דירוג העוצמה: לברון מקבל עזרה, כספי יפרח?

עוד צעד בדרך לאליפות? היום האחרון של עסקאות החליפין (ע"ע טרייד דד-ליין) הסתיים בקול תרועה רמה, עם חלוקה ברורה לשני סוגים של קבוצות - אלו שרוצות אליפות עכשיו, ואלו שבונות את עצמן קדימה, עם מבט לשוק השחקנים החופשיים בקיץ, שחריג השנה בכמות ובאיכות שלו.

לפני שנכנס לניתוח מהיר של הטריידים, שלא כללו את השמות המעניינים אבל עדיין העבירו את אנטואן ג'יימיסון, טרייסי מגריידי ונייט רובינסון, נתחיל בדירוג העוצמה הקבוע של יום שישי. יש לציין שבעקבות האולסטאר, לא נערכו יותר מדי משחקים השבוע, עד שלפנות בוקר קיבלנו כמה מאבקי צמרת. לא מסכימים? טקבקו.

43 נקודות, 13 ריבאונדים, 15 אסיסטים! מאז 1974 לא רשם שחקן כאלה מספרים מפחידים במשחק אחד. קוראים לו לברון והוא במקום הראשון.

2. לייקרס, 14:42 (2)

גם כשקובי לא בשטח כל היריבות במתח. מצטערים על הקשקוש הזה, אבל זה נכון.

3. דנבר, 18:36 (5)

כרמלו אנתוני חזר, וניפנף את המלך ועוד בקליבלנד. בנוסף, קניון מרטין מעולה, צ'ונסי בילאפס מנהיג ואפילו ג'ורג' קארל חזר לראשונה מאז שחשף שיש לו סרטן בצוואר. תמשיכו ככה ותמצאו את עצמכם במקום הראשון. מבטיחים.

4. יוטה, 19:34 (4)

ממשיכים את התנופה מלפני הפגרה עם 15 W מ-17 משחקים ומוכיחים מדוע זו אחת הקבוצות היחידות שלא היו מעורבות בדילים גדולים, כי כשלא צריך אז לא צריך.

5. אורלנדו, 18:37 (3)

למה ירדתם 2 שלבים? כי כולה ניצחתם את דטרויט. תעברו את דאלאס, קליבלנד וניו אורלינס בשבוע הבא ואז נדבר, או קיי?

6. אוקלהומה, 21:31 (6)

18 משחקים רצופים שקווין דוראנט מוביל את קלעי ה"רעם". לא פלא שהוא ניצח בתחרות החיובים באולסטאר למורת רוחו של עומרי שלנו.

7. סן אנטוניו, 21:31 (-)

W בדנבר ובאינדיאנה, טוני פארקר חוזר ומפגיז 28, דאנקן מעמיס 26 ריבאונדים, אנחנו רואים שהחופשה באחוזת ראשונים בהחלט עשתה שינוי חיובי אצל החטייארים מטקסס.

8. בוסטון, 18:34 (-)

הפגנת שיניים בסטייפלס סנטר, חינוך הילד הישראלי הסורר (והסקורר). מישהו ביקר במעיין הנעורים. בשבוע הבא הם בדנבר ואז נגד קליבלנד, רק שלא ייגמרו להם הברכיים.

9. אטלנטה, 18:34 (7)

הטיול במערב התחיל עם ניצחון על הקליפרס, עכשיו באות פיניקס ויוטה, יחזיקו מעמד בעשירייה גם לשבוע הבא?

10. מיאמי, 27:28 (-)

שחטו את פילדלפיה, ניצחו את ניו ג'רזי הלוהטת (מה, ניצחון 1 ברציפות לא נחשב?) בלי הפלאש (ראיתם אותו באולסטאר?). סה"כ 4 W רצופים. כבוד.

פיניקס, שבשבוע הקרוב תשחק 5 פעמים ונראה איך תשרוד, מילווקי שקיבלה טיפול שמיכה ביוסטון וטורונטו כי זה בקנדה.

ועכשיו - לטריידים. האקדח המעשן

ידענו שבוושינגטון יש חומר נפיץ. לפרנצ'ייז שהיה קרוי בעבר בולטס, נגמרו סוף סוף הכדורים. בכל שנה חיכינו שהחבורה החביבה בוושינגטון תתפוס כיוון חיובי ותיתן בראש, אבל זה לא קרה. ארינאס, ג'יימיסון, באטלר, סטיבנסון והייווד הם יופי של חומר במזרח החלש יחסית של לפני שלוש ארבע שנים.

נקודה למחשבה

אז עכשיו, עם בואו של אנטואן ג'יימיסון, יש לקליבלנד 7 פורוורדים: לברון, אנטואן, ורז'או, לברון, ליאון פו, היקסון ולברון. כן, ספרנו אותו 3 פעמים. אבל רק סנטר אחד עם לכתו של זידרונאס אילגאוסקס, האם לשאקיל יש את הכח לתפקד כל כך הרבה דקות? האם סגנון המשחק של קליבלנד יינזק? את התשובות נקבל בעוד 30 יום, כשזידרונאס אילגאוסקס יחזור. כן, קראתם נכון.

"קליבלנד הרי תקבל את אילגאוסקאס בחזרה וזה הולך להיות אחד מהתסריטים האלה שקיימים רק ב-NBA", אמר מאמן הלייקרס פיל ג'קסון, בהתייחסו לקנייה אפשרית של חוזהו של הליטאי. "אני לא יודע מה זה עושה לליגה, אבל זו סיטואציה מוזרה". בסביבתו של אילגאוסקאס אגב, הודיעו כי וושינגטון שקיבלה אותו, וגם אטלנטה, מעוניינות בו, כך ששום דבר לא ברור. אתם מאמינים לזה?

התפוח באמת גדול

בכל מקרה, מהטרייד שכלל את יוסטון, סקרמנטו והניקס, נראה כי ניו יורק היא המרוויחה הגדולה לטווח הרחוק, גם אם איבדה את נייט רובינסון המלהיב (לעתים). דוני וולש פינה לעצמו 10 מיליון דולר בתקרת השכר ובקיץ יוכל להביא שני שחקנים במשכורת מקסימום. תארו לכם את לברון ג'יימס נוחת, ביחד עם ג'ו ג'ונסון, או דוויין ווייד, או אמארה סטודמאייר, או כריס בוש או אולי אפילו דירק נוביצקי. מבחר, כפי שאתם רואים, לא חסר.

ד"ש מכספי

סקרמנטו קיבלה בעיקר גארדים כמו לארי יוז וקארל לאנדרי, אבל אל תהיו בטוחים שאלה ישארו שם יותר מדי זמן (שוב, עניין של חוזים נגמרים). מה שבטוח הוא שהקינגס משנים אווירה באופן רשמי, אחרי הליכתו של קווין מרטין, האיש ששלט ב'ארקו ארינה' בשנתיים האחרונות. לא עוד כוכב גדול בודד, אלא מעכשיו קבוצה קבוצתית יותר.

מה מרוויח מזה עומרי? לכו תבדקו את הסטטיסטיקה של הנער מיבנה בתקופה בה היה מרטין פצוע, ותשוו אותה לתקופה האחרונה, בה עוד זכה קיי-מרט לדקות בלי סוף. למרות שחייבים להודות שלא משנה מה זורקים על הילד שלנו, הוא ממשיך לתת תפוקה יפה.