גברים שונאים קניות בגלל עברם כציידים
הפסיכולוגיה האבולוציונית מגלה כי ההבדלים בדפוסי הקניות של נשים וגברים מושפעים מעיסוקיהם בימי קדם: הגברים ששימשו כציידים מעדיפים את המרחב הפתוח על הקניון הסגור, והנשים של היום מלקטות מוצרי קוסמטיקה במקום אגוזים
הבדלים רבים בין המינים ניתנים להסבר באמצעות ההיסטוריה האבולוציונית של המין האנושי ובאמצעות העובדה שבימי קדם גברים עסקו בציד ונשים בליקוט, משימות הדורשות יכולות קוגניטיביות שונות. האם ייתכן שהתפקידים המסורתיים אליהם הסתגל כל מין במהלך האבולוציה, באים לידי ביטוי גם היום כשאנחנו הולכים למכולת? החוקר דניאל קרוגר סבור שכן. מאמר שפרסם לאחרונה בשיתוף עם עמיתו דרייסון בייקר, מציע תיאוריה חדשה שמסבירה את ההתנהגות הצרכנית של גברים ונשים על בסיס אבולוציוני.
הבדל מרכזי ראשון בין גברים ונשים, קשור בתפיסה המרחבית. ציד חיות גדולות לאורך מרחקים ארוכים הוא משימה שדורשת יכולת ניווט טובה ובנייה של מפה קוגניטיבית המאפשרת לצייד לדעת את מיקומו ביחס למיקום החיה ולציוני דרך סביבתיים. ואכן, מחקרים מראים שגברים טובים יותר מנשים בקריאת מפות ובניווט, כמו גם במשימות הדורשות חילופים מנטאליים; כלומר היכולת לדמיין מקום של עצמים בחלל אחד ביחס לשני.
ומה באשר לזיכרון? ליקוט פקעות ופירות קטנים דורש זיכרון טוב כמו גם יכולת הבחנה טובה בין פירות רעילים לכאלו שאינם. ברוב המקרים, הפירות והירקות הם עונתיים, ולכן חשוב לזכור גם היכן גדלו בעבר. כל אלו הביאו לידי כך שלנשים יש זיכרון כללי טוב יותר בכל הקשור בזכירת עצמים ומיקומם ביחס לעצמים אחרים.
בהקשר זה כדאי לציין מחקר שהתפרסם לאחרונה והראה שנשים טובות יותר מגברים באיתור פירות וירקות בשוק המודרני. נשים גם הראו יכולת טובה יותר לנווט ישירות למזון שמעניין אותן, מה שמלמד אולי שההקשר בו מחפשים את המזון יכול להשפיע על ההבדלים המגדריים ביכולת הניווט.
עוד הבדל שנמצא הוא באופן בו גברים ונשים מתכננים להגיע ליעד מסוים. גברים חושבים לרוב בצורה ליניארית, וכשמבקשים מהם הנחיות הגעה ליעד מסוים הם יטו לתת הוראות הקשורות למיקומם היחסי במרחב, מבלי להתייחס למסלול ספציפי (לך צפונה, פנה מערבה וכו'). לעומתם, נשים נוטות לחשוב על מסלולים קונקרטיים וכשהן נותנות הוראות הגעה הן מדגישות ציוני דרך בולטים במהלך המסלול כמו חנויות או בתים.
הבדלים אלו הגיוניים לאור החלוקה הקדומה לציידים ולקטים. כשצדים במרחבים גדולים, ידיעת מיקומם של עצמים ספציפיים אינה תורמת הרבה להבנת המרחב. ידיעת כיוון הצפון יעילה הרבה יותר במקרה זה. בליקוט, לעומת זאת, נדרשת תשומת לב לפרטים בשטח מצומצם יחסית, ולכן ידיעת מיקומם המדויק של עצמים מסייעת למלאכה.
הזכרנו כבר שהנשים המלקטות היו צריכות להבחין בין מזון אכיל לרעיל. הדבר נעשה לפי הצבע של המזון, ומעניין לראות שהגנים המעורבים בראיית צבע נמצאים בכרומוזום X, שלנשים יש שניים ממנו (לגברים יש רק אחד). כך ניתן להסביר מדוע נשים מבחינות טוב יותר בין הצבעים אדום, ורוד וצהוב, צבעים שמצביעים על הבשלה של פירות וירקות רבים. זה גם יכול להסביר מדוע שכיחות עיוורון הצבעים קטנה יותר אצל נשים. כשאחד מהכרומוזומים שלהן נפגע, הן יכולות לפצות על כך בכרומוזום X הנוסף.
ציידים-לקטים ועולם הקניות המודרני
מחקרים אחרונים שנעשו על הרגלי הקנייה של גברים ונשים, גילו שלכל מין דפוסים ייחודים. נשים מדווחות על הנאה גדולה יותר מקניות, והן גם עושות יותר קניות בממוצע. לעומתן, גברים מעדיפים לסיים את הקניות כמה שיותר מהר, ומעדיפים לקנות הרבה פריטים בקנייה מרוכזת אחת.
קרוגר ועמיתו ניסו לבדוק האם ההבדלים הידועים בין ציידים ללקטים באים לידי ביטוי בממצאים אלו. לשם כך הם פנו ל-198 נשים ו-169 גברים – כולם סטודנטים אמריקאים – וביקשו מהם למלא שאלונים באשר להרגלי הקנייה שלהם.
תוצאות המחקר תמכו בהשערה שלגברים ולנשים דפוסי קנייה שונים בשל עברם האבולוציוני. כך למשל, התברר כי נשים מנווטות את דרכן לחנות על בסיס זיכרון ספציפי של מיקום המוצר. נשים רבות דיווחו שהן זוכרות בדיוק איפה מונח המוצר על סמך המוצרים שנמצאים לידו על המדף, וכי הן יודעות למצוא מוצר מוכר בחנות חדשה בהסתמך על הפריטים שאמורים להימצא לידו.
כמו כן, נמצא שכשנשים נשאלות היכן נמצא מוצר מסוים בחנות, הן נותנות הנחיות לפי המוצרים שלידם יש לחלוף בדרך למוצר המבוקש. גברים, מנגד, נותנים תשובה שמורכבת משם המחלקה בה נמצא המוצר בחנות.
מסקנה אחרת היא שנשים קונות באופן שמזכיר מאוד ליקוט: הן נוהגות להפריד בין מוצרים שונים על בסיס צבע וצורה, ואילו הגברים מעדיפים לקנות דברים גדולים כמו מחשב או מכונית, ובכל מקרה בוחרים לרכז את הרכישות שלהם למסע קניות (ציד) אחד.
המחקר מאשש את הסטריאוטיפים הקיימים לגבי ההנאה שנשים שואבות מקניות אותן הן חוות כפעילות חברתית של שעות הפנאי. יכול להיות שהסיבה לכך היא שעולם הקניות המודרני הולם את הפסיכולוגיה האבולוציונית שלהן. הקניונים הגדולים שבהם אנחנו מבצעים את עיקר הקניות היום מתאימים יותר לאסטרטגיות של ליקוט, ופחות לאסטרטגיית הצייד. פעולת הקנייה עצמה אינה מסובכת כבעבר שכן היא כרוכה בהליכה למרחקים קצרים ונעשית בקווים ישרים. האם יכול להיות שעולם הקניות של היום לא מציב לגברים שום אתגר, ושצריך לעצב עבורם קניות מאתגרות יותר?
המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולוציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו