הסער הפורה: אם החינוך רע, למה השר טוב?

השבוע מלאה שנה לבחירות שלאחריהן התיישב על כס שר החינוך גדעון סער, לתפקיד המיניסטריאלי הראשון שלו. השבוע הוא גם הוכתר בסקר ynet לשר האהוד ביותר על הציבור, כשזכה ל-12 אחוזים מהקולות, ומנגד - תחום החינוך נבחר על-ידי 19 אחוזים מהמצביעים ובהפרש ניכר לזה שממנו הציבור הכי פחות מרוצה. ניתן לפרש בכמה דרכים את נטיות לבם של הישראלים, אבל מאפיין אחד של כהונת סער עד כה בוודאי יכול להסביר את האהדה אליו: "השקט התעשייתי".

אם קודמותיו של סער במשרד החינוך, יולי תמיר ולימור לבנת, נתקלו בשביתות של מורים וסטודנטים, בקמפיינים אישיים

ובתופעות נוספות של אי-שקט, הרי שהשר המכהן, נכון לכתיבת שורות אלה, טרם התעורר בבוקר לקול מפגינים נגדו ונגד המערכת שבראשה הוא עומד.

אז מה גורם לו להיות כה פופולרי? האם זו העובדה שהוא ידוע כחובב מוזיקה, פאבים וחיי לילה? או שמא הצלחתו היחסית תוך פחות משנה במשרד החינוך, שנחשב לאחד הקשים לניהול בשל ריבוי השחקנים וניגודי העניינים בו? תקציבו של המשרד הזה הוא אמנם כמעט הגדול בין משרדי הממשלה, ושני רק למשרד הביטחון, אך הוא עדיין זעום בהשוואה לתקציבי החינוך של מדינות ה-OECD.

"השרים הקודמים הובילו רפורמות, ולכן היו מאבקים נגדם ופרסומים אישיים נגדם", מנסה יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי, להסביר את האהדה לסער. "הוא קיבל רפורמות מוכנות ומערכת אחרי מאבקים, ולכן לא היו נגדו פרסומים שליליים". טופורובסקי מתכוון להסכם "אופק חדש" שהובילה תמיר עם בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ולרפורמת ועדת דוברת שהובילה לימור לבנת.

תמיר גם חתמה במהלך כהונתה על הסכמי שכר עם הסגל האקדמי, ודאגה לתוספת תקציבית למערכת ההשכלה הגבוהה. בכך היא מנעה שביתה, והכשירה את הקרקע ליציבות מערכתית. סער נהנה גם מכך שארגון המורים עסוק בבחירות לראשותו, ולכן הוקפא המשא ומתן על הרפורמה בבתי הספר העל-יסודיים. הסטודנטים מצדם נמצאים בהליך של הידברות, ולכן הקפיאו את מאבקם בנושא שכר הלימוד.

שר מוכשר במיוחד או הרע במיעוטו?

מי שמעט יותר סקפטי לגבי תוצאות הסקר, הוא שר חינוך לשעבר יוסי שריד. "מאיפה הציבור יודע מה בדיוק החותם שגדעון סער הספיק או לא הספיק להטביע בחינוך?", הוא תמה. "אלה רשמים כלליים ושטחיים. צריך לחכות עד שיהיו ממצאים יותר

ברורים, וזה ייקח יותר משנה או שנתיים. לפי שעה אין ממשות, ואין הישגים. זו התרשמות שטחית תדמיתית בלתי מחייבת, שלא קשורה לשום מציאות". שריד אמר כי לברך או לא, ניתן יהיה "כשנתבשר שההישגים שמערכת החינוך מנפקת יותר טובים מבעבר". הוא ציין כי יש תחושה של פעילות במשרד החינוך, ואולי של פעילות יותר: "כל יום שומעים על יוזמה כביכול חדשה".

עפרה מייזלס, דיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה ויו"ר פורום ראשי בתי הספר לחינוך, סבורה כי בהתנהלותו של סער עד כה ניתן לזהות מעלות וחסרונות, אך בסך הכל היא מחמיאה לו. "הוא הצליח לשנות את תפיסת האנשים כלפי הריבון, ומשרד החינוך הוא בעיניי מוצלח", היא אומרת. "הוא משדר הרגשה ואווירה של אופטימיות, ולכן הפך פופולרי. זה נושא שנמצא בנפשה של החברה, וכולם סבורים שהמצב בו לא טוב. זה הישג כביר במיוחד לשר שמלכתחילה לא ממש רצה את המשרד הזה, ושאין לו הרבה ניסיון בלהיות שר. מהבחינה הזו, צריך להוריד את הכובע בפניו".

לדברי מייזלס, סער מזהה נכונה חלק לא מבוטל מבעיות המערכת. "זה כבר 40% מפתרון הבעיה. הוא לא מייפֶּה, ולא מתכחש לכך", היא אומרת. "הוא גם מנסה לחבר גורמים רבים יחד - ארגוני מורים, האקדמיה, רשויות מקומיות - כדי לא לקדם גוף אחד על חשבון השני. כמה הוא יצליח? עוד נראה. זה מוקדם מדי, תהליכים בחינוך לוקח שנים לראות".

טופורובסקי מסביר את תוצאות הסקרים דווקא באי הבנה של הציבור. "זה סוג של אבסורד - מצד אחד כישלון בחינוך, ומצד שני השר הכי מוצלח הוא שר החינוך. זה פרדוקס לא הגיוני, וזה אומר שהציבור לא מקשר בין הדברים, בין הפרסונה לבין התפקיד, וזו תעודת עניות לחברה". לדבריו, הציבור מחפש בנרות מנהיג לעתיד, ושר החינוך נתפש כנראה כרע במיעוטו. "אנשים רגילים לשביתות, לאיומים בשביתות ולמאבקים. פתאום בא שר חינוך, שלראשונה לא נכנסים בו יותר מדי".

"הגרעון אדיר, הוא לא יכול לטפל בהכל"

טופורובסקי חושב שהרווח של סער הוא מן ההפקר גם לאור היושבים לצדו סביב שולחן הממשלה. "יש לו אישיות חביבה יחסית, הוא לא נקשר בנהנתנות, הוא משדר משהו צעיר, ויוצא לפאבים. תראו מי יש לידו: אביגדור ליברמן בחקירת משטרה, נגד נתניהו יש אנטי בגלל שרה ועוזרת הבית, על ברק יש מספיק לכלוכים, ונותר שר בכיר אחד, שר החינוך, שאף אחד לא מפרסם עליו דברים שליליים".

"אנחנו המנהלים מאוד שמחים שגדעון סער הוא שר החינוך שלנו", אומר יו"ר התאגדות המנהלים העל-יסודיים, ד"ר אריה לוקר. המנהלים נוטים לסער חסד על שהעניק להם ולמורים יותר סמכויות ענישה מול התלמיד האלים.

"מהרגע שבו סער

נכנס לתפקיד, ישר ראינו שהוא באותו ראש איתנו". לדבריו, נתוני הפתיחה של סער דווקא היו קשים: "חוסר התקציב שקיים במערכת אדיר, ולכן אי אפשר לצפות גם מהשר המוכשר ביותר לטפל בכל החולאים". המנהלים מרוצים גם מתוספת שעות התגבור שסער הקצה לכיתות ז' ו-ג', לטובת לימודי המתמטיקה, השפה וההבעה.

אבל מייזלס דווקא סבורה כי המהלך מחטיא את מטרתו. "ברור לגמרי שתוספת השעות נועדה רק לשיפור התוצאות במבחנים הבינלאומיים, וזו בעיני טעות", היא אומרת. "אני סבורה שהתכוננות למבחנים הבינלאומיים היא שגויה, זה לא שינוי של ידע ודרכי לימוד, ולא של הבעיה המרכזית. ברור שאם תתכונן לקראת בחינה תצליח יותר. בעצם לומדים פה לבחינה ולא להשכלה. המסר הזה בעייתי בעיניי".

תוספת שתופסת - או שלא?

מייזלס מסכימה עם הגישה של סער בנושא הצבת גבולות כמו תלבושת אחידה בבתי הספר היסודיים, אך מצרה על שלא השכיל להוסיף יועצים ופסיכולוגים חינוכיים לטיפול בתלמידים האלימים במקום הענשתם המחמירה. "חשוב לטפל בבעיות משמעת מנקודת מבט טיפולית-ייעוצית, ולא ישר להעניש", היא אומרת.

גם יוסי שריד לא מתרשם מהתוספת. "שעות תגבור? זה בא על חשבון דבר אחר, ואני לא בטוח שאני יודע מאיפה הבור

מתמלא, שהרי אין תוספת שעות. תוספת חד-שנתית שכזו היא לא כל כך משמעותית. ומה יקרה בשנה הבאה? מה יהיה עם אלה שיבואו אז לאותה כיתה? הם כבר לא יהנו מהתוספת".

אבל למרות הביקורת, טופורובסקי סבור שאין לחרוץ את דינו של סער כל כך מהר, ואפילו מוצא סיבות לשבח אותו. "גם כשיש אי הסכמות ביננו הן בהידברות. הוא עובד חכם, ומדבר עם כולם. בכל מקרה, רק בקיץ נוכל להתחיל לשפוט. עכשיו אלה עדיין ימי החסד".