"חוק היורדים" פתוח לדיון, נתניהו רוצה זיקה לארץ

קצת פחות משבוע לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי יגיש חוק שייאפשר לכל אזרחי ישראל להצביע בחו"ל - תדון היום (א') ועדת השרים לענייני חקיקה בחוק שכבר עורר התנהגות - באופוזיציה, אך גם בכמה מסיעות הקואליציה. בלשכת ראש הממשלה מעריכים כי בדיון הזה לא תתקבל החלטה.

ראש הממשלה מעריך שיש לקיים דיונים עם חברי סיעות הקואליציה על הצעת הפשרה שהוא מבקש לקדם, לפיה רק מי ששוהה בחו"ל עד חמש שנים יוכל להצביע ולא כל יורד. נתניהו אמר למזכיר הממשלה, צבי האוזר, ביום חמישי: "מי שבאמת ירד מהארץ - לא

 צריך לקבוע את גורל היושבים בה. לעומת זאת, מי שנמצא בחו"ל לצורך לימודים, או לצורך עבודה, יוכל להצביע. כמו כן יוכלו להצביע כאלה שהם בעלי זיקה לישראל, בעיקר כאלה המבקרים ושומרים על קשר קבוע עם הארץ".

למרות הבהרות אלה, אומרים בלשכת ראש הממשלה, הרי שנתניהו "לא קבע מסמרות". סעיפי החוק יהיו צריכים להיות מוסכמים בין סיעות הקואליציה, כמו גם סיעות אחרות בכנסת. ראש אגף ההסברה בלשכת ראש הממשלה ניר חפץ, אמר: "מדובר בתהליך, ולכן בסופו של דבר לא צפויה החלטה בוועדת השרים לחקיקה. יתקיימו שיחות בין המפלגות - ואז תובא הצעה מגובשת לחוק שיאפשר הצבעת ישראלים השוהים בחו"ל. סביר להניח שהנחיות ראש הממשלה הן אלה שיתקיימו בסוף".

רק 4,500 מצביעים כעת

על-פי הצעת החוק המקורית, שהגיש ח"כ אלכס מילר, רשאים כיום להצביע בנציגויות ישראל בעולם רק כ4,500 אזרחים השוהים בחו"ל, וכל היתר נאלצים לחזור לארץ אם ברצונם לממש את זכותם הדמוקרטית. על-פי הצעת החוק, שאף הופיעה בהסכם הקואליציוני של מפלגת ישראל ביתנו, כל אזרח הרשום בפנקס הבוחרים ומחזיק בדרכון ישראלי לפחות 10 שנים יוכל להצביע.

ח"כ מילר אמר: "במערכות הבחירות האחרונות אנו עדים להתמרמרות בקרב ישראלים רבים השוהים בחו"ל, בשל ייצוג חברה ישראלית, טיול, לימודים וכדומה על כך שלא ניתן להם לממש את זכותם הדמוקרטית. חלקם אף נדרשים לשלם מסים וביטוח לאומי וחלקם אף משקיעים זמן וכסף רב בטיסה מיוחדת לארץ, רק כדי להצביע".

"הצעת החוק מכירה בכך שלא כל אזרח ישראלי השוהה בחו"ל משמע שירד מן הארץ, ומבקשת לחזק את הקשר עם המולדת והזדהות עם המדינה. הדבר מקובל במרבית הדמוקרטיות בעולם כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה, ספרד, הולנד ועוד. יש להבין כי לא כל אזרח ישראלי השוהה בחו"ל משמע שירד ועזב את המדינה לכל חייו".

עוד על השולחן: שקיפות של תרומות מחו"ל לארגונים

בנוסף, תדון וועדת השרים בהצעת החוק של חבר הכנסת דוד רותם, יושב ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט להנצחת זכרו של רחבעם זאבי ז"ל. עיקר ההצעה הוא הקמת מרכז, שיתפקד גם כמכון מחקר ועיון, שמטרתו העיקרית הינה הנצחת פועלו ומורשתו של "גנדי". ח"כ רותם: "מן הראוי שמורשתו, עבודתו ופעילותו של גנדי, גיבור ישראל, האיש שנלחם כל חייו בטרור ונרצח על ידי מחבלים בני עוולה בשל היותו שר וגיבור ישראל, תשומר ותונחל לדורות הבאים".

כמו כן, תובא בפני השרים הצעתו של יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין מהליכוד,

 בנוגע לחובת גילוי לגבי כל גוף שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה. מטרת החוק הינה "להגביר את השקיפות ותיקון הליקויים בחקיקה, בכל הנגוע למימונה של פעילות פוליטית בישראל על-ידי מדינות זרות".

ח"כ אלקין אמר ל-ynet: "רק בשנים האחרונות הושקעו כ-70 מיליון שקלים ממדינות זרות בארגונים פוליטיים בישראל. חלק מהארגונים הם אלו שהעבירו חומר עליו ביסס גולדסטון את הדו"ח, ואחר כך אותם ארגונים נתפסו בעולם כארגונים עצמאיים, ובנוסף במדינות אירופה אמרו שהדו"ח מבוסס על חומר ישראלי. פרסום מידע מהסוג הזה יגרום לשיח פתוח ציבורי ופוליטי במדינות המממנות".