מאירוח האולימפיאדה לחוב של 553 מיליארד ד'
יוון שקועה בחובות ומנהיגות האיחוד האירופי יוצאות למאבק על חוסנה הכלכלי של האחות הקטנה, שהוא בעצם מאבק על עתידו של האיחוד המוניטרי כולו. כיצד הגיעה יוון למצב שבו החוב החיצוני עומד על 108% מהתוצר הלאומי. ומדוע דווקא קבלת האירו ואירוח האולימפיאדה ב-2004 הובילו לכך? פרשנות
המשבר הכלכלי ביוון הולך ומחריף. משבר זה, שיתכן והוא הראשון בשרשרת משברים אירופאית, מציב גם איום על אחדות השוק האירופי וגם מאיים לטלטל את שוקי ההון העולמיים. לכן, ישנה חשיבות גבוהה להבנה וניטור של התהליכים וההשפעות האפשריים הן על השוק ההון העולמי והן על השוק בארץ.
המשבר ביוון - כתבות נוספות:
- יוון תפחית את הגרעון בכ-10% תוצר עד 2012
ברקע המשבר עומדים דווקא אירועים בעלי השפעה כלכלית חיובית לכאורה: הצטרפותה של יוון לאיחוד האירופי ואירוח האולימפיאדה ב-2004. יוון הצטרפה לשוק האירופי ולאימצה את מטבע האירו בשנת 2001. ההצטרפות לאיחוד וההשקעות העצומות בהיערכות לאולימפיאדה, הביאו להאצת ההשקעות בפיתוח המדינה אך גם להגדלת ההוצאות הממשלתיות.
המעבר לשימוש במטבע האירו, הביא, כפי שקרה במדינות אחרות, לעליות מחירים והתאמתם לרמת המחירים הכלל אירופאית. אולם, יוון פיגרה ועדיין מפגרת אחר שאר היבשת בכל הקשור לגביית מסים ולהעמקת הגבייה.
התוצאה של תהליכים אלה היא גידול במנגנון הממשלתי ובגירעונות בתקציב המדינה. בנוסף, סובלת יוון גם מפער במאזן המסחרי שלה, דבר שהביא לגידול ניכר בחובותיה החיצוניים.
אלו הנתונים היבשים: בעקבות המשבר, הגדילה יוון את גרעונה לכ-12.7% תוך צמצום ניכר בהכנסות הממשלה אך ללא הקטנה בהוצאות. המשבר הביא לאבטלה עמוקה ביוון (8.9%) ולירידה של כ-2.5% בתל"ג. עקב כך, הגיע החוב הציבורי ב-2009 לכדי 108% מהתל"ג!
ביוון של היום, 12% מכוח האדם עדיין מועסק בחקלאות, רק 22% בתעשייה ו-65% בשירותים, כאשר מבחינת התרומה לתפוקה הלאומית, החקלאות מהווה רק 3.4%, והמסחר כ-76%. הכנסות הממשלה הן כ-109 מיליארד דולר, והוצאותיה כ-145 מיליארד דולר. כלומר - שליש מההוצאות הן גירעוניות.
יוון מייבאת כ-61 מיליארד דולר ומייצאת רק כ-19 מיליארד דולר. כתוצאה מכך ומהישענות על חוב חיצוני, גובה החוב החיצוני של יוון הגיע ל-553 מיליארד דולר!!! בעוד שרזרבות מטבע החוץ שלה ב-2008 עמדו על 3.5 מיליארד דולר בלבד (לשם השוואה, רזרבות מטבע החוץ של ישראל עומדות על יותר מ-60 מיליארד דולר). הנתונים של יוון מצביעים על חולשתה הכלכלית ועל אי יכולת לתמוך בחוב כה גבוה.
החשש הגדול - אפקט הדומינו
אילו הייתה הבעיה ביוון בלבד, יתכן ומדינות השוק האירופי לא היו מנסות לסייע לה ונותנות לה להתמודד עם בעיותיה בעצמה. (אגב, נסיונות הממשלה היוונית לצמצם הוצאות במגזר הממשלתי גרמו לגל הפגנות והשבתות של השירותים הציבוריים החיוניים).
החשש באירופה הוא "מאפקט הדומינו", כלומר, שאם יתנו ליוון ליפול, מדינות נוספות הנמצאות במשבר כלכלי חמור - כספרד, פורטוגל, אירלנד ואפילו איטליה - עלולות לקרוס ולהגיע למצב של חדלות פירעון.
מצידו השני של האוקיאנוס, ארה"ב עסוקה בעיקר בבעיותיה מבית ואינה מתנדבת לעזור ליוון. לכן, הבעיה של יוון נופלת על כתפי השוק האירופי המשותף ובמיוחד על מנהיגות השוק: גרמניה וצרפת.
התרסקות של יוון עלולה לערער קשות את מעמדו של האירו. על כן אין זה פלא שהשוק האירופי הודיע בשבוע האחרון על נכונותו לסייע ליוון. צורת הסיוע עדיין לא נקבעה וטרם הובהרו הדרישות מממשלת יוון לריסון הוצאות והעלאת מסים.
המצב בשוק האירופי, הכולל 16 מדינות בגוש האירו, מדגיש את הבעייתיות של איחוד מוניטארי בין מדינות כה שונות זו מזו - הן בעוצמתן הכלכלית והן בחוסן הפוליטי הפנימי שלהן. לאיחוד הכלכלי אין יכולות להשפעה פוליטית מיידית ועוצמה כלכלית של מדינה מושפעת מהיכולת לממש מדיניות כלכלית, במיוחד אם היא אינה פופולארית בטווח המיידי והקצר. לכן, המבחן באירופה הוא לא רק מבחן כלכלי אלא גם מבחן של מנהיגות ועוצמה פוליטית.
השוק האירופי ייאלץ לפעול בנושא יוון בניגוד לעקרונות שהוא קבע ואימץ בנושא הסיוע למדינות ולענפים במצוקה. ה"תירוץ" הוא שהמשבר הנוכחי הוא משבר שלא היה כמותו ב-80 השנים האחרונות ועל כן ניתן, באופן חריג, לפעול בניגוד לעקרונות. במילים אחרות, המטרה של שמירה על האיחוד המוניטארי תקדש הפעם את האמצעים. אין ספק שחלק מעלות הסיוע תיפול על יוון בסופו של דבר והיא תאלץ לשלם לאורך מספר שנים.
המשבר היווני ואנחנו - כיצד תושפע כלכלת ישראל?
הנתונים הכלכליים הקשים של יוון מדגישים לטובה את הנתונים הכלכליים של ישראל, הנהנית מעודפי מטבע חוץ עצומים, עודף יצוא על יבוא, גירעון תקציבי נמוך יחסית ושיפור ניכר בגביית המסים. גם החוב החיצוני של ישראל הולך וקטן ומהווה כיום רק כ-70% מהתל"ג.
ברור שאסור להיתפס לאופוריה ולשחרר את הרסן הפיסיקלי או המוניטארי. הנהגה חזקה ומדיניות ברורה ולא פשרנית תסייע לכלכלה הישראלית גם בהמשך הדרך, עם כניסתה למועדון ה-OECDואולי גם לקראת העלייה בדירוג האשראי הבינלאומי.
ההשפעות העיקריות של המשבר היווני, במידה וימשיך להתפתח או במידה ויתפתח למדינות נוספות, יתבטאו בעיקר בהיחלשותו של האירו ביחס למטבעות של מדינות בעלות כלכלה חזקה.
ישראל, הנהנית כיום מנתונים כלכליים טובים, תמצא את עצמה במעמד חזק יותר ביחס למדינות שיפגעו כתוצאה ממשבר זה.
הכותב הוא מנכ"ל סיגמא בית השקעות
לפנייה לכתב/ת 
