פסטיבל יואב יהודה: הקולינריה משתלבת בטבע

סְפוּרים המקומות או המסעדות בעולם שבהם תקבלו קוסקוס ותקנחו ביין פורט מקומי, תתענגו על ממולאים בלוויית שרדונה איכותי או ארטישוק שלם, שאת עליו תטבלו ברוטב טחינה עשיר. במיקרו-קוסמוס הקולינרי שמרכיב את המטבח הישראלי מוצאים מטבחי פיוז'ן שבהם מתרחשים חיבורים לא-מתוכננים, פשוט כי בא להם להתמזג.

פסטיבל האוכל שמתקיים זו השנה העשירית באזור יואב יהודה, העלה לדרגת גורמה את התבשילים המסורתיים שזוכים לגרסאות ושדרוגים בהתאם למרכיבים שגדלים ומיוצרים באזור. השנה יתקיים הפסטיבל בסופי השבוע מ-18 בפברואר ועד 13 במארס.

בכל שנה מצטרפים בתים חדשים למסורת הארוחות הביתיות, והקהל בוחר את הסלון שבו מוגשים מאכלים תוצרת בית. עשרות יקבים הוקמו בעשור האחרון והיינות שלהם משתתפים בפסטיבל, לצד מחלבות שמייצרות גבינות עזים, סדנאות בישול, גלריות של אמנים מקומיים, קונצרטים וטיולים.

השטחים החקלאיים העצומים מתכסים ירוק עז, החרדלית צובעת את האדמה בצהוב ומטעי פרי הדר עמוסים בפרי. כרמי זיתים וענבים משתלבים בנוף הכפרי, הרקפות פורחות בין חגבי הסלע, הכלניות מבצבצות בכל פינה והשקדיות כבר לובשות שמלת כלה לכבוד הפסטיבל.

הכלניות מבצבצות בכל פינה. פריחה בפארק עדולם (צילומים: מיכל קטורזה)

הבשלניות המקומיות פותחות את בתיהן, ומגישות מאכלים מסורתיים בשיטות בישול שמאפיינות את העדות השונות. האורחים מתרווחים בסלון הביתי, בגינה או במרפסת הצופה אל הנוף, מקשיבים לסיפורים האישיים, בה בעת שהסירים מבעבעים על הכיריים או הפתיליות במטבח.

המגוון הקולינרי נע בין המטבח הכורדי, המרוקני, התוניסאי, ההודי, התימני, הארגנטיני, ההונגרי והפרסי - כשהכל מתובל באווירה ביתית חמימה. אל תוך הקולינריה משתלב הטבע שבא לידי ביטוי במרכיבים ובחומרי הגלם שבהם משתמשים הבשלנים הביתיים, וכחלק מן הרעיון מתקיימים באזור סיורים באתרים הארכיאולוגיים והפארקים רחבי הידיים האופייניים לשפלת יהודה.

פארק עדולם: שרידי ישובים מתקופת המשנה והתלמוד

אחד הסיורים המודרכים הפתוחים לקהל ללא תשלום נערך בפארק מערות עדולם. לפארק עדולם מראה רך של גבעות מעוגלות מכוסות חורש רענן, עצי אלה עבי גזע, גאיות ושטחים עצומים שהירוק שולט בהם בעוצמה מסנוורת. הפארק שוכן בלב שפלת יהודה, מדרום לבית שמש. מצפון נחל האלה ומדרום נחל גוברין. הפארק משתרע על פני 50 אלף דונם, ומשתלב במרחב אחד עם פארק בריטניה ופארק ארצות הברית.

שקדייה פורחת בפארק עדולם. הפארק משתרע על פני 50 אלף דונם

גבעות פארק עדולם בנויות גבעות קירטון נמוכות שקל לחצוב בהן. לאורך אלפי שנות היסטוריה חפרו המתיישבים במקום מערות ששימשו למגורים, אחסנה וקבורה. סלעי הקירטון מצופים שכבת סלע אפורה וקשה, שחלקים ממנה מתאימים בעיקר לרעיית צאן.

בשולי הפארק נטעה קק"ל יערות, ובגאיות התפתחה חקלאות פלחה וכרמי ענבים. שרידי הגתות המרובים שמצויים באזור מעידים על כך שתעשיית היין הייתה אחד מענפי החקלאות המשגשגים באזור. ישנם גם שרידי יישובים ארכיאולוגיים שממוקמים על רכסי הגבעות שמייצגים את ההתיישבות היהודית מימי בית שני, ימי מרד בר כוכבא ותקופת המשנה והתלמוד.

לצד שבילי הפארק ניתן לראות עצי חרוב, שיחים גדולים של אלת מסטיק וסירה קוצנית, וליד חרבת עדולם צומחים עצי אלה אטלנטית שגילם מופלג. חדי העין ובני המזל יוכלו גם לקלוט את חיות הבר שמצויות באזור: צבי ארצישראלי, תן זהוב, שועלים, חזירי בר, ארנבות, דורבנים והרבה מאוד בעלי כנף.

במרחבי הפארק נסללו דרכי מעבר לכלי רכב פרטיים, לרכבי שטח, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל. הדרך המרכזית יוצאת מצומת גבעת ישעיהו דרך שרידי העתיקות של חרבת עתרי, בורגין, תל עדולם וחרבת מדרס.

חוויה לבני נוער ולמבוגרים

במשרדי קק"ל, הממוקמים כ-200 מטר צפונית לצומת גבעת ישעיהו, פועל מרכז ארכיאולוגי חינוכי שעוסק בלימוד ארכיאולוגיה, ויוצר חוויה לבני נוער ולמבוגרים תוך התנסות בחפירה פעילה. במתחם ניתן לראות ממצאים שהתגלו בחפירות באזור, וממחישים את אורח החיים שהיה נהוג בשפלת יהודה בימי קדם. המקום פתוח מ-8:00 עד 16:00, גם בסופי שבוע.

ילדים מחפשים שרידי ישובים ארכיאולוגיים (צילום: גידי בשן)

חרבת עתרי צופה על הסביבה מגובה 406 מטר מעל פני הים. המיקום האסטרטגי איפשר לתושבי המקום תצפית ושליטה על הסביבה. במקום שכן כפר מתקופת בית שני, שחשפו ד"ר בועז זיסו וד"ר אמיר גנור מרשות העתיקות.

החפירות חשפו מקוואות רבים; מבנה ציבורי גדול ששימש ככל הנראה בית תפילה לפני חורבן בית שני; גתות רבות שמעידות על תעשיית יין ענפה ומתקן קולומבריום לגידול יונים, הפקת דשן, טוויה ואריגה. חרס הנושא את השם "עתרי" בכתב עברי עתיק תואם לאזכור היישוב "כפר אתרא" במקורות הרומיים.

חרבת עתרי. עדות להתיישבות יהודית (באדיבות ארכיון הצילומים, קק"ל)

גם את חרבת בורגין חשפה רשות העתיקות. החרבה זוהתה ככפר ביש הנזכר בכתביו של יוסיפוס פלביוס. זו הייתה עיירה מבוצרת שהתגלו בה שרידי ביצורים, חללים תת-קרקעיים ששימשו מערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים. סיור באתר מוביל דרך טרסות חקלאיות ושבילים עתיקים.

"מערת העמוד" היא מבנה מרשים שיורדים אליו במדרגות דרך מעבר צר, עד למערת קבורה מרשימה החצובה בסלע, המשויכת לתקופה הביזנטית. גומחות קמורות חצובות בדופנות המערה, ובכל אחת מהן מצויה שוקת. במרכז החלל ניצבים צמד עמודים מסותתים בסגנון יווני, בעלי כותרות מעוטרות מדליונים.

חרבת בורגין. זוהתה ככפר ביש הנזכר בכתביו של יוסיפוס פלביוס

מערת עדולם: מקום מחבואו של דוד משאול

ממערב מצויה מערת קבורה מימי בית שני. גרם מדרגות רחב מוביל על חדר מבוא וממנו לחדר קבורה. במתחם מצויה בריכת אגירה קטנה שהייתה מקווה טהרה, ולצדה מערת קולומבריום. כוכי קבורה חצובים בקירות ובור מעוגל וגדול שימש לאיסוף העצמות.

מן המערות ממשיכים דרך אתר שבו מקננות ציפורי ה"קאקים". זו ציפור שחורה ורעשנית במיוחד ממשפחת העורבים. משם ממשיכים למערות הפעמון, שמכל אחת מהן מציץ עץ תאנה. הדרך ממשיכה ועוברת דרך בית בד, ומשם לתצפית מראש הגבעה על מרחבי הפארק ושיפולי הר חברון.

מערת קבורה בעדולם. מתוארכת מימי בית שני (צילום: מיכל קטורזה)

סיום הדרך חביב על הילדים ואוהבי מחילות המסתור. המדרון המזרחי מוביל אל גרם מדרגות שנחפר מתחת למבנה מגורים, מעין מרתפים ששימשו בור מים וחדרי אחסון. במחילת המסתור ניתן לראות מתקן נעילה מאבן ובורות אחסון קטנים, דמויי פעמון. ההשערה היא שמחילות אלה שימשו את המורדים בתקופת מרד בר כוכבא.

בלב פארק עדולם שוכנת שמורת חורש עדולם, שמשתרעת על פני 5,000 דונם. השמורה מאופיינת בחורש ים תיכוני עם עצי אשחר ארצישראלי, אלון מצוי, חרוב, קטלב, עוזרד קוצני, אלת מסטיק ושני מיני לוטם.

אחד מאתרי העתיקות הבולטים בשמורה היא חרבת מדרס, שבה שרידי יישוב קדום הפרושים על פני שטח גדול. מסביבה התגלו יותר מ-50 מערות ובורות מים תת-קרקעיים. רשות הטבע והגנים הכשירה שביל סימון כחול שמוביל בין מערת המסתור. ישנם גם מצבה ייחודית בצורת פירמידה קטומה שגובהה 35 מטר, מערות קבורה ומערות קולומבריום.