לפתוח דפדפנים - שיעורים בגלישה בטוחה
שבוע האינטרנט הבטוח הוא נקודת שיא בבית הספר "שמעוני" בגבעתיים - בו תכני שימוש נבון ברשת נלמדים כל השנה. ואיך המנהלת שומרת אצבע על הדופק בעולם הזה? מתחברת לפייסבוק
בשנים האחרונות חוזר ונידון נושא בטיחותם של ילדים ובני נוער באינטרנט. הרשת היא זירה חדשה יחסית בארץ ובעולם - פחות משני עשורים קיימת האינטרנט כרשת מסחרית ובשנים האחרונות החלה להגיע לרוב הבתים בארץ. בישראל ישנם כיום כ- 4.4 מיליון גולשים באינטרנט בגילאי 13 ומעלה, כך על פי הסקר התקופתי של TNS טלסקר.
לצד היתרונות ושטף המידע, מתמודדים הגולשים הצעירים גם עם צדדים פחות חיוביים - בהם אנשים שרוצים לפגוע בהם, וגם סכנות שאנשים מבוגרים נתקלים בהן כמו נסיונות לרמאות או לפגיעה במחשב.
חינוך לבטיחות מקוונת
בדיון שהתקיים השבוע בכנסת על חשיפה של ילדים לתכנים בלתי הולמים, בהשתתפות בני נוער, אמר אחד התלמידים שהשתתף בדיון, כי נדרשת תוכנית מסודרת בבתי הספר לחינוך על גלישה נבונה. באיגוד האינטרנט אמרו כי קיימת תוכנית שכזו - אבל היא איננה תוכנית חובה.
במהלך השבוע, התקיימו בבתי ספר שונים בארץ סדנאות ושיעורים כאלה, במסגרת תוכנית של משרד החינוך לציון היום לאינטרנט בטוח. בבתי הספר ביקרו גם מרצים חיצוניים ממיקרוסופט, מעמותת אשנ"ב, מהמשטרה ומגופים נוספים - במטרה להסביר למורים ולתלמידים על סכנות ברשת. התלוונו למספר שיעורים בבית הספר היסודי "שמעוני" בגבעתיים.
יעל אמיתי, מנהלת בית הספר, אומרת כי מבחינתה יום האינטרנט הבטוח הוא יום שיא בפעילות שנמשכת כל השנה. בבית הספר לומדים ילדים בכיתות א' עד ח'. "התלמידים עוסקים בנושא הגלישה הבטוחה כאורח חיים במסגרת שעות הלימוד בחדר מחשבים ומדי פעם מתלבטים בבעיות ערכיות במסגרת שעות מפתח הלב וכישורי חיים", מסבירה אמיתי.
בית הספר מינה תלמידים שהינם "נאמני מחשב" שאחראים על מעבדת המחשבים ומסייעים לילדים אחרים בשיעורי המחשבים. השיעורים, ובהם היום הבטוח, לא עוסקים רק בהגנה מפני זרים שמציעים הצעות מגונות. התלמידים לומדים גם על הצדדים הטכניים ועל כיצד להיזהר מוירוסים, מהונאות ומפישינג ברשת.
כמו כן, בשיעורים ובסדנאות שעורכים התלמידים הם מדברים גם על שימוש באינטרנט כמקור מידע - כך בסדנה על פורים סיפרה התלמידה שירה כי היא נעזרת באנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, אך נעזרת גם במקורות נוספים, למקרה שיש טעויות שהוכנסו לערך. יפה לראות שהתלמידים מטילים ספק במקורות מידע שהם מוצאים ברשת.
מי מלמד את מי?
התלמידים איתם דיברנו אמרו כי תמיד נעזרים במישהו מבוגר כאשר הם נתקלים במשהו לא מוכר ברשת. האם ילדים ונוער מוכנים לקבל הדרכה מהדור המבוגר יותר, והם לא סבורים שהם יודעים הכל ומסתדרים בעצמם? אמיתי אומרת כי תמיד יהיו תלמידים שמרגישים שהם יודעים הכל ומבינים טוב יותר - אך תפקיד הסגל האקדמי הוא להיות המבוגר האחראי, וללמד.
עוד עוסקים בשיעורים בהשלכות החברתיות של הרשת והסביבה שלה, ובכללי הנימוס שחלים עליה. האם מותר להעלות תמונות של חברים לפייסבוק? האם מותר לכתוב עליהם בפורומים וברשת? התלמידים דנים בינם לבין עצמם בהשתתפות סגל המורים בשאלות מסוג הזה.
איך עומדים בקצב? פייסבוק וטוויטר, למשל, הן רשתות חברתיות חדשות בנוף האינטרנטי שאך זה מכבר הצטרפה אליהן באז של גוגל. סביר להניח כי בשנים הקרובות נזכה לראות עולמות חדשים נבראים באינטרנט, ובהם יהיו חוקי משחק חדשים וסוג חדש של תקשורת שאנחנו עדיין לא מכירים.
"גם אנחנו מתוקשבים", אומרת אמיתי ומספרת כי המורים נשארים עם אצבע על הדופק דרך השתלמויות, דרך הילדים שלהם ודרך התלמידים. אמיתי אף חברה בפייסבוק, "בשביל להכיר את הסביבה הזאת", אך מעידה כי במסגרת הגבולות שהיא מציבה, התלמידים אינם חברים שלה שם.
לפנייה לכתב/ת 
