כרוניקה של דרבי ידוע מראש. 10 הערות

1) דיבורים כמו חול 1. "אני מאמין שכל הדברים האלה יתחברו ביחד ביום שני לניצחון". הדובר - לירן שטראובר באימון מכבי ת"א ביום רביעי שעבר. כרגיל במכבי יוצאים בהצהרות בלי כיסוי, ומסיימים את הדרבי עם הזנב בין הרגליים. רצף של 7 נצחונות זה נחמד, אבל גם משכר ומשקר. מנגד, ביריבה העירונית לא התנפצו לרסיסים מהתבוסה לקאזאן ומהמסע הפיזי המפרך, ולקחו את הדרבי הזה בקלילות בלתי נתפסת.

• אדומה, אלא מה? צפו בדרבי התל אביבי
• גוטמן: "הרגשה עילאית, אני גאה"
• ז'אן: "אולי משהו דפוק אצלנו בראש"
  

2) דיבורים כמו חול 2. "אנו רואים את שחקני הבית של המועדון, אלה שינקו את המכביזם עוד מקבוצות הילדים והנוער, נותנים את הטון על כר הדשא". הדובר - יו"ר מכבי ת"א, אביב בושינסקי, במכתב שפרסם לאוהדים בבוקר הדרבי. בושינסקי, קבל עדכון: מכביזם משמעותו להתאבד על כל כדור בדרבי, לא לעשות במכנסיים ממהרן לאלא וערן זהבי ולא לאפשר ליריבה האדומה להבקיע 4 שערים יותר קלים מאימון שחרור. חזון המכביזם החדש שלכם לא יכול להיות כמו האצטדיון בנתניה - בונים ובונים אבל לא רואים את הסוף.

3) חיפה לא צריכה לדאוג יותר מדי. למרות צמצום הפער בצמרת וקיזוז הנקודות בסוף הסיבוב השני, נראה שלמכבי חיפה אין יותר מדי סיבות להילחץ. בקרוב אמורה הפועל להיפרד מביבראס נאתכו, כדי לא לאבד אותו בקיץ ללא תמורה. לעזיבה שלו תהיה השפעה מכרעת על הקבוצה של גוטמן. גם בדרבי אתמול ראינו איך נאתכו הוא הציר המרכזי שמניע את המכונה האדומה ואחראי על הנעת הכדור המושלמת שלה. בסגל של הפועל אין שחקן שיכול למלא את מקומו.

4) נקודת אור צהובה. אם יש משהו חיובי שנמני יכול לקחת מהמשחק הזה הרי מדובר במאור בוזגלו. בניגוד לכל שחקני מכבי ששיקשקו, מהרגע שבוזגלו עלה על כר הדשא הוא לא ראה אף אחד בעיניים, ובשתי רגליו ניסה להחזיר את מכבי למשחק. זה כלל נחישות ובישול לאבידור, עודף ביטחון עצמי בפנדל ושער נוסף (מעורר מחלוקת) במחצית השנייה. בעידן שבו שחקני הבית מפחדים מהיריבה העירונית, בוזגלו צריך להיות הציר סביבו מכבי תתחזק ותביא שחקנים שלא מתרגשים מהמעמדים הללו. להפועל יש הרבה כאלה, למכבי רק אחד.

5) צ'ה גווארה. איך למען השם נסטיה צ'ה הגיע לישראל? ומכל הקבוצות לסכנין? לא ברור, אבל מרקו בלבול עשה את עסקת חייו. אחד הקשרים הכי גדולים שנחתו כאן מסדר לו את הקבוצה, מייצב אותה, ומריץ אותה יחד עם שחקני הרכש הנוספים לרצף נצחונות מעורר הערכה.

6)  מסורת מסורת 1. כל שנה רושם ראובן עטר ניצחון על מכבי חיפה, כך היה גם השבת. בתקופה רעה כל כך הוא הצליח לעצור את האלופה הירוקה במסע המרשים שלה להגנת התואר. עטר החזיר מעט מהכבוד שאבד למועדון בשבוע שבו דניאל יאמר כבר מתחיל לארוז את הפקלאות. יש לציין לחיוב גם את התגובות הרשמיות של מכבי חיפה, שלא לקחה את ההפסד קשה מדי. צריך לבקר את השחקנים "בעילום שם" שמותחים ביקורת על שחקן כזה או על חילוף אחר. מותר להפסיד פעמיים ב-23 מחזורים.

ראובן עטר. החזיר מעט מהכבוד שאבד (אלי אלגרט)

7) מסורת, מסורת 2. כמיטב המסורת, שוב יצחק שום לא מסיים עונה בקבוצה שלו. זה קרה בפנתאינייקוס, ליטקס לובץ', אלניה ולדיקווקאז ופעמיים בבית וגן. מלכתחילה לא היה לשום סיכוי להצליח, במועדון שעדיין אוכל את הפירות הרקובים שהשאיר לו ארקדי גאידמק וקלקול הקיבה בהתאם. טועה מי שחושב שדוד אמסלם יצליח לנווט את הספינה הזו לחוף מבטחים.

8) תעזבו את הילד. ניר ביטון הוא פרוספקט מוכשר מהמעבדה של ג'קי בן זקן באשדוד. בשבת הוא שיחק טוב מאוד ואף כבש שער נאה. מכאן ועד מה שעשו לו בסוף המשחק, המרחק רב. באחד המקומות הפליגו בתיאורים, לפיהם ביטון ייצא לקבוצה מאירופה דרך נמל אשדוד. אז לפני שהילד טובע, תנו לו את השקט שלו לגדול ולהתפתח. אנחנו מכירים מספיק צעירים, מאשדוד ומקבוצות אחרות, שהכתרים שנקשרו לראשם ריסקו אותם.

9) המחזור הבא. הפער בצמרת ליגת העל אמור להישאר על כנו. מכבי חיפה צפויה לטייל מול אשדוד, להפועל מצפה קרב לא פשוט מול סכנין המשתפרת, אבל מן הסתם היא תעבור גם אותו בניצחון, 3 ימים אחרי שהיא אמורה לסיים את הופעותיה באירופה (או שלא?). פרדי דוד והחבורה

 העליזה שלו ממתינה לצהובים השבוזים של נמני. בסיבוב הקודם זה נגמר בתיקו באצטדיון ר"ג, גם הפעם קשה לראות איך מכבי ת"א לוקחת כאן 3 נקודות. לטעמי, המשחק המסקרן של המחזור יהיה בטדי, כשדוד אמסלם ובית"ר יארחו את נתניה והאקס ראובן עטר.

10) גחמות יש לכולם. רבבות מילים נכתבו על מסיבת העיתונאים הילדותית והקפריזית של איל ברקוביץ'. אסור לשכוח שגם ליו"ר ההתאחדות היתה גחמה משלו. הדחף שלו לראות מאמן חדש על הקווים במשחק הידידות מול רומניה, הכניס את כל המערכת לטירוף מוחלט, והשאיר טעם חמוץ בפה לאנשים שאמורים לעזור לו להעביר את ההחלטות שהוא רוצה במוסדות ההתאחדות. ומה יצא בסוף? אלי אוחנה מאמן זמני של הנבחרת. הקמפיין, להזכירכם, מתחיל בספטמבר השנה.

אם לוזון לא יכול לסבול יותר את קשטן, הוא היה צריך לעשות דבר מאוד פשוט. לתת לו להדריך את הנבחרת מול רומניה. המאמן הלאומי היוצא היה מקלל כל רגע בנסיעת הסבל הזו עבורו. במקום זה, סידר לוזון לקשטן ימים של שקט ומשכורת מתוקתקת עד לתום החוזה, בלי לעבוד שנייה. אז מי פה הקפריזיונר?