אלופים, עזבו את חוק היורדים

המערכת הפוליטית גועשת. האם להתיר לאזרחים ישראלים להצביע בחו"ל? האם הם כלל זכאים להצביע? כדרכנו, ככל שהרוחות נסערות, ככל שאינטרסים פוליטיים מעורבים בהחלטה, כך מאבדים הצועקים והאינטרסנטים את שיקול הדעת, את התבונה, וכולנו מאבדים את הסיכוי שתתקבל החלטה מושכלת.

תחילת הדיון הציבורי אינה מבשרת טובות. נוצרות חבורות של לוביסטים שגם הם בעלי אינטרסים, שמנסים להשפיע כדי לקדם את עצמם. טעם מר במיוחד משאירה "קבוצת האלופים בדימוס". לא עבר יום מהרגע שהסוגיה פרצה לתקשורת וכבר חתמו כמה וכמה מהם על עצומה נגד הצעת החוק.

מדוע כה מר הטעם? ברור שלכל אדם, ויהא זה אלוף, פרופסור, שחקן או רקדן, מותר לחתום על עצומות למיניהן ללא מורא וללא משוא פנים. אך כאשר קבוצה של אלופים שכל כובד משקלם נובע משירותם הצבאי הארוך והראוי לכבוד מטילים את המשקל הזה על כף המאזניים של סוגייה שהיא פוליטית נטו, הם גורמים לכך שהצבא נעשה מעורב בעל כורחו בפוליטיקה זולה ומאוסה.

האם ייתכן שגם כמה מהחברים בקבוצה זו חתמו על העצומה כדי לקדם אינטרסים אישיים-פוליטיים?

בדיקה קצרה העלתה כי רוב החותמים בעלי השקפה פוליטית דומה ונחשבים למקורבים לאחת המפלגות שנוטות להתנגד להצעת החוק. מוזר לא? האחריות של ראשי האליטות, של בעלי השפעה על דעת הקהל, של בכירי הצבא בעבר - מחייבת אותם לשקול היטב את צעדיהם לפני שיטו את משקל דרגותיהם על מאזניים פוליטיים. פעם נוספת עלולה לעמעם את הברק והזוהר שמגיע להם בצדק.  

הרי לשאלה בדבר הצבעת ישראלים בחו"ל אין תשובה מוחלטת, לא לכאן ולא לכאן. לדוגמה: האם אשה ששרתה שירות לאומי, בצבא, בבית חולים, או כמורה בבית ספר ביישוב מרוחק, ולאחר מכן נסעה ללוס אנג'לס לשש שנים להשלים תואר ראשון ושני - האם היא זכאית להצביע? נראה לי שקנתה את זכותה ואינה חייבת לשלם כ-1,200 דולר לכרטיס הלוך ושוב כדי לשלשל פתק לקלפי.

השיקול הפוליטי שעומד ביסוד הצעת החוק גורם לכך שהתערבותם של אלופים בדימוס בסוגיה - אינה ראויה.

שמואל גורדון, ד"ר למחקרים אסטרטגיים ויחסים בין-לאומיים. אל"מ (לשעבר) בחיל-האוויר