אבידות ומציצות

לא לבלוע ולא לירוק

יש לה נכונות, יש מוטיבציה, היא באמת משתדלת - אבל לעזאזל, מה עושים עם בחורה שלא יודעת למצוץ? כבר הגעתי למצב שאני מת לזייף רק בשביל לא לבאס אותה כל כך.

איתן הנחש

קודם כל, טוב שאתה מתנסה בזה: עכשיו אתה מבין איך אנחנו מרגישות 99 אחוז מהזמן. דבר שני, מה זה משתדלת? שתלמד. אני מכירה הרבה פולניות לשעבר שהפכו לאמניות בשיאצו כיפות - ואני, אגב, התחלתי ללמוד ג'אז לירי. תאמין לי, זה לא יכול להיות יותר קשה. אין פלגמטית ממני בתנועות רכות ועגולות.

המכשול העיקרי בלמידה של דברים חדשים קיים אצל אנשים שהם לא ספורטאים תחרותיים, ולא יודעים לקחת כישלון או הצלחה בפרופורציות הראויות. ספורטאים לוקחים תחרות אחת ולמחרת מפסידים באחרת, ולומדים מאוד מוקדם לא לעשות עניין, כי מחר זה ממילא ישתנה. אנחנו, לעומת זאת, מגיבים לכישלונות במחשבות קיצוניות וסופיות כמו "אני לא יודע לעשות את זה וזהו", "אני לא מוכשרת", או "כוס אמק על ההורים שלי שלא שלחו אותי לחוגים".

חלק לא פחות חשוב מהגישה של התלמידה הוא הגישה של המורה; גם לך אסור להתקבע אם היא נכשלת. אתה חייב להאמין ביכולת שלה לעשות כמה דברים סימולטנית, בדיוק כמו בשיעור ריקוד - ולגוף לוקח זמן להפנים את התנועות. פשוט תראה לה שוב ושוב מה לעשות עם היד, מה לעשות עם הראש, איפה לעשות סיבוב, לאיזה כיוון וכמה מהר. בדיוק כמוני, בפעמים הראשונות היא תצא בוכה ותגיד שהיא לעולם לא חוזרת לשם, אבל הדחף להצליח יהיה חזק יותר. אלא אם הדחף להצליח נובע מהעובדה שיש עוד עשר בנות בחדר שעושות אותו דבר, רק יותר טוב. במחשבה שנייה, יש מצב שהלך עליך. 

עשה זאתי בעצמך

אני צריך עזרה בלבקש סקס מבחורות שאני מכיר באופן מזדמן. כלומר, איך בדיוק להגיד שאני מעוניין? באיזה מילים לבחור? האם הן תיעלבנה מההצעה שלי?

ד.מ

תיעלבנה? עם עברית כזאת, קשה לתאר. אבל לענייננו: אתה מבקש לדעת איך לפנות לנשים, כי אתה שרוי בהנחה המוטעית שכל אישה שונה מרעותה כפתיתי שלג, וכמובן שאתה טועה. ככלל, אנשים דומים זה לזה יותר ממה שהיו רוצים לחשוב, ורק שיכנעו את עצמם שיש להם "אישיות" ו"העדפות" כדי לא להרגיש לגמרי משעממים. בסופו של דבר, אחרי ההיכרות הראשונית יש לכולם מניעים דומים, וכולם נופלים בדיוק באותם מקומות. עם זאת, ישנן כמה שיטות להבהיר את הברור מאליו, למען אלה שחיים בהכחשה תדירה של האינפורמציה המובנת מאליה. אז הנה, שים לב:

א. השיטה הקלאסית. אתה יודע: פרחים, סרנדות, שוקולדים, מבטים חודרים. לרוב הבחורות זה עדיין עושה את זה, לפחות ברמה שזה לוקח אותך ואת האיבר המדולדל שלך לעוד שלושה דייטים שבהם יש לך סיכוי קלוש להפוך לאטרקטיבי.

ב. השיטה האגרסיבית. הצמדה לקיר וביצוע חד־צדדי של אקט אוראלי (הכוונה לנשיקה, לא לירידה כפויה) בתוספת מלמולים נרגשים על כמה אתה רוצה אותה, חושק בה, חייב אותה. זורו סטייל. זה דורש שכנוע עצמי וקצת אומץ, אבל יש להניח שהיא תיסחף, וזה עשוי להביא אותך לפחות לבסיס ראשון. או לסמל ראשון יוסי חזיזה, מרחב ירקון.

ג. השיטה הסלולרית. קצרה ויעילה. כמו שהמותג "פריג'ידר" הפך לשם גנרי לכל המקררים, למרות שבמקור הוא שמה של יצרנית מקררים ספציפית - כך גם סימוס המילה "ערה?" הפך לשם גנרי לשאלה "רוצה שאני אבוא אליך ונזדיין ולמחרת אני אלך הביתה ולא תשמעי ממני עד הפעם הבאה שאני אהיה חרמן טילים?".

ד. השיטה ההוליסטית. כוללת תוכנית חומש ארוכת טווח. הצעד הראשון הוא להפוך לידיד טוב שלה ולשמוע ממנה קיטורים על גברים אחרים. הצעד השני הוא להיות כל כך ממכר, ששירותיך יהיו מחויבי המציאות. הצעד השלישי הוא להיעלם לה ברגע קריטי, ולתת לה להבין שהפכת להיות חשוב לה. השלב הרביעי הוא להופיע מחדש אחרי כמה ימים של צורך בלתי מסופק, ולהגיע למצב של מסאז'. רקמות, שוודי, אבנים חמות - לא משנה איזה, למחרת אתה מזיין אותה.

לסיכום, מר מ': אם היא לא רוצה לשכב איתך, אתה יכול לישון על מפתן דלתה והיא תבעט בך עם השפיץ של הנעל בדרכה החוצה - ואם היא רוצה לשכב איתך, זה לא משנה איך תפנה אליה, היא כבר תמצא את הדרך לספר לעצמה שמה שאמרת היה "נורא חמוד". אפילו אם במציאות ניגשת אליה מאחורה ותקעת לה אצבע בתחת תוך לחישת "היי בובה" באוזנה.

משלחת בתחת

אני חייב לשאול: מה ההיגיון לשים את נקודת הג'י של הגבר דווקא בטוסיק? זה בערך המקום האחרון שנחפש בו. מה זה, קטע עם מוסר השכל?

שוני

אין היגיון. זאת מטאפורה שנועדה להדגיש את העליבות שלכם.

הטרנסג'נדר נוסע

בכל פעם שאני עושה סקס אני מפנטז שבנות מלבישות לי גרבונים, מאפרות אותי, וכאילו בכוח מנסות להפוך אותי לאחת משלהן. אחרי שאני גומר אני ממש מתבייש בזה, אבל בכל פעם לפני האורגזמה התמונות האלה מציפות לי את המוח. מה זה אומר עלי? אגב, אני סטרייט לחלוטין.

יוסי

סטרייט לחלוטין אתה אומר. בטח חשבת שאחלוק עליך, נכון? אז לא. הפתעה.

דבר ראשון, אתה לא לבד. הרבה גברים רוצים בסתר שאישה תשלוט בהם. הם לא רוצים להתחתן איתה, אבל בהחלט רוצים לזיין אותה. יש כל מיני רמות של הפטיש הזה: הרוב הגדול סתם אוהבים ביצ'יות, והמיעוט הקיצוני שחולם על השתלטות כוחנית מעין זאת הוא מה שנקרא בשפת הסאדו "עבד". אגב, כמעט תמיד מדובר בגברים חזקים וסטרייטים לחלוטין - בדיוק כמוך - שהחלום הרטוב שלהם זה שמישהו כבר ייקח את המושכות מהידיים שלהם ולשם שינוי יגיד להם מה לעשות, כדי שהם יוכלו לנוח ולשחרר שליטה.

גברים מהסוג המדובר בדרך כלל עובדים מאוד קשה בהובלה, יוזמה ולקיחת החלטות ניהוליות, והפטיש הזה מבטא צד נסתר שלהם שמשתוקק להיות מובל. אפשר להבין אותם: לאיזה גבר לא נמאס מדי פעם מהדינמיקה המשמימה הזאת שבה תמיד מצופה ממנו ליזום, והאישה הפסיבית שלצידו רק מגיבה, בדרך כלל בהעברת ביקורת?

אם יוצא לך להיות בקשר בעיקר עם נשים מאוד חלשות, טבעי שיש בך כמיהה לאישה שאינה כזאת. ואני לא יודעת איך אמא שלך, אבל אני מוכנה להמר שהיא גידלה אותך פחות או יותר לבד, ושהדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהיא חלשה. בכל מקרה, הומו אתה לא. אבל יש מצב שתהפוך לדראג־קווין קפריזית מזדקנת בעתיד הלא רחוק.  

רוקט פוקט

טיל הכיס הישן והטוב, גירסה 2.0

הטוב: בדרך כלל אני לא בחורה של שכלולים. לא צריכה ראשים מתחלפים ואביזרים עמידים במים. לא לא, אני יש לי הפרעת קשב מינית. זאת אחת הסיבות לכך שתמיד חיבבתי את האביזר הזה, השניצל והפירה של צעצועי המין, למרות

 ליקויים קשים בהנדסת האנוש שלו. לכן, באופן חד־פעמי, הרשו לי להריע למחלקת הפיתוח על השיפורים. דבר ראשון, השתנתה שיטת ההפעלה: לא עוד רבע סיבוב שאם לוקחים אותו טיפה יותר רחוק בלהט הרגע, מתפרק המכשיר ועפה הבטריה. עכשיו יש כפתור, שיא הטכנולוגיה. ההפתעה השנייה היא שלוש עוצמות ושבעה מקצבים. עכשיו, לא יודעת מי אחראי ללחן, אבל תכירו את השביעית של רוקט פוקט: יצירת מופת שבה נלקחו בחשבון גם הדפקטים האורגניים שבתהליך האורגזמה הנשית, וגם הנטייה שלה לחמקמקות. בשפת אמי, סחתיין

הרע: מה שטוב לאורגזמה לא בהכרח מספיק טוב לפלייליסט

המכוער: אבל קרן פלס הזאת, אין לה אלוהים

המחיר: 185 שקל, להשיג ב"סיסטרס, רשת ידידותית לנשים"