זו שלנו, זו גם כן: טיול על שתי גדות נחל חרוד

סלילת דרכי עפר לטיולים, כמו גם סימונן, פתחו את הנחל בפני מטיילים וכיום ניתן לטייל באזור, לראות מגוון בעלי כנף ובמיוחד אחרי הגשמים האחרונים, הופך המקום לפינת חמד

אורי דביר, טבע הדבריםפורסם: 02.03.10 , 17:38

התלבטנו מתי לפרסם את המסלול הזה. התשובה הראשונה העולה על הדעת היא בקיץ החם, שכן יש לאורכו ובעיקר בקצהו מקווי מים רבים. לעומת זאת בסתיו ובחורף עשוי להיות חמים ונעים כאן, אז אולי זו היא עונת המעיינות המועדפת? הפעם נתרכז בנחל חרוד בחורף.

דרך הנוף שלאורכו של נחל חרוד, החדשה יחסית, עוברת בפרוזדור הצר. רוחבו של העמק בין הגלבוע בדרום וגבעת המורה פחות משני ק"מ, ובחלקו הרחב היותר, בין הגלבוע ורמות יששכר בצפון, הוא מגיע לחמישה ק"מ בקירוב.

נזכיר כאן שעמק יזרעאל משתרע כללית ממערב לעפולה, בין הרי נצרת והשומרון, ואילו מעפולה ומזרחה לקו פרשת המים, שאינו בולט כל כך בשטח, שוכן עמק חרוד ומזרחה יותר עמק בית שאן.

נחל חרוד מנקז בערוצים אחדים את מורדות גבעת המורה וממשיך בדרכו מזרחה מהלך כ-30 ק"מ, לעבר נהר הירדן. אם כי בקיץ שפיעת מעיינותיו קטנה, הרי שבקטעים אחדים יש בו מים כל השנה, בעיקר במפלים הקטנים שליד גשר קנטרה ובערוץ הבזלתי שלו, שלשניהם נגיע בהמשך.

בקטעים אחדים יש בו מים כל השנה. נחל חרוד (צילום: גדי חגאי, קק"ל)

חלק מהמעיינות המפרנסים אותו מצויים דווקא ליד קצהו, לפני שהוא נשפך לירדן. כל מי שנוסע ויורד מיזרעאל לצומת נבות ולעמק או שבא מעפולה ומתחיל לגלוש מזרחה, נוסע לאורך אפיקו של נחל חרוד. שנים רבות לא "ספרו אותו". יודעי ח"ן מצאו דרך להגיע לקצהו המזרחי למעיינות עין סודה (המעיין השחור) שהיו לעינות חסידה, שנכלאו והיו לפארק עינות חוגה. רבים הכירו גם את עין יזרעאל שבראש ערוץ אחר של הנחל, למרגלות תל יזרעאל, ומעטים ידעו על גשר הקנטרה הקדום השוכן בפינה מקסימה ליד בית שאן ועל הגשרים האחרים.

שיקום הנחל לטובת המטיילים

מינהלת נחל חרוד, בשותפות עם קק"ל, וכן גופים אזוריים וממשלתיים, חברו יחד להכשיר את נחל חרוד לטיולים. סלילת דרכי עפר לטיולים, כמו גם סימונן, פתחו יותר ויותר את הנחל בפני מטיילים. הנוסע בכביש מספר 71 המוליך מצומת נבות לבית שאן רואה בזווית עינו את הבריכות ומקווי המים שבין הכביש לגלבוע המתנשא מדרום, אבל פרט לחקלאים, איש לא היה מודע לדרכי הרוחב שנסללו בעמק כדי להקל על גישתם לחלקות העיבוד ולבריכות הדגים.

בעבר עברו כאן לאורך העמקים דרכים עתיקות, בין השאר דרך שקישרה את דרך הים הנודעת למזרח ארץ ישראל, והחל מ-1905 עברה כאן רכבת העמק המפורסמת (קו של הרכבת לחיג'אז שהלך מדמשק למכה), שהייתה שלוחה לעמקים ולחיפה, ושאת חלק מתחנותיה מנסים עתה לשקם.

היום יש דרך עפר טובה (בתקווה שתשרוד את גשמי החורף) לאורכו של הנחל, המוליכה אותנו כמעט עד לירדן. מעניין לנסוע בה, לסור לאתרים אשר לידה ולהציץ, בעיקר בימות החורף, בבעלי הכנף הרבים שבבריכות המים אשר לידה.

היום יש דרך עפר לאורך הנחל שמוליכה כמעט עד לירדן (צילום: חגי אהרון)

כשנסענו שם בשנה שעברה ערכה אוגדת ציפורים תרגיל הטעיה לצפרים מתחילים. מאות בעלי כנף לבנים עלו וירדו בגלים, כגוש אחד. בתחילה חשבנו שמדובר בזרזירים; אך מאין לנו זרזירים לבנים? התברר שהיו אלה פשוט שחפים שבתום סצנות אחדות של תרגילי מעוף חנו על פני המים באחת הבריכות.

ברווזים, קורמורנים ושקנאים זוללי דגה

נקודת המוצא שלנו תהיה בתל יזרעאל ועין יזרעאל ונטייל צמוד לגדותיו של נחל חרוד. הכניסה לתל יזרעאל היא מכביש 675, כמה מטרים ממזרח לצומת יזרעאל. נכנסים לכיוון הקיבוץ, ומיד פונים ימינה ונוסעים פחות מקילומטר עד רחבת חניה. לאחרונה הוקמו כאן חניון, שביל טיול קצר ורחבת תצפית.

משמאל לנו שכן על התל יישוב עתיק שהיה בתחום נחלת שבט ייששכר ושימש כנראה כבירת החורף של מלכי בית עמרי, ונזכר גם בתקופות מאוחרות יותר. ב-1830 הגיעו למקום מצרים, ואז הוקם הכפר זרעין. בתחילת מלחמת העצמאות תפסו את הכפר חייליו של קאוקג'י, מפקד "צבא ההצלה", והפריעו לתנועה בכביש העמק. המקום הותקף בידי כוח פלמ"ח, ונכבש מאוחר יותר בידי חיילי גולני.

מהתצפית נראה חלק ממסלול הטיול שלנו, ולמטה נראה את החורשה שבמרכזה עין יזרעאל. יורדים מכאן בשביל המסומן בכחול (3470) מרחק קצר לעין יזרעאל. מי שרוצה להמשיך למעיין במכונית יחזור לכביש 675, המפריד בין עין יזרעאל להמשך מסלולנו, ירד מעט בכיוון צומת נבות ויפנה ליד סימן ק"מ 12 לדרך עפר טובה המסומנת בכחול ומובילה למעיין.

עין יזרעאל הוא אחד מהמעיינות המזינים את נחל חרוד. אחרי החורף ולפניו יש סיכוי שנתאכזב ונמצא את המעיין חרב. כשהבריכה אשר לידו מתמלאת מים, כמו השנה, אחרי הגשמים האחרונים, הופך המקום לפינת חמד. בשולי החורשה נובע המעיין ומזרים את מימיו דרך מנהרה קצרה לאמת מים קצרה. הכניסה למנהרה מסומנת מדרום לבריכת המעיין, וילדים אוהבים לזחול בה.

נחזור מהמעיין לכביש, נרד לצומת נבות, נפנה ימינה בכביש 71, ואחרי כ-100 מ' נאפס מונה ל-00 ונפנה שמאלה (מזרחה) לדרך נחל חרוד (כקילומטר מכאן מגיעים לכניסה לגדעונה, שם פונים לגן הלאומי מעיין חרוד הנובע למרגלות הגלבוע).

למעשה הדרך הזאת מקבילה לכביש 71, אבל ממנה נראה עולם אחר. לצד שדות, תחנות חקלאיות ושרידי מסילת הברזל נמצאות בריכות דגים המקנות אופי מיוחד וצבעוני לעמק הצר. עם תחילת החורף מגיעים לכאן גם בעלי כנף רבים, לשמחת המטיילים ולמגינת לבם של מגדלי הדגים. בהצצה לבריכות, יתגלו לעינינו, עם מעט מזל, ברווזים, קורמורנים ושקנאים זוללי דגה, ולידם ציפורי שיר שונות ועוד.

אנפות ובעלי כנף אחרים ממתינים על גדת הבריכה (אורי דביר, טבע הדברים)

ממש בכניסה לדרך העפר, מדרום, נמצאת בריכת דגים של כפר יחזקאל. שני סיקסקים לבושים בהידור המתינו לנו כמשמר כבוד ומהבריכה התרוממה להקת קורמורנים, כנראה כדי לחפש מסעדה טובה יותר...

הדרך הופכת נופית כשנוסעים גבוה יותר לצד הבריכות

נוסעים מזרחה. מימין לנו נראים מחצבה ומורדות הגלבוע ומשמאל נראים יישובי העמק, בהם כפר יחזקאל, מזרחה ממנו קבוצת גבע, אחריה עין חרוד ותל יוסף ועוד מזרחה בית השיטה ושדה נחום. אפיקו של נחל חרוד משמאל לנו, זורם בזרם דליל בתעלה מוסדרת.

מדי פעם עוברים ליד מעברים מגדה לגדה, הכשירים למעבר רק כשאין מים באפיק. אנחנו בכל מקרה מתמידים עם הדרך המשולטת. אם כי עוברים ליד מאגרי מים, הם לא בולטים כל כך כי הדרך נמוכה מהם.

עוד מעט, אחרי הפנייה לחפציבה ולבית אלפא, והדרך הופכת לדרך נופית של ממש כשנוסעים מעט גבוה יותר לצד הבריכות. אחרי כשלושה ק"מ מאז שנכנסנו לדרך העפר ניצב משמאל מפעל וימינה נכנסת דרך לשדות. ממשיכים ישר. ב- 3.6 ק"מ עוקפים מאגר משמאל ואחרי כחמישה ק"מ אנחנו ליד גשר צינורות וגשר בטון, הנושא את הכתובת "בית השיטה" ומאפשר לעבור בטוח יותר לגדה השנייה, כשאינו מוצף. ב-5.6 ק"מ נמצא מימין לנו מאגר חגי.

מדי פעם אנחנו מציצים למאגרי המים ולבריכות לחזות בציפורים, וחוזרים לדרך הנוף שלאורך הנחל. מגיעים לשלט וכביש הפונים ימינה (דרומה) והמפנים לתל יוסף הישנה.

אנחנו פונים שמאלה, חוצים את כביש הגישה לחפציבה ובית אלפא, מזהים את המשך דרך נחל חרוד, מאפסים שוב ל-00 וממשיכים בה מזרחה. מיד אחרי הפנייה המתינה לנו כמצדיעה עדת אנפות גדולה, ואחריה שוב מעופפים רבים, בהם עגורים, חסידות, קורמורנים, ובמי הבריכות בילו אחרים בשיט על פי המים. לפתע התגלה לעינינו על גדת אחת הבריכות עדר כבשים המוסיף למראה הפסטורלי, משקיף עלינו באי אכפתיות בגובה העיניים.

עוברים על גשר אחד, אחרי כקילומטר על גשר שני ואחרי כשני ק"מ מגיעים למזלג דרכים. בוחרים בדרך הימנית, וב-3.6 חולפים ליד פנייה לתל זהרה. כאן אנחנו כבר בפארק מסודר. שביל מרוצף להולכים ברגל סלול על גדת הנחל, הזדמנות לטיול קצר ברגל עד לגשר קנטרה. הממשיכים ברכב מתרחקים מעט מאפיק הנחל, אך עד מהרה מגיעים לגשר קנטרה הנמצא מימין לנו באפיק הנחל.

תעלה שהעבירה בעבר מים מנחל עמל לשטחים שמצפון לנחל חרוד ואולי אף לח'אן אל-אחמר השוכן מדרום לנחל, ליד הכניסה לעיר בית שאן, שופצה והפכה לשביל להולכי רגל מסומן, שבאמצעותו ניתן לעבור לצדו השני של הנחל ולרדת למטה אל הבריכה שלרגלי המפל.

בימי זוהרו היה גשר זה בעל שלוש קשתות שמהן שרדו שתיים, והוא עדיין מרשים, בפרט כשזורמים תחתיו מים ונופלים במפל ליד קיר טרוורטין (נטף נחלים) שנוצר מדליפת המים. מדרום לגשר הוכשרה דרך יפה בידי קק"ל לאורכו של נחל עמל הקדום, עם גשרים למעבר מצד לצד, פינות צל בנויות ורחבות תצפית.

שביל להולכי רגל המחבר גשרים עתיקים

מגשר קנטרה מסומנת דרך העפר באדום ונמשכת עוד כשני קילומטרים עד לכביש הגישה לבית שאן. בדרך עוברים ליד גשר נוסף הנטוי על הנחל ולידו חניון, ומגיעים לכביש הגישה לבית שאן. כאן אנחנו כבר בפתחה של ממלכה אחרת.

מכאן יש שביל להולכי רגל המחבר גשרים עתיקים, בהם הגשר המערבי הרומי ולידו שרידי הדרך הרומית לתל בית שאן ושרידי טחנות קמח, גשר קטוע וגשר נוסף ליד חניון הבזלת שגם שם יש גשר, הפעם מודרני. בקטע זה נראה גם קירות טרוורטין ונעבור ליד שרידי מנזר קירי מריה, שם רצפת פסיפס עם גלגל מזלות יפה.

ליד הגשר נפנה שמאלה כדי לעקוף את בית שאן, נעלה על כביש 71, נפנה בו מזרחה ונרד מזרחה עד למפגשו עם כביש 90, שם ימינה (דרומה) ואחרי כמה מאות מטרים נפנה לפי השילוט לגני חוגה ולקניון הבזלת. אחרי מרחק קצר אנחנו ליד חניון ושביל קצר המוליך לקניון הבזלת בנחל חרוד שמעליו נטוי גשר ברזל.

מי הנחל יוצרים כאן מפל שגובהו כ-13 מ', ואולי צבעם הכהה הוא שהפך את הקניון לבזלת. מעט ממערב לקניון נמצא "גשר רומי" שהזכרנו, אשר נבנה למעשה בידי העות'מאנים ונסעו עליו עד 1994, אז נבנה כאן גשר חדש.

המפל בקניון הבזלת בחלקו התחתון של נחל חרוד

מכאן יורד כביש לפארק גני חוגה. פעם היינו יורדים מכביש בית שאן-טבריה לפינת החמד עין סודה. מאז פיתחו את המקום, בנו בריכות, הקימו חניוני נופש ומדשאות.

חשוב מאוד:

יש לזכור שהטיול בנחל חרוד מאפשר לנו סטיות רבות, בהן למחצבה הישנה בחפציבה, לתל יוסף הישנה, לפסיפס בבית הכנסת העתיק בית אלפא (השוכן בקיבוץ חפציבה), לדגם חומה ומגדל, לרחצה במעיינות הנובעים למרגלות הגלבוע, לאמפיתאטרון העתיק שבגן הלאומי בית שאן, ועוד ועוד. באחד הגיליונות הבאים נקדיש לאתרים אלה מסלול מיוחד.