החללית "אקסקליבר" תטיס תיירים עשירים לחלל
חללית סובייטית מימי המלחמה הקרה שנבנתה במקור עבור קוסמונאוטים רוסים ופעילות צבאית, תשנה את יעודה ותציע החל מ-2012 טיסות חווייתיות לחלל למשך שבוע ימים
את החללית פיתח בברה"מ משרד התכנון של ולדימיר צ'לומיי (Chelomei), שהתחרה מול משרד התכנון מספר 1 בהנהגת המתכנן הראשי של תחום החלל בברה"מ, סרגיי קורוליוב (Korolev). התכנון של קורוליוב זכה בבכורה: מדובר בחלליות הסויוז, שאף שביצעו את טיסתן המאוישת הראשונה לחלל ב-1967 הן ממשיכות להטיס אסטרונאוטים לחלל עד ימינו, וצפויות להן עוד שנות שירות רבות.
החללית הסובייטית TKS (המכונה גם על שם התוכנית הצבאית כולה, אלמאז) טסה לחלל, עגנה בתחנת החלל סאליוּט ואף חזרה לכדור הארץ, אולם ללא צוותה. החללית היתה משוכללת יותר ויקרה יותר מאשר החללית סויוז, ואף תוכננה לשימוש חוזר. שתי טיסות חלל של TKS התקיימו, המיזם נזנח לשנים רבות, והחברה שבנתה את החללית הציבה אותה במוזאון החברה באזור מוסקבה.
היום מתכננת חברה מסחרית בשם "אלמאז-אקסקליבר" (שנוסדה ב-2005 ומאגדת שותפים ברוסיה, בריטניה וארה"ב) להשיב לתחייה את החללית הסובייטית הישנה, ולהציע לתיירי חלל טיסות חלל מסלוליות (בגובה של כ-400 ק"מ מעל פני האדמה) שיימשכו עד שבוע ימים. נוסף על כך תאפשר החללית להטיס צוותים לתחנת החלל הבין-לאומית, אם השותפים בתחנה יסכימו לכך.
על פי לוח הזמנים של החברה, טיסת בכורה של החללית מתוכננת לשנת 2012 וטיסות בתשלום יחלו ב-2013. החברה מתכוונת להשתמש בחללית גם לשם ביצוע ניסויים מדעיים מסוגים שונים בתנאי מיקרו כבידה השוררים בחללית, ולאפשר בעתיד גם חשיפת חלק מהניסויים לריק בחלל.
מורשת
החללית הסובייטית לשעבר תעבור כמובן שדרוג מקיף, בייחוד בתחומי האוויוניקה, מערכת ההנעה ומערכת העגינה בחלל. החברה הרוסית NPO Mash (Mashinostroyenia) שותפה במיזם, ומהנדסים ותיקים שעבדו בתקופה הסובייטית על החללית המקורית שותפים לניסיון להשיבה לתחייה.
בשל העובדה כי רכיבי מפתח בחללית הוכחו בשעתם במשימת חלל אמיתית, זמן הפיתוח של החללית המחודשת מתקצר מאוד (בוצעו כמה טיסות חלל בין השנים 1985-1976. בטיסות אלה הוכחה יכולתה של החללית לתמרן, לעגון ולנחות, וכן להישאר במצב תפקודי גם לאחר חשיפה ארוכה של חודשים לתנאי החלל).
נוסף על כך, מרכיב של חיסכון בעלויות הניסויים והבחינות יתורגם למחירים נמוכים יותר שיידרשו לשלם המשתמשים העתידיים בחללית. נכון לראשית 2010 המחירים שאותם מתעתדת החברה לגבות מהטסים בחללית או מהגופים שיטיסו לחלל ניסויים שונים טרם פורסמו רשמית.
מבנה החללית
החללית אקסקליבר-אלמאז מורכבת מתא צוות שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר, וצורתו הקונית דומה לחלליות אפולו או לחללית העתיד של ארה"ב, אוריון. לחללית צמוד מכלול מסלולי, המאפשר מרחב פעילות לצוות בעת שהותם בחלל. כמו כן כוללת החללית יחידת שירות ובה מערכת הנעה, מערכות קיום לאסטרונאוטים, תאים סולאריים לייצור חשמל ועוד מערכות נלוות.
שתי היחידות הצמודות לחלק שנועד לחזור אל כדור הארץ מופרדות ממנו בטרם השיבה לקרקע, נופלות ונשרפות באטמוספרת כדור הארץ (במובן זה דומה התכן הכללי של החללית לחללית הרוסית הוותיקה סויוז). התכנון הסובייטי לא ירד לטמיון עם ההחלטה שלא להצטייד בחללית החדשה, ויחידות של תחנת החלל "מיר" היו מבוססות על החללית. כמו כן, שימש הידע שנצבר ברוסיה לבניית חלק ממכלוליה של תחנת החלל הבין-לאומית.
תפעול החללית
אקסקליבר-אלמאז מיועדת לשיגור לחלל באמצעות מגוון של משגרים, אך בשלב זה טרם פרסמה החברה מה הם. מובן שאפשר יהיה לשגרה גם באמצעות המשגרים הרוסיים שתוכננו מלכתחילה לשאת את החללית לחלל (המשגרים פרוטון וסויוז). אפשר יהיה לשגר את החללית ממגוון שדות שיגור לחלל, דבר שיקנה גמישות מרבית בבחירת המסלול לחללית.
בשלב הראשון של תפעול החללית נראה כי השיגורים יתקיימו מבסיס החלל (קוסמודרום) באיקונור שבקזאחסטן. סגן נשיא החברה ציין לאחרונה בראיון כי החברה שוקלת להשתמש במשגר שמפתחת חברתSpace X, הפלקון 9. שימוש בבסיסי שיגור שונים יאפשר נחיתה במגוון אתרי נחיתה. מפקד המשימה צפוי להיות אסטרונאוט בעל ניסיון מבצעי בסוכנות החלל של רוסיה או של ארה"ב, ומספר הנוסעים בחללית יותאם לדרישות הלקוח.
פיתוחים עתידיים
החברה קנתה ברוסיה שני מכלולים של תחנת חלל, כאלה המשמשים גם את תחנת החלל הבין-לאומית, ומבוססים על תחנת החלל הסובייטית/רוסית מיר. בשלב זה הועברו המכלולים לאחסנה ואין כוונה מידית להשתמש בהם, אך עם הגידול הצפוי בתיירות החלל תוכל החברה להשתמש במכלולים אלה, לשגרם לחלל ולהיות הבעלים של תחנת חלל פרטית מסחרית.
שיתוף פעולה אפשרי עם חברת ביגלו אירוספייס, המתמחה בייצור מכלולים מתנפחים לחלל, ירחיב עוד יותר את הגמישות המבצעית של החללית מחד גיסא, ומאידך גיסא יגדיל את מספר טיסות החלל לתיירים וחוקרים: שכן חברת ביגלו כבר הציבה בחלל שני מכלולים ניסיוניים שהוכיחו את עצמם, ובכוונתה לשגר את תחנת החלל הפרטית הראשונה בד בבד עם תחילת השירות של החללית אקסקליבר.
טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו"ר אגודת החלל הישראלית.
הכתבה התפרסמה בגיליון פברואר של המגזין "גליליאו"
לפנייה לכתב/ת 
