתקן תשתיות ולשפר את איכות החיים של התושבים. עד היום מתלוננים ארגוני זכויות האדם כי הדבר לא נעשה וגם כאשר נעשים הדברים - באים אלינו בטענות".
לפנייה לכתב/ת 
