כל יום אוז: זלמן זה לא אתה
השבוע יוצא אלבומו החדש של קובי אוז "מזמורי נבוכים", שבו הוא חוזר אל טקסטים מהיהדות - בדרכו הייחודית. בכל יום אנו מפרסמים ב-ynet שיר חדש, ולצדו דברי הסבר מאת היוצר. והפעם: על המצוות כחדר הכושר של האישיות
הפטנט האמיתי של היהדות הוא המצוות. באמצעותן היא מעודדת אותנו לקלף כל מיני קליפות שנדבקו להגדרה העצמית שלנו ובכך להיות עירומים לשניה מדאווין. כך, בחטף, אנו זוכים להכיר העצמי הענו שלנו, רגע לפני שאנחנו קופצים מחדש למרוץ האגו בילדינג.
כל יום אוז:
המצוות הם תרגילים בחדר הכושר של האישיות. אם אתה גרגרן, תלמד שיש דברים שאסור לאכול ויש ימים שצמים, אם אתה שתיין יכוונו את האלכוהול לאירועי קודש וכך כל שתיית חולין שלך תהיה בטעם של מים גנובים, אמנם ימתקו אבל עם טעם של החמצה. היהדות מלמדת אותנו לשים גבולות לכל דבר, אין דבר שאינו מוגדר ומוגבל, לכל דבר יש זמנים וחוקים.
היהדות מפרמטת לנו את ההארד-דיסק במוח, ואנחנו לאט לאט מודעים יותר ויותר לנטיות ההגזמה הפרטיות שלנו. כל פעם שאנחנו גולשים החוצה מאיזה איסור וקוטפים איזה פרי שלא מותר – הוא הופך להיות הפרי האסור, אמנם טעמו משתבח אבל הוא בא עם קוץ פנימי, תחושת כישלון ועבירה.
אנשים שהכל מותר להם לעולם לא יזכו לטעום את טעמו האמיתי של תבלין המותר והאסור. אשרינו שאסור לנו. וכך, בין מחוגי האסור והמותר, אנחנו מקבלים איזו הבנה למקומנו האמיתי על הסקאלה. באמצעות המצוות, מספקת היהדות שלל תרגילים למתוח את הנשמה החוצה משריון הפחד וההפחדה שלבשה עם השנים, ולפרקים יכולה הנשמה להרשות לעצמה להשתכשך במים החיים של העולם, כשהיא חפה מסממנים חיצוניים של שייכות ובעלות. עד כאן הכל טוב ויפה – אבל מה עושים כשהמצוות עצמן הופכות לדאווין של האגו?
זלמן זה לא אתה/ קובי אוז
זלמן הסתובב בעולם מבולבל
שאל את עצמו "מי אני ובכלל?
אני חקלאי יש לי שטח גדול
ואני מנהל את הכל
אני מגדל פירות וירקות
ומקפיד לדשן לעבד להשקות
אני המושל על חלקת אדמה!"
ואז יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
הנה תראה, שנת שמיטה
השדה מלבלב בלי עזרתך
אתה לא אדמתך
אתה פשוט
זלמן התקשר לכאן ולכאן
אמר לעצמו "אני הבוס של הזמן
אני רק מרים איזה טלפון קטן
ומיד מסודר העניין
יש לי מעמד מסביב לשעון
קריירה נון-סטופ מניות וממון
אני תמיד זמין לכל הפתעה!"
והופ יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה
הנה שבת המלכה
עכשיו תהיה במנוחה
אתה אחד מהעם שאומר תפילה
מעמדך לא אתה
אדמתך לא אתה
אתה
אתה פשוט זלמן.
זלמן הביט באשתו הטובה
כאילן מגונן היא פורשת צילה
"שנים אני איתה, אני בעלה
ועדיין כפיות במיטה
הקמנו ביחד משפחה למופת
והיא אשת חיל, סקסית באמת
ואני, מי אני? אני בעלה!"
ואז יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
האישה שאיתך היא לא באמת שלך
אשתך עכשיו שומרת נידה
אז טעית בכל קנה מידה
אתה לא בעלה
אתה לא מעמדך
אתה לא אדמתך
אתה פשוט
זלמן נשכב על הכורסא בסלון
הביט על הקירות והציץ מהחלון
ביתי מבצרי הוא כמו ממלכה!"
ושוב יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!
סוכות עכשיו צא אל הסוכה
נובו ריש אל תהיה לי מצוברח
הבט לכוכבים הקורצים מהסכך
ביתך לא אתה
אשתך לא אתה
מעמדך לא אתה
גם אדמתך לא אתה
אתה פשוט
זלמן.
זלמן שאל את אביו החולה
"איך אגדיר את עצמי בעולם הזה?"
"אתה הבן שלי" אמר האב החכם
ועצם את עיניו לעולם.
האבא נטמן בחלקת אדמתו
לנכדו קלמן נתנו את שמו
וזלמן נשאר עם אותה שאלה
ויצאה בת קול הפעם עם תשובה:
זלמן אתה זה ששואל
זה שתמיד מתבלבל
בין מה ששלך למי אתה
ובין עבודתך למהות עולמך
זלמן זה לא אתה
מתי כבר תכונן יחסים עם עצמך?
אתה לא רכושך
לא הצלחה
אתה לא סביבתך
אפילו לא שאלתך
אתה פשוט זלמן.
- השיר מתוך האלבום "מזמורי נבוכים", שיוצא לחנויות ביום חמישי, 25/2
לפנייה לכתב/ת 
