חלוץ מרכזי: סיפורו של אברהם (אֶדֶל) עדיני

היכן הם, אותם אנשים שהפריחו את השממה והשתתפו בתקומת ישראל בארצו? אחד מהם היה אברהם עדיני, שעלה כנער מפולין. בארץ ישראל בנה, סלל, צילם, הקים קיבוצים, והתגבר על פציעה קשה בעבודת השדה, שהותירה אותו נכה

נדב מןפורסם: 19.02.10 , 10:00

אברהם עדיני נולד בוורשה, בירת פולין, ב-1901 לשמואל ואסתר הלוי אֶדֶל. סב-סבו של אברהם היה ר' יהודה לייב הלוי אדל, מרובנה שבאוקראינה - יהודי גדול בתורה, בעל "אפיקי יהודה".

רוצים לדעת עוד?

יהדות פולין

הקיבוץ היהודי הגדול ביותר באירופה עד השואה; מנה בשיאו יותר מ-3.5 מיליון נפש

יהדות פולין

אברהם למד ב"חדר", ולאחר מכן בגימנסיה בעירו. יחד עם אחיו הצטרף לחבורה גדולה של חניכי "השומר הצעיר" בוורשה. ב-1920 החליט אברהם לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לארץ פגש חברים ב"קבוצת השרון", אשר עבדו בבניין העיר חיפה ובסלילת כבישים ברחבי א"י, והצטרף אליהם.

1. משפחתו של אברהם: מימין האם אסתר, ומשמאל ר' שמואל, האב. ביניהם האחיות. עומדים מימין: אברהם, יצחק (הבכור) ויעקב. הראשון שעלה לא"י היה אברהם. האח יעקב עלה מעט אחריו, והצטרף אליו בקבוצת השרון.

יצחק למד מוסיקה בוורשה, וב-1927-1925 לימד מוסיקה וזימרה בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק . בד בבד היה פעיל בתחום המוסיקלי בקן השומר הצעיר, והקים שם מקהלה גדולה שמנתה 300 חברים. עד סוף שנות ה-20 עלתה כל המשפחה לא"י

2. חברי קבוצת השרון במעמד חגיגי, שנות ה-20. בשורה הראשונה מימין: אברהם בחולצת רובשקה

3. מחנה קבוצת השרון בעת סלילת כביש חיפה-ג'דה (רמת ישי)

4. חברי הקבוצה נהגו לצאת ולתור את הארץ בימי חג ושבת

5. לאחר שתמה העבודה בכביש חיפה-ג'דה, עברה הקבוצה לסלילת הדרך מעפולה לנצרת. בתצלום נראה מחנה הקבוצה לרגלי הרי נצרת

6. בעת סלילת הדרך העולה לנצרת. חברי הקבוצה נושאים את כלי העבודה: מקושים, פטישים ובלמינות לצורכי קידוח חורים בסלע ושימוש בחומרי נפץ

7. חברים במחנה של סוללי הכביש. במרכז עומד יעקב אדל, אחיו של אברהם, שצילם את החברים במצלמה שהביא מחו"ל. ברקע נראית גבעת המורה

8. לאחר שהגיע לארץ המשיך אברהם את הקשר עם חברתו חיה כהן שנשארה בוורשה. השניים שמרו על קשר במכתבים - כולם בעברית. ב-1934 החליט אברהם לעשות מעשה, והביא את חיה לארץ ישראל. השניים נישאו, וחיה הצטרפה לקבוצת השרון

9. חיה עדיני כמטפלת בילדי קבוצת השרון

10. אברהם נולד עם "תבונת ידיים" בלתי רגילה. כאשר עלה לארץ הביא עמו מצלמת עץ משוכללת ומתקפלת למזוודה בעלת ידית נשיאה. למצלמה שלושה חלקים: עדשה, גרמושקה וגב לזכוכית.

את המצלמה הראה לי שמואליק, בנו של אברהם, שסיפר: "אבי היה מציב את המצלמה, ומבעד לשרוול בד שחור היה פותח אותה מאחור ומכוון את העדשה, כך שהצילום יהיה חד. לאחר מכן, בתוך השרוול היה מורח את הזכוכית בחומר רגיש לאור, מרכיב את הזכוכית בגב המצלמה ופותח את העדשה מלפנים על פי הרגשתו. כך נוצרו התצלומים שמוצגים בכתבה זו". עוד על המצלמה - בהסבר לתצלום הצד ה', בסיום הכתבה

11. חברים בקבוצת השרון. בין השאר נראים האחים דנאי, נעמי ואסתר

12. בי"ז בכסלו תרפ"ז, 1926, הגיעו חברי קבוצת השרון להתיישבות בעמק יזרעאל, סמוך למעין עין בדה, בקרבת נהלל. אתם נמצאה במקום קבוצת "עיינות". ב-1933 עברו החברים לנקודת יישוב הקבע על גבעה סמוכה - קיבוץ רמת דוד.

בעקבות המשבר העמוק שפקד את התנועה הקיבוצית באמצע שנות ה-50 עברו חברי קבוצת השרון - ובהם אברהם ובני משפחתו - מרמת דוד, והקימו את קיבוץ יפעת. בתצלום זה נראית ראשית ההתיישבות ברמת דוד

13. במעין עין בדה התקינו משאבה ומנוע דויטש, שאותו ניתן לראות כיום במוזיאון ההתיישבות ביפעת

14. אחד הטרקטורים הראשונים ברמת דוד. אברהם נמנה עם עובדי השדה, וב-1936, בעת פתיחת סתימה במכונת הדיש, אירעה תאונה חמורה, שבה איבד את כף ידו השמאלית. חוסנו של אברהם היה בעזרו; הוא ביקש מחבריו להתקין חוסם עורקים באמצעות חולצתו, ובליווי חבר הגיע לבית חולים "העמק", שבאותה עת כבר שכן בעפולה. אברהם התאושש, המשיך לעסוק בעבודה מכנית, ונהפך חשמלאי הקיבוץ

15. זהו "האוטו שלנו גדול וירוק... מוביל הוא לתנובה ביצים וחלב" - כפי שהנציחה המשוררת פניה ברגשטיין , חברת קיבוץ גבת, בשיר הילדים המפורסם. בתצלום נראים חברים מעמיסים כדי חלב על הרכב. מימין עומד אברהם.

יצחק, אחיו של אברהם, עסק בהוראת המוסיקה שנים רבות בסמינר לוינסקי למורים, ונודע כמלחין יצחק אדל. הוא הלחין רבים משיריו של ידידו, חיים נחמן ביאליק . עם שיריו המפורסמים נמנים "אוניית זהב" (על הים השקט, על הים הרחב...); "גשם" (גשם, נאנח שדה מחום...) ו"על הגדר קפץ אנקור"