הכירו את צביר הכוכבים "כימה"
כאשר ענן גז ואבק קורס הוא יוצר צביר כוכבים חדש. בשבוע הבא נזכה לראות בשמיים את הצביר "כימה" וזו הזדמנות מצוינת להבין כיצד קיבל את שמו המוזר ומה חשבו עליו היוונים
צביר הכימה הוא אחד מצבירי הכוכבים הקרובים אלינו. צביר כוכבים נוצר כאשר ענן גז ואבק מולקולרי גדול קורס תוך יצירת כוכבים רבים. לאחר התפזרות האבק, נותרים כוכבי הצביר ונראים כקבוצה צפופה על רקע השמים. בעין אפשר להבחין היטב ב-6 מכוכבי הצביר ואילו במשקפת או בטלסקופים קטנים אפשר להבחין בכ-100 כוכבים והמראה מרשים גם בתנאי תצפית לא אופטימאליים.
כוכבי הצביר צעירים וגילם נאמד בכמה עשרות מיליוני שנים "בלבד" (השוו לגילה המופלג של השמש העומד עד 5 מיליארד שנים). כאמור, בטלסקופ אפשר לראות מספר גדול יותר של כוכבים מכפי שאפשר לראות בעין ובטלסקופ בקוטר 20 ס"מ אפשר לראות למעלה מ-500 כוכבים, אם כי הצביר מונה רק כ-250 חברים, ורוב הכוכבים מצויים ברקעו.
צביר הכימה מצוי בקבוצת שור והוא מציין את כתפו של השור (לזיהוי קבוצת שור אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה וכן אפשר לזהותה לפי מיקום הירח החולף בתחומה ביום ראשון בלילה).
מי שיביט בצביר הכימה בעין יראה תבנית מוקטנת מאוד של צורת קבוצת העגלה. לא הרבה מודעים לעובדה שהצביר מוכר בעולם גם בשמו היפני – סובארו – וצורת הצביר מעטרת את סמלן של מכוניות אלה. צפייה בצביר בלילה חשוך במשקפת שדה טובה או בטלסקופ גדול, מראה רמז מהגז והאבק האופף כמה מכוכבי הצביר.
צביר הכימה על כוכביו והגז והאבק האופפים חלק מהם. צילום: כפיר סימון
תרבויות רבות דמיינו בצביר "שבע אחיות" וכך הן אכן נקראו בהודו ובסין. היוונים ראו בהן את הפליאדות שהיו בנותיהם של אטלס ופליאונה ומקור השם פליאדות, פליאדס ביוונית, נגזר כנראה מהשורש פְּלֵיאוֹס שפירושו מלא. ברבים משמעות המילה היא הרבה. ייתכן גם שהפליאדות קרויות על שם אמן, פליאונֶה.
מקור השם העברי "כימה" הוא בתנ"ך, בו מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: "עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן" (איוב ט', ט'). אזכור שני לקבוצה בספר איוב הוא: "הַתְקשר מעדנות כימה או-מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על-בניה תַנחֵם" (איוב ל"ח, ל'-ל"א). כמו כן היא מוזכרת בספר עמוס: "עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות" (עמוס ה' ח').
צביר הכימה משתרע על פני 7 שנות אור בלבד ומרחקו מאיתנו כ-350 שנות אור בלבד. הודות למרחקו ה"קטן" יחסית, גודלו הזוויתי של הצביר גדול פי 4 מגודלו הזוויתי של הירח המלא. לכן, בעת שהירח חולף, הוא יכול לכסות כוכבים בודדים בצביר ולא את כולו.
כאמור, הירח יחלוף בצביר הכימה ביום ראשון, 21 בינואר, ויכסה בשעה 21:30:30 את הכוכב מירופה. חשוב לדעת: יתכנו שינויים של כמה שניות בהתאם למיקום הצופה ולכן יש להתחיל לצפות כשעה לפני ההתכסות ולעקוב אחר מהלך הירח. ככל שהוא מתקרב לכוכב יקשה להבחין בו בגלל זוהרו הגדול של הירח. יש להצטייד במשקפת או בטלסקופ קטן.
בעת ההתכסות מופע הירח יהיה קצת פחות מחצי, כאשר צדו המזרחי הוא הצד החשוך. כיוון שהתכסויות תמיד נצפות בשולים החשוכים של הירח ולא בשולים המוארים והמסנוורים, אנו נראה את תחילת ההתכסות כאשר הירח נע מזרחה על פני כיפת השמים. מירופה, שהוא כוכב כחול ועצמת אורו גדולה פי 250 לערך מעצמת אורה של השמש, קרוי על שם אחת משבע האחיות שנישאה לסיזיפוס. גם בסמוך למירופה יש עננת גז יפה הקרויה IC349.
ההתכסות המעניינת תתרחש דווקא מאוחר יותר, סביב השעה 23:13, שבה יתכסה הכוכב אטלס, שהוא ענק כחול הבהיר כמעט פי 2 ממירופה ופי 400 מהשמש, אלא שתהיה זו התכסות נגיסה. לצופים ברוב חלקי ישראל יראה הכוכב משייט "מעל" שוליו הצפוניים של הירח. אולם, בגלל קרבתו של הירח לכדור הארץ, משתנה מקומו הנראה של הירח על פני כיפת השמים ביחס לכוכבים, בהתאם למיקום הצופה.
מרוב חלקי הארץ הצופים יראו את הירח חולף מרחק נגיעה מהכוכב, אולם בדרום הארץ, דרומית לקו החוצה את הנגב מדרום להר כרכום עד גרופית שבערבה, הירח יכסה את הכוכב. מי שיעמוד בחלקו הדרומי של הישוב גרופית יראה התכסות מלאה ומי שיעמוד בגבולו הצפוני של היישוב יראה את הכוכב נושק לשולי הירח. כך גם לגבי שדה התעופה עובדה, שם תראה ההתכסות מכל שטח השדה למעט גבולו הצפוני.
התכסויות נגיסה (Grazing) של כוכבים בהירים נדירות יחסית וזו הזדמנות לצפות באחת כזו, בתנאי שאתם באזור הערבה כמובן...ההתכסות המלאה של הכוכב תראה מחלקה הצפוני של דרום אמריקה, מספרד ומפורטוגל וכן מחלקה הצפוני של יבשת אפריקה (למעט קרן אפריקה).
שינוי במיקום הצופה עד כדי קוטר של כדור הארץ מספיק כדי למדוד פרלקסה של גרמי שמים במערכת השמש. לכוכבים קרובים זה אינו מספיק והבסיס הוא קוטר מסלול כדור הארץ סביב השמש. נדרשות לפחות שתי תצפיות בגרם השמים בשתי נקודות זמן שונות שהמרווח בינן חצי שנה וגם זה יעיל כיום רק לכוכבים שאינם רחוקים יותר מ-1500 שנות אור.
דיוק זה הושג רק בעזרת לווין, היפארכוס, שאינו מושפע מהפרעות האטמוספירה ודיוק המדידה שלו גדול יותר מטלסקופים קרקעיים. בשנת 2012 צפוי להתחיל פרויקט מדידת מרחקים חדש על ידי לווין של סוכנות החלל האירופית, שיגדיל את המרחק הנמדד בשיטה זו בסדר גודל אחד לפחות.
השבוע במערכת השמש
כוכב הלכת מאדים נראה בבירור החל משעות הערב המוקדמות מעל האופק המזרחי בקבוצת סרטן והוא כוכב הלכת הבולט ביותר בשמי הערב והלילה, על אף שהוא הולך ומתרחק במהירות מכדור הארץ. ב-26 בפברואר, יום שישי, הירח יחלוף 5 מעלות דרומית למאדים. שבתאי מצוי בקבוצת בתולה והוא נוח מאוד לתצפית כיוון שהוא זורח לקראת השעה 9 בערב מעל האופק המזרחי, ואפשר להבחין בטבעותיו בטלסקופים קטנים.מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
