חמאס ביקש מפישר להחליף חצי מיליארד שקלים

האם ברצועת עזה שורר מחסור במזומנים - או שמא יש שם דווקא עודף? בנק פלסטין - הבנק הגדול ברשות הפלסטינית, ביקש מבנק ישראל להפקיד כחצי מיליארד שקלים במזומן. מרכזו של בנק פלסטין בראמאללה, אך הוא מחזיק סניפים רבים גם ברצועת עזה, ומדובר בכספים שהופקדו בחשבונות בסניפי הבנק ברצועה - כנראה בסניף המרכזי.

סכום הכסף שווה בגודלו, בערך, לכרבע מתקציבה השנתי של ממשלת חמאס בעזה ולמעלה מ-10% מהתמ"ג העזתי. בבנק הפלסטיני מסרבים לומר מי הוא בעל החשבון - אך ניתן לנחש שמדובר בגוף היחיד בעזה שמגלגל סכומים כאלה של כסף - החמאס. 

• הבוקר: חיל האוויר תקף ברצועת עזה
• שני עולמות: כלכלת הרשות פורחת, כלכלת חמאסטן צונחת
  

גורם פלסטיני המעורה בנושא טוען כי בבנק הפלסטיני ביקשו מבנק ישראל להמיר את השקלים לדולרים או לדולרים אמריקנים. לדבריו, הם נמנעו במפורש מלבקש החלפה של הכסף ללירות מצריות.

"ניתן לנחש שמישהו רוצה לקנות בכסף הזה סחורה שאי אפשר לקנות בישראל וגם אי אפשר לחפש באופן גלוי במצרים, ולכן הוא איננו יכול להשתמש בשקלים או בלירות מצריות", טוען אותו גורם פלסטיני. ככל הנראה, רומז האיש שמדובר בסחורה שמוברחת לעזה דרך המינהרות ולשוחד לאנשי ביטחון מצרים המאפשר את העברת הסחורה - והסחורה הזאת כוללת, כידוע, גם אמל"ח.

גורם ישראלי אומר, לעומת זאת, כי לא ידוע על בקשה שהועברה לבנק ישראל להמרת מזומנים, אלא רק לבקשה להפקדת מזומנים שנאספו ברצועה.

כך או כך, ההערכה היא שבנק ישראל ידחה את הבקשה הפלסטינית על הסף, למרות שבנק פלסטין מוגדר כלקוח של בנק ישראל. זאת, כיוון שההוראה מנוגדת להוראות החוק לאיסור על הלבנת הון, ולהחלטת הממשלה משנת 2007, הרואה בממשלת חמאס "ישות עויינת" שאסור לנהל אתה עסקים.

עד כה לא התקבלה תגובת בנק ישראל לידיעה. גם בנק פלסטין בעזה סירב להשיב לפניית ynet.

רצועת עזה: כסף ממקור עלום קונה סחורה משום-מקום

בנק ישראל וחלק הבנקים המסחריים בישראל מנהלים קשרים מסחריים גלויים עם מערכת הבנקאות הפלסטינית, אך נמנעים מלבצע כל פעולה ברצועה. בשנת 2008 שרר מחסור במזומנים ברצועה, ובנק ישראל ניאות לבקשות פלסטיניות והחליף סכומים קטנים של כסף לשקלים עבור פלסטינים מהרצועה. מאז מבצע חומת מגן לא ידוע על העברת כספים כלשהי בין ישראל לרצועה. יצויין שבנק ישראל מסרב בעקביות לענות לשאילתות בנושא שהוא מקבל מגורמים פוליטיים ישראלים.

באופן רשמי, כמעט אין צורך במזומנים ברצועה, כיוון שהתושבים מתקיימים מסיוע הומניטרי המועבר אליהם דרך מעברי הגבול על ידי אונר"א וארגוני הסיוע הבינלאומיים, או מציוד ישראלי הנמכר ברצועה במימון של אותם גופים.

חברת החשמל הישראלית וחברת הדלק דור אלון עדיין מספקות לרצועה חלק מהחשמל ומהדלק, אך הכסף משולם עבורו בעקיפין, על ידי הממשלה הפלסטינית בגדה המערבית: רשות המסים גובה מכס עבור הרשות, ומשתמשת בחלק מהכסף לרכישת הדלק והחשמל במקום לשלם אותו לממשלת הרשות. מפעלי התעשייה ברצועה משותקים והיא אינה מייצאת סחורות.

עם זאת, ממשלת החמאס עדיין משלמת משכורות לעובדיה וגם מחלקת מדי פעם תשלומי רווחה, ונראה כי הכסף משמש לרכישת סחורות שמוברחות דרך המינהרות. המסחר דרך המינהרות הצטמצם מאוד בשנה האחרונה, אך ההערכה היא שהוא עדיין מתקיים. ממשלת חמאס מתקיימת מסיוע כספי בקנה מידה קטן שהיא מקבלת מהממשלה הפלסטינית בגדה, וממקורות עלומים נוספים - ככל הנראה, כסף איראני שמועבר אליה דרך אותן מינהרות עצמן.