לא רק הרב אלון וחיים רביבו: מדינת כל בורריה

בין שלל השאלות שהתעוררו עם התפוצצות פרשת חשדות ההטרדה המינית נגד הרב מוטי אלון, עלתה בין היתר התהייה, מהו בדיוק אותו פורום "תקנה" שטיפל בתלונות נגד הרב, גזר עליו הגליה, ולבסוף החליט לחשוף את הפרשה לציבור. רבים הרימו גבה ושאלו: מנין בעצם שואב אותו גוף את סמכותו לנקוט בצעדים כה מרחיקי לכת, ולתפקד כחוקר, תובע, שופט וגם תליין - מבלי לערב כלל את רשויות החוק של מדינת ישראל?

ובכן, במציאות הישראלית, מתברר כי פרשת הרב אלון היא רק דוגמה אחת מני רבות לפתרון בעיות באמצעים שונים של בוררות. זהו

 שם כולל למגוון רחב של מנגנונים, המסייעים ליישב סכסוכים "בלי להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה" - כלומר, בלי לערב את הרשויות.

הדוגמה הפשוטה ביותר היא מוסד הגישור, הנחשב כיום למקצוע מוכר ודרך מקובלת לפתור סכסוכים. אולם מגזרים שונים באוכלוסייה עושים שימוש בשיטות בוררות נוספות - החל מארגוני הצניעות במגזר החרדי, דרך מוסד הסולחה במגזר הערבי ומוסדות הבוררות הקיבוציים, וכלה בבוררי העולם התחתון.

השבוע נחשפנו לאחד ממוסדות הבוררות הבולטים של עולם הציונות הדתית - פורום "תקנה". זו הזדמנות לערוך היכרות עם כמה ממקביליו, שמאות אלפים מתושבי המדינה נסמכים על שירותיהם.

גישור: מקְרָב לקֵרְבָה

"גישור, במשמעותו הפשוטה ביותר, הוא דרך ליישוב סכסוכים בין שני צדדים", מסביר יושב-ראש לשכת המגשרים בישראל, עו"ד דוד סילורה. לדבריו, ההליך לא מסתיים בהחלטה של המגשר, אלא רק בהסדר המקובל על שני הצדדים - ולשם כך יש לדאוג שאיש מהם לא ייצא מופסד. "66 אחוז מהפניות למגשר מסתיימות בהצלחה. יש לו טכניקה להביא את הצדדים ממצב של קְרָב לקִרְבָה. הכלים הללו פותחו על ידי בית הספר למשא-ומתן באוניברסיטת הרווארד, והם הבסיס של הגישור, לצד האישיות המגשר עצמו - שחשיבותה לא פחותה".

באופן רשמי, ניתן כיום לבצע הליכי גישור בתחומים רבים, בהם דיני עבודה שיני משפחה, סכסוכים עסקיים, מקרקעין, סכסוכי שכנים, מאבקי ירושה וענייני בנייה.

 "הטכניקה ברוב התחומים דומה", מסביר עו"ד סילורה. "זיהוי אינטרסים, ומתן מענה - למעט ענייני משפחה, ששם הגישה היא טיפולית".  מעבר לכך, יש לדבריו לא מעט נושאים שמהווים "קו אדום", ובהם לא יתערבו מגשרים - בראש ובראשונה מדובר בנושאים הגולשים לתחום הפלילי, אך גם במקרים של פשיטת רגל, בכל עניין הקשור לקטינים שעלולים להיפגע מההליך, או בכל מקרה שבו המגשר מתרשם כי אחד הצדדים אינו אמין. 

רוצים להיות מגשרים? קורס גישור בסיסי אורך כ-60 שעות, ועל פי נהלים שבימים אלה עומלים על גיבושם, יהיה מיועד רק לבעלי השכלה מתאימה או נסיון מקצועי רלוונטי. תיבחנו בתאוריה וביישום, ואם המדריכים יחליטו שאתם מתאימים - תעברו לשלב ההדרכה המוסמכת: שישה שבועות בתיקים בבתי המשפט לתביעות קטנות. אגב, זה יכול להיות עסק בכלל לא רע: "מגשר מוסמך גובה על פי שעות פלוס מע"מ. התעריף הוא 300 שקל לשעה בממוצע, אך זה תלוי במעמד המגשר. יש שופטים בדימוס שלוקחים הרבה יותר".

אולם הליך הגישור המוכר הוא רק שיטת בוררות אחת מיני רבות. מנגנונים דומים פועלים גם בשני מגזרים הידועים בהתבלדותם ונטייתם "לסגור" גם פרשות פליליות ללא התערבות הרשויות - המגזר החרדי והמגזר הערבי. בין היתר, פורסמו באחרונה נתונים מדאיגים לגבי אי-הדיווח על התעללות בילדים במגזרים אלה. 

ארגוני הצניעות החרדיים: 3 דיינים בחדר סגור

במגזר החרדי, אחד התחומים המטופלים בלעדית על ידי גופים כאלה הוא נושא המוסר והצניעות, שאותם אוכפים ארגונים שונים ברחבי הארץ. בשיחה עם ynet, פתח א', חבר באחד מאותם הארגונים צוהר לדרך פעולתם, שלדבריו, זוכה לעתים קרובות לתוקף מצד הרשויות - אך רק לעתים רחוקות נחשפת בתקשורת.

לא רק בעניינים פליליים עוסקים ארגוני הצניעות, אלא גם בעבירות על חוקי התורה, שבעיניהם אינן נופלות בחומרתן. "אנו דנים במקרים שונים, גם ביחסי מין בין גברים ובין אנשים נשואים", מסביר א'. "אלו עבירות הלכתיות חמורות. האדם העובר עליהן מטופל במסגרת קהילתו".

במקרים שבהם מתגלה התלונה כנכונה, ובתום בדיקה קפדנית, דנים בסוגייה לא פחות משלושה דיינים בחדר סגור. "אם אדם המזומן מסרב להגיע, רומזים לו שהדבר עלול להתפרסם - וזה הדבר הגרוע ביותר במגזר". הוא מונה גם סנקציות אפשריות נוספות: "מרחיקים ממניין, מנדים, מרחיקים מהקהילה, ואף עוזרים לבני זוג להיפרד במקרה שהנסיבות מחייבות".

הוא כלל לא טורח להכחיש שבכל הקשור לעבירות מין, ואפילו כאלה שמבצע מלמד בתלמיד, משתדלים לטפל בתופעה בתוך המגזר, ללא התערבות המשטרה. "אם מדובר במקרה חד פעמי, נוקטים צעדי הרחקה מתפקידי חינוך וקרבה לילדים, ולעתים אף שולחים לטיפול פסיכיאטרי על סוגיו. לרוב יש שיתוף פעולה - והדברים נסגרים". בזכות מדיניות זו, הוא טוען, "הנאשם יכול להשתלב שוב בחברה, בעוד המעקב אחריו נמשך. לא מטאטאים ולא משתיקים, אלא סוגרים בדרך הטובה ביותר".

אז מתי פונים בכל זאת למשטרה? במקרים שבהם חוזר הנאשם על מעשיו או כאשר מדובר במקרי פדופיליה, הוא טוען, "אנו פונים לרשויות החוק והרווחה, בתקווה שיישלח לכמה שיותר שנים בכלא. הרבנים המרכזיים בכל אזור נמצאים בקשר עם קצינים בכירים במשטרה, שמעוניינים שהקהילה תטפל בעצמה. הם יודעים שזה מביא לשקט, חוק וסדר. מעבר לכך אנו עושים במקרה הצורך גם שימוש בבלשים פרטיים ומשרדי חקירות".

הסולחה הבדואית: "מפחידה יותר מבית המשפט"

במגזר הערבי, מוסד הבוררות המוסמך הוא ה"סולחה" - הנסמך על מאות שנות מסורת. סמיר אל-הוזייל, מגשר מוסמך ופעיל בסולחות בקרב הציבור הבדואי, מסביר כי תוקפה של הסולחה כתוקף החלטת בית משפט: "הסולחה, שמגיעה במקרה של סכסוך, קטטה או עניינים אחרים, מפחידה הרבה יותר מהמשפט הישראלי. זהו משפט שנושא גזרות קשות מאוד, ואחריו מגיעים למצב של סולחה, בו נפתרת המחלקות". לדבריו, גם במקרים של עבירות פליליות כגון רצח, במקביל למשפט הפלילי, נערכת גם סולחה בתוך המגזר.

סמיר אל-הוזייל. "בית משפט? אצלנו זה לא אומר כלום, יש משפט בעדה"

אל-הוזייל, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתמטיקה ותואר שני במנהל חינוכי, מביא כדוגמה מקרה שבו היה חלק מצוות הסולחה, בעניינו של סאמי שיבלי, תושב הכפר שיבלי בצפון שהותקף לפני כשנה וחצי על ידי שלושה רעולי פנים, ירה למוות באחד מהם, פצע שניים נוספים - אך זוכה על ידי בית המשפט.

"למרות הזיכוי בבית משפט, אצלנו זה לא אומר כלום, יש משפט בעדה", הוא מסביר. "לפני הכל ביקשנו משיבלי ומשפחתו לגלות לחודשיים מהכפר, כדי להרגיע את העניינים. אני ושייח אחד ייצגנו צד אחד. לרוב, לכל צד יש שייח מייצג. כחודשיים לאחר המקרה ביקשנו להחזיר לפחות את הילדים והנשים לכפר. משפחת הנרצח הסכימה, תמורת תשלום של מאה אלף שקל. לאחר שמונה חודשים הגענו לסולחה ממש, כאשר תמורת 50 אלף דינר (כ-250 אלף שקל) ישבו שני הצדדים, לחצו ידיים, הסכסוך נגמר ושיבלי חזר לביתו. זה תהליך ארוך שלעתים לא מסתיים. למעשה, במקרה שיש רצח, לרוב זה לא נסלח עד לנקמת דם".

"כשמדובר באשה - לרוב זה נגמר ברצח"

במקרים אחרים, משתמשים במוסד הסולחה למען שלום בית בין בעל לאשה. "אצלנו זה לא פשוט", הוא מסביר. "לרוב מנסים להשלים בין הצדדים, אבל במקרי אלימות למשל, אם לא יגיעו לסולחה, האחים של האשה יפגעו בבעל".

העניינים הרגישים ביותר, הוא מוסיף, נוגעים למה שמכונה "כבוד המשפחה". גם כאן הוא מספק דוגמה: "לפני כחודש היה מקרה שבחורה התאהבה בבחור מבוגר ונשוי, וברחה מבית הוריה. שייחים באו ולקחו אותה, לאחר שערבו בפני המשטרה שאף אחד לא ייפגע. לאחרונה היא שוב ברחה, ומשפחתה הוציאה צו לפגוע בה. פה אין עניין של סולחה. אני לא יודע איך זה ייגמר - אך לרוב זה נגמר ברצח".

הבוררות הקיבוצית: נעזרים בתקנון

וממגזר למגזר. בעבר הואשמו הקיבוצים בנטייה לפתור בעיות בינם לבין עצמם, ולא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. היום העניין מוסדר באמצעות בוררות עצמאית. עו"ד יעקב דרומי, תושב קיבוץ מצר, יו"ר הרכבים בבוררויות במוסד לבוררויות של התנועה הקיבוצית, מסביר איך זה עובד: "את רוב המחלוקות מנסים לפתור בתוך הגופים הציבוריים בקיבוץ - החל מאספות כלליות, הנעזרות בתקנונים היסטוריים, וכלה במוסד לבוררות של הקיבוצים".

"לגוף הזה, שנקרא המוסד לבוררות של התנועה, יש תקנון משל עצמו, והוא דן במקרים של חברים בהווה או חברים שעוזבים, שיש מחלוקת בינם לקיבוץ, והם לא הצליחו להגיע לפתרון בתוך הקיבוץ", הוא מסביר. "יותר מכך, יש קיבוצים שמחייבים להביא מחלוקות למוסד לבוררות, שפועל על פי חוק הבוררות ויש לו ניסיון בנושאי הקיבוץ".

לגבי הסוגיות הנדונות בקיבוצים, מסביר דרומי כי מדובר בעניינים שונים, "החל מענייני כספים, שיוך דירות, שיבוץ דירות, סכסוך עם עוזבי קיבוץ, וחילוקי דעות אודות זכויות או תנאים שחברים חושבים שמגיעים להם".

הבורר בעולם התחתון: "צדק ללא משוא פנים"

לבסוף, מוסד בוררות שכבר זכה לסדרת טלוויזיה על שמו פועל בעולם התחתון, ומסדיר סכסוכים בין עבריינים. "אם שני צדדים עבריינים מרגישים שהם עומדים בפני סכסוך והולך להיות בלגן, הם פונים לבוררות על מנת לפתור אותו", מסביר עו"ד אבי חימי, המייצג לא מעט דמויות בעולם התחתון, איך זה עובד. "לעתים גם פונים בעיצומו של סכסוך או אי בהירות". חימי, אגב, מייצג בין היתר את העבריין שלום דומרני, שעל פי פרסומים שונים, עמד מאחורי פסק הבוררות שגזר על כדורגלן העבר חיים רביבו לגלות מהמדינה.

לתפקיד הבורר נבחר עבריין בעל שם, שיש לו יכולות להפעיל סנקציות כלפי צד שלא מכבד את הפסיקה, אך גם כזה שידעו שאינו כבול לדעות קדומות. "הוא לא עושה חשבון", מסביר עו"ד חימי, "ואין לו התחייבויות והיכרויות עם הצדדים". לדבריו, הפונים "יודעים שזהו הליך מהיר, ושהבורר שומע אותם בחפץ לב וללא קביעות מראש". למרות התדמית, "אלה תמיד בוררויות אמת. הבורר בא עם אמת וצדק, ופוסק ללא משוא פנים. לרוב מדובר באנשים חדי שכל, עם חוש צדק מפותח, ושמעתי על לא מעט בוררויות שנעשה בהם צדק מלא".

פליליסט ידוע נוסף, עו"ד ששי גז, מוסיף כי לרוב, הבורר אינו אדם כוחני, ולעתים אף לא מדובר בעבריין. גם הוא משבח את הערכאה הזו: "זו דמות הפועלת בצדק, לא רק על פי עולם העברייני. לעתים ייתכן שגם מערכת משפטית הייתה מגיעה לאותן תוצאות. לעתים דנים אפילו רבנים שמקובלים על הצדדים - כמובן שלא בנושאים פליליים, אבל הם דנים".

תחומי הבוררות אינם מוגבלים. "דנים בכל נושא", אומר עו"ד חימי. "אם זה עסקים, התנהגות פסולה או לא מוסרית כמו אדם שיצא עם אשה שנשואה לעבריין או לאסיר. זה יכול היות גם עניין עתידי: איך לנהוג במצב כזה או אחר שיתפתח". עו"ד גז מוסיף כי לרוב, הבוררות תיגע בעניינים שאי אפשר לדון בהם בעולם המשפט הרשמי - "תביעה לא חוקית, החלטות לא חוקיות וכדומה". וכיצד נוהגים באדם שלא מכבד את פסק הבוררות? "לא שמעתי על מישהו שלא כיבד", אומר חימי. "זה מלכתחילה מתחיל על סמך אמון וכבוד לבורר, ורצון הצדדים להגיע לפתרון".

פרקליט בכיר נוסף מעולם הפלילים, שביקש לשמור על חסיונו, מספק דוגמאות: "נדון מקרה, שהבטיחו למישהו שאם יחסל דמות מסוימת הוא יקבל סכום מסוים, והוא לא קיבל אותו. במקרים אחרים, מישהו סחר בסמים ולא קיבל תמורה, או סוחר סמים העלים סמים מהבוס או משותף".

לצד אלה, לדבריו, גם בעניינים חוקיים מגיעים חברי העולם התחתון לבוררות: "זה חוסך להם זמן ופרוצדורות ולא מסתכלים עליהם בעיניים צרות. הבורר שופט, תובע, שומע ומוציא לפועל בזמן קצר".

ומה לגבי העונשים? האם נכונים סיפורי הגליה, כמו המקרה של רביבו? דווקא בנושא זה, מצננים עורכי הדין את ההתלהבות, ומסכימים כי המציאות מעט פחות דרמטית. "לרוב, הפסק הוא להחזיר את המצב לקדמותו או לשלם קנס", אומר הפרקליט האנונימי. "על גלויות וכדומה לא שמעתי. פגיעה גופנית כעונש? זהו עניין נדיר".