חמש שנים לרצח חרירי: אין מי שישתלח בסוריה
ביום השנה החמישי למותו של ראש ממשלת לבנון בפיצוץ, הגיעו אלפים לעצרת המסורתית לזכרו. אך מנהיגי המחנה האנטי-סורי, שבעבר נהגו להשתמש בעצרת כדי למחות נגד סוריה וחיזבאללה, בחרו בשנה האחרונה להתפייס עם דמשק
רבבות בני אדם משתתפים היום (א') בעצרת השנתית לזכרו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, בכיכר החללים במערב ביירות. זאת השנה החמישית במספר שמקיים המחנה הפוליטי המזוהה עם הקו האנטי-סורי עצרת לזכרו, מאז נהרג אל-חרירי בפיצוץ רב עוצמה בביירות ב- 14 בפברואר 2005. אלא שהשנה מדובר בכינוס אחר בכל זאת.
עד כה נערכו הכינוסים השנתיים באווירה פוליטית טעונה על סף קרע בתוך לבנון ובינה לבין סוריה, זאת סביב הדרישה להביא את האחראים לרצח לדין, וכן בהתרסה מול חיזבאללה, בת-בריתה של סוריה בלבנון. השנה - האווירה הפוליטית מפויסת יותר, בשל התקרבותו של ראש הממשלה סעד אל-חרירי לדמשק.
סעד אל-חרירי, יורשו של אביו בראש המחנה האנט-סורי וראש הממשלה הנוכחי, פנה להתפייסות עם דמשק, שהואשמה על ידי המחנה כאחראית להתנקשות. הוא עלה לרגל לארמונו של נשיא סוריה, בשאר אסד, לפני מספר שבועות והצהיר כי בכוונתו לבקר שוב בקרוב בבירה הסורית כדי להמשיך ולשפר את היחסים, וצעדיו הוציאו את העוקץ מהכינוס השנתי.
גורם נוסף שמבטא היטב את הקרע הפנימי והיחלשות הלכידות בתוך המחנה האנטי-סורי הוא מנהיג הדרוזים, וליד ג'ונבלאט. ג'ונבלאט, שהירבה להשתלח בסוריה בכינוסים קודמים, שינה אף הוא את הטונים כלפי סוריה וחיזבאללה, והשנה, לראשונה, הוא נעדר מהכינוס. לפיכך נראה בינתיים כי הכינוס השנה לא ייזכר כאירוע פוליטי משמעותי.
אל-חרירי כיהן כראש ממשלת לבנון בשנים 1992-1998, ובשנית בשנים 2000-2004. ב-14 בפברואר 2005 התפוצצה מכונית תופת סמוך למכוניתו וגרמה למותו. לאחר מותו קולות רבים הפנו את האצבע המאשימה לעבר דמשק. אחרים טענו שמדובר בארגון אל-קאעידה שזעם על קשריו עם סעודיה, והיו שתלו את האשמה בישראל, בטענה שהיא מעוניינת באי-יציבות בלבנון, או באיראן, בשל חילוניותו המוצהרת של המנהיג הלבנוני.