"לכל החברים מרשים? אני כבר בודקת"
כל ההורים, אבל פשוט כל ההורים - מרשים לילדים שלהם הכל. רק אתם הורים קשים. כמה פעמים הטיח בכם המתבגר שלכם את ההאשמה הזו? פרופ' עמוס רולידר קורא להורים להתאחד למען הילדים
"אמא, לא תאמיני איזה כיף לי!" קראה יעל בת ה-17 לאימה בשמחה. אירית תהתה מה הפעם. "אני והחברות נוסעות לאילת בסוף שבוע!" אירית המבוהלת ניסתה לברר במה מדובר. מי נוסעת, כיצד ולאן? היכן ילונו ומי יממן את הבילוי המפוקפק? התשובות של יעל היו חלקיות בלבד. "אני לא יודעת. לא תכננו הכול... נישן באכסניה, נראה לי".
התשובות החלקיות לא מצאו חן בעיני אירית. היא ניסתה להסביר ליעל שנסיעה כזו נשמעת לה מסוכנת ומיותרת ושהיא לא מוכנה לאשר לה את הנסיעה. תגובתה של יעל הייתה נסערת: "למה את תמיד כל כך קשה? את לא רוצה שיהיו לי חברות? כולן ייסעו ורק אני אשאר בבית לבד?" המערכה המתישה הוכרעה כאשר אימה של הילה, חברתה הטובה של יעל, צלצלה לאירית כדי להרגיע ולהסביר כי היא והאמהות האחרות החליטו לאפשר את הנסיעה של קבוצת הבנות. יעל נסעה ואירית נשארה בבית, מוטרדת ומודאגת.
פעמים רבות הורים כמו אירית מנסים לדרוש מילדיהם לעמוד בכללים המקובלים עליהם. סירובם של הילדים יכול להיות עיקש ואף אגרסיבי: "רק אתם כאלה רעים", הם מטיחים לעבר הוריהם, "נמאס לי מכם", וכמובן: "לכולם מרשים". פעמים רבות עקשנותם של הילדים, והשימוש באישור שנתנו הורים אחרים כטיעון מחץ מנצח, מביאים את ההורים לאפשר ולאשר בקשות של ילדיהם, אשר ההורים אינם שלמים עימן.
הורים למען הורים
כדי להתמודד עם מצב קשה זה, שבו כל הורה נאבק לבדו מול הלחצים של ילדיו (לרוב ללא הצלחה), ברצוני להציע להורי הילדים בישראל להתאחד ולהקים פורומים של "הורים למען הורים". הפורומים יאפשרו לנו ההורים להפעיל את סמכותנו ההורית ממקום של ידע, מעורבות ונוכחות בחיי ילדינו, תוך שיתוף פעולה עם הורים אחרים. ההורים יוכלו לקבוע מדיניות חינוכית אחידה וברורה, לתאם עמדות ולעמוד יחד מול הילדים - למענם!
כמובן שלכל משפחה יש את הצביון והערכים המיוחדים לה ועליה לשמור עליהם ללא קשר לשיקול דעתם של הורים אחרים, אבל אני משוכנע שלהורים של ילדים הלומדים יחד באותה כיתה או שכבה, יש אינטרס משותף לדון במגוון נושאים מרכזיים בחיי ילדיהם. כך למשל, הורים יכולים לדון במקומות הבילוי של הילדים ובשעות הבילוי המתאימות ולהחליט יחד על המקומות המתאימים, על טיב הבילויים, על דרכי ההגעה והחזרה מהם ועל דרכי התקשורת עם הילדים בזמן שהם שם.
באותו אופן, להורים שמתאחדים ופועלים יחד לסגירת קיוסק שמוכר אלכוהול לילדים או מפיץ סרטי פורנו, יש סיכוי רב יותר להצליח מאשר להורה אחד שנאבק לבדו בביורוקרטיה ובממסד.
ישנם נושאים נוספים רבים שדיון והחלטה משותפים לגביהם יוכלו לסייע בתהליך החינוכי. בין השאר, נושאים אלו יכולים להיות: גובה דמי הכיס, קביעת מדיניות של ימי הולדת צנועים, שימוש בסיגריות ואלכוהול, סגנון לבוש הולם, משך צפייה בטלוויזיה וגלישה באינטרנט, שעת הליכה לישון בימות השבוע, יחס למותגי אופנה, בריחה מהבית והשתכנות בבית חבר, שינה משותפת של בנים ובנות, הוצאת מחשבים מחדרי הילדים ועוד ועוד. כמובן שכל קבוצת הורים תבחר מתוך רשימה זו את הנושאים סביבם יש להם רצון ועניין להתאחד.
פורום הורים שכזה יכול להתקיים במגוון וריאציות. הפורום יכול לקבוע מפגשים קבועים או על פי צורך, להתנהל באמצעות טלפונים ומיילים או להתקיים במרחב המקוון על ידי הקמת קבוצת דיון, אתר או פורום באינטרנט.
להלן הצעתי כיצד ניתן להקים ולנהל פורום "הורים למען הורים" שכזה:
משוגע לדבר
בכדי להתחיל להניע את המהלך, נדרש הורה אחד שמוכן להיות "המשוגע לדבר", אשר לוקח את הפרויקט לידיו. הורה זה ישכנע עוד הורה או שניים להקים מטה פעולה להקמת הפורום.
פגישת פתיחה
המטה יכנס את הוריהם של כל הילדים בשכבה או בכיתה לפגישת ייסוד הפורום. בפגישה זו תוצג הבעיה המשותפת לכלל ההורים – התמודדות עם דילמות ולחצים בגידול ילדם והצגת הרווחים הטמונים בשיתוף פעולה בין ההורים. בפגישה זו יש להחליט יחד על עקרונות מרכזיים בחינוך ההורי, אשר כלל הנוכחים מסכימים עליהם, כמו נוכחות, פיקוח, מעורבות רבה ואכיפת תגובה משמעותית להפרה של הכללים על ידי הילדים.
נושאים לדיון
בפגישה אפשר להציג רשימה של נושאים לדיון, להציג כמה פתרונות אפשריים, ולבקש מהמשתתפים להעלות נושאים נוספים שיועלו לדיון והצבעה בפגישה זו ובפגישות הבאות. מטרת פגישה ראשונית זו ופגישות עתידיות הינה לבחור מספר נושאים מרכזיים ולהתמקד בהם באופן מפורט (לדוגמא: שעת חזרה מבילוי, מקומות בילוי, דרכי הגעה וחזרה למקומות הבילוי וכדומה). יש להגיע להסכמה רחבה בכל הקשור להחלטות פרקטיות הקשורות לנושאים אלו (לדוגמא: על הילדים לחזור הביתה עד 2:00 בימי חופש ועד 21:30 בימי לימודים, יציאה לפאבים איננה מותרת, עליהם להתנייד במוניות).
סיירת הורים
בין השאר, יש לדון בדרכי פעולה מול גורמים אחרים כגון בית הספר, שיטור קהילתי, בעלי פיצוציות וכדומה. יש להחליט על חלוקת תחומי האחריות והעבודה בין ההורים ולבחון רעיונות נוספים להפעלת הפורום, כמו למשל הקמת סיירת הורים לילית המבקרת במקומות בילוי מועדים לסיכון.
התייעצויות חירום
יש להגדיר דרכים לתקשורת שוטפת והעברת אינפורמציה, כמו למשל שרשרת העברת מידע טלפוני או שליחת הודעות SMS קבוצתיות. לכן, כדאי לאסוף מכל ההורים טלפונים (למקרים של התייעצות "חירום") וכתובות אי-מייל ולפרסמם בדף קשר.
שתפו את הילדים
שימו לב שפורום ההורים צריך להיעשות באופן שקוף ואין צורך להסתירו מילדכם. יש לעדכן את הילדים בכללים שהוחלטו בפורום בצמוד לסיטואציות רלוונטיות (לדוגמא, לקראת יציאה לבילוי או כאשר הילד מבקש לרכוש מותג יוקרתי אשר הוחלט להימנע מרכישתו) ולהימנע מנאומים והסברים טרכניים מראש.
תמיכה הדדית
כידוע, עמידה בלחצים, תחינות ועקשנות ילדינו איננה משימה פשוטה. תמיכת הורים הדדית וקבלת החלטות משותפת תסייע לנו לעמוד מול לחצים ולבטים מוכרים אלו. באמצעות הקמת קבוצות ההורים, יוכלו ההורים לעמוד זה לצד זה ולסייע האחד לאחר בזמני משבר וקושי, תוך מתן סיוע ותמיכה בזמן אמת.
אמנם לא סביר כי כל ההורים ירצו לקחת חלק בפורום כזה או לקבל על עצמם את החלטות הפורום. עם זאת, אני מאמין שלקבוצת הורים כזו, גם אם לא כל ההורים שותפים לה, יהיה כוח השפעה משמעותי על אורח החיים של ילדיהם ושל סביבתם הקרובה. שימו לב כי ישנן מגוון דרכים לנצל כוח קבוצתי משמעותי זה. כל דרך שתאפשר לכם ההורים ליצור קשר עם הורים אחרים ולתאם עימם עמדות, עליהן תשמרו באופן עקבי ומתמשך, הינה רצויה ומבורכת. בהצלחה!
הערה: תודה לקרין בר על הסיוע בכתיבת הטור.
פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המרכז להורות אחרת והמכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך ".