פרופ' פרוקצ'יה: מינויה של מאור ליו"ר אסור וחמור
פרופסור אוריאל פרוקצ'יה, שניסח את חוק החברות, סבור כי מבחינת הממשל התאגידי התקין, מעבר מאור מכסא המנכ"ל לתפקיד היו"ר היה מסכן את הפיקוח על לאומי ואת יציבותו. לדבריו, יש ליצור חיץ ברור בין הדרג המפקח למפוקח, והיה חשש שמאור תכופף את ההנהלה הבאה אחריה ליישם את מדיניותה
"מינויה של מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, לתפקיד יו"ר הבנק, חמור מאוד ויכול לפגוע בפעילות הבנק". כך טוען פרופסור פרופסור אוריאל פרוקצ'יה מהמרכז הבינתחומי, שניסח את חוק החברות במדינת ישראל. לדבריו, הממשל התאגידי הראוי יוצר חיץ ברור בין הדרג המבצע - הנהלת הבנק, לבין הדרג המפקח - הדירקטוריון, ומעבר מהיר של מאור בין שתי הזרועות היה פוגע באופן מהותי ביכולת הפיקוח שלה.
האם לא היה עדיף לוותר על חובת תקופת הצינון, במטרה להבטיח את המשכיות הניהול ואת יציבות הבנק?
"לא הייתי שם דגש על תקופת הצינון, השאולה מחוק המניות הבנקאיות ורלוונטית רק לבנקים שנתפסו בזמנו על ידי הממשלה. הבעיה הרבה יותר עמוקה: המבנה של הממשל התאגידי, שאנחנו חושבים שהוא אופטימלי, יוצר חיץ ברור בין הדרג המפקח - יו"ר הדירקטוריון - לדרג המבצע - המנכ"ל.
"התפקיד העיקרי וכמעט היחידי של הדירקטוריון הוא לפקח על ביצועי הדרג המבצע. לכן חוק החברות קובע שאדם לא יוכל לכהן בו זמנית הן בראש הזרוע המבצעת - כמנכ"ל, והן בראש הזרוע המפקחת, כיו"ר.
"המקרה של בנק לאומי הוא יותר קל מבחינת החומרה, כיוון שגליה מאור לא מבקשת לכהן בו זמנית בשני התפקידים. אולם, מבחינת האיכות של הממשל התאגידי, אין בעיני שום ספק, שאם לא מרחיקים את תפקיד היו"ר מהתקופה שבה כיהן כמנכ"ל פוגמים באופן מהותי ביכולת הפיקוח של הדירקטוריון.
האם החילופים התכופים שחווינו בשנה האחרונה בשלושת בנקים הגדולים לא יערערו את יציבות המערכת הבנקאית בישראל?
"לדעתי מה שנחוץ למערכת הבנקאית זה לא חבורה של יס-מנים. מינוי אנשים ראויים יבטיח בטווח הארוך את יציבותה של המערכת הבנקאית, ולכן אין לגייס מפקחים מתוך המפוקחים - כדי להשיג יעדים של הטווח הקצר.
"גליה מאור בוודאי שאינה יס-מנית, אולם אני חושב שזו היתה יכולה להיות טעות גדולה למנות אותה ליו"ר בנק לאומי. החשש הוא שהיא תנסה להפוך את המפוקחים הבאים אחריה ליס-מנים, ותנסה לכופף אותם ליישם את המדיניות שהיא ביצעה במשך 15 השנים האחרונות".
האם התערבות הרשויות במינויה של מאור היתה ראויה?
"ככל שהחברה מתנערת מהחובות הבסיסיות של ממשל תאגידי, שבראשן ההפרדה בין הדרג המבצע למפקח, אין ברירה לרשויות הפיקוחיות - אלא להתערב. הכוונה למפקח על הבנקים, לרשות ניירות ערך ואפילו למשרד האוצר וליועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שהם צריכים להשמיע קול.
"יכול להיות שהיא היתה זוכה בבית משפט, כי יש פה איזו פרצה בחוק, אבל חשוב להבין שזה אסור מבחינת הממשל התאגידי".
לפנייה לכתב/ת 
