אל תחרצו את דינו של הרב אלון

כבוד מעלת חברי פורום "תקנה", הרבנים, אנשי הרוח ועם ישראל.

אמש נפל דבר בישראל. אחד מבכירי רבני ישראל, הרב מרדכי אלון, נחשד בהטרדות מין ו"במעשים הנוגדים את הקדושה". הגלות שאותה נטל הרב על עצמו לפני ארבע שנים, כך מתברר, היתה לא "לצרכים רוחניים" אלא הסדר שנכפה עליו לחדול מכל פעילות ציבורית-חינוכית. פורום "תקנה", המורכב מאנשי הציונות הדתית, החליט אתמול לפרסם שיש להיזהר מהרב אלון - ולחשוף את השפעתו החינוכית המזיקה.

אלא שהפרשייה הזו, המכונה "סערה בעולם הציונות הדתית", להווי ידוע לכם, לא נתחמת לגבולות הציבור הדתי-לאומי. היא מטלטלת וטורפת את המגזר הדתי כולו, על כל רבדיו: דתיים וחרדים, ספרדים ואשכנזים. שכן נבדל

הוא הרב אלון, או הרב מוטי כפי שהוא מכונה, מרבנים מגזריים או סקטוריאליים אחרים. הרב אלון, עם כיפתו הענקית, זקנו הבלתי מסודר, ושפתו הלמדנית - הבלתי אקדמאית, כבר היה לרב של כולנו. החיוך הרחב והחם, ההערה העמוקה ברש"י על פרשת שבוע, והמסע העמוק הארוך, המרתק והבלתי מתפשר עמו אל עבר מחוזות בטוחים ונפלאים, עשו אותו לדמות קונצנסואלית הנוגעת בלב של כל מי שאי פעם השתתף בהרצאותיו או באחד ה"טישים" המאלפים שלו.

לא במפתיע, הכרזתו בשנת 2006 על פרישה מן החיים הציבוריים יצרה חרדה קולקטיבית קטנה בלב מעריציו ותלמידיו הרבים: חיפוש קל בפורומים הדתיים והחרדיים מאותה תקופה מעלה חרושת של שמועות שהתרוצצו בין המשתתפים. חלקם ידעו לספר כי הרב לקה במחלה קשה, וכי ימיו ספורים. אחרים הרגיעו כי מדובר ב"ניתוח סבוך בגב בלבד". יש שהזכירו את תאונת הדרכים הקשה אותה עבר אז בנו רפאל, ויש שטענו כמוזכר, כי ההתבודדות בצפון נעשית בכלל לצורך עלייה רוחנית או לכתיבת המסה התורנית שלו. מלבד סיפורים מרכזיים אלו, הוזכרו גם עשרות השערות ביזאריות נוספות ומשונות, ומכל מקום, המכנה המשותף לכולם היה אחד: דאגה כנה ונוגעת לשלומו של הרב אלון וכמיהה לחזרתו לחיים הציבוריים שלנו.

אל נא אחיי תרעו

הסערה, והזעזוע הכביר ששטף אתמול את הרחוב הדתי, לא לחינם היו. התגובה הכמעט אוניברסלית היתה: "זה לא ייתכן, לא הרב מוטי". הערפול

סביב הסיפור המוזר, ההודעה העמומה של ה"פורום", וחוסר ההיכרות עם אותה "ועדה" מכובדת, רק הגבירו את המבוכה, את הכרסום הפנימי, ואת התחושה הרעה שהלמה בכל מי שנתקל בידיעה לראשונה.

במצב כמעט סוריאליסטי כזה, נדמה כי לא נותר אלא לקרוא: אל נא אחי תרעו. אל תמהרו לחרוץ ללא משפט ובירור מעמיק את דינו של אחד האנשים האחרונים שהזכיר לנו כי עדיין יש רבנים נקיים, ישראליים, קוסמו-פוליטיים. אל נא תזדרזו להכריע את הכף נגד האיש שהשכיל להאהיב את העיסוק בפרשות השבוע ובמחשבת ישראל ולקרבם אל לבותינו. שכן גם אם יתברר, בסופו של דבר, כי הרב אלון חף בסופו של דבר מכל אשמה - יהיה כבר הנזק בלתי הפיך. ניתוץ המיתוס סביב אחד הפנים היפות של הצעירים ברבני ישראל הוא המטת קלון ואסון על כולנו, דתיים ושאינם כאחד. כי הפנים של הרב מוטי, הם בעצם הפנים שלנו.

דתי ישראלי