מסבירים למען ישראל או למען השר?

בניגוד לביקורת הנמתחת על המסע הנמרץ "מסבירים ישראל", חייבים להודות שהוא מממש אחד היעדים הסמויים שלו: לשווק את יואל (יולי) אדלשטיין כשר ההסברה והתפוצות של מדינת ישראל.

יותר מכל, בזכות מבול התשדירים בכל אמצעי תקשורת אפשרי – טלוויזיה, רדיו או עיתון, צורבים את תודעת הציבור במכלול אמיתות, ובעיקר שיש שר הסברה ולו משרד. לולא "מסבירים ישראל", ספק אם רבים היו מודעים לקיומו. במיוחד הדבר חשוב מבחינה אלקטורלית, בעיני קהל הבוחרים והציבור הרוסי, כדי לנפץ את הרושם שתחום היחסים עם מדינות העולם נתון בלעדית בידי שר החוץ, אביגדור ליברמן. בדיעבד, המסע "מסבירים ישראל" משדר שיש חלופה ל"ישראל ביתנו", והיא מצויה בליכוד.

אלא שכבר עצם קיומו של המשרד ושמו עלולים לעורר סימני שאלה אחדים; כידוע, משרד ההסברה מזוהה עם משטרים לא דמוקרטיים, בהם מרוכזים כל מאמצי השכנוע למנגנון התעמולה. מבחינה זאת, גם המונח הסברה אינו אלא מסווה לתעמולה ("הם מנהלים תעמולה ואילו אנחנו מסבירים"). ואם כבר, איזו הסברה מתנהלת, כלפי חוץ או כלפי פנים, כלפי יהודים בישראל או כלפי יהודים בתפוצות? ואגב תפוצות, האם הכוונה ליהודים או גם חס מלהזכיר, גם תפוצות הפלסטינים?!

מבחינה זאת, המסע הנמרץ והיקר עשוי להסגיר את תפיסות העולם של השר ויועציו. סוד גלוי הוא שלא פחות ממה שמספרים לעולם חשוב מה אנחנו מספרים לעצמנו. כך, האתר אליו מפנים את האזרחים בנוי וערוך לפי מיטב העקרונות של תעמולה בולשביקית, אשר מן הסתם חלחלה לוורידיו של שר ההסברה עוד בנעוריו.

לפני שמשכנעים את הזולת חייבים לשוב ולהשתכנע בצדקתנו. יותר ממה שמספרים לאחרים, לא פחות חשוב ואף יותר, מה אנחנו מספרים לעצמנו. במסווה של הכשרה לאזרחים כמסבירים, גם זאת עיקרון בתעמולה בולשביקית, מנסים להנדס קונצנזוס רחב סביב עמדות לאומיות וניציות. לשם כך, אין לחסוך במאמצים כדי להעלים עובדות או להפריז בפרטים זניחים (במבה או קרמבו), וכל זאת כדי להנחיל תפיסת עולם פשטנית של הסכסוך באזור אך יעילה, של "הם הרעים ואנחנו הטובים והצודקים".

הצורך בחיזוק הרוח הלאומית גובר ככל שהשעון הדמוגרפי מתקתק. והרי רבע מאוכלוסי המדינה, אחד מתוך ארבעה אזרחים, כבר אינם יהודים. על כן, כמוהו כפרויקט "אתרי מורשת", המסע "מסבירים ישראל" נועד בעיקר לצרכי פנים ולמען הציבור היהודי בישראל. שני הפרויקטים משלימים אחד את השני ויעדם אחד הוא: ביצור האקלים הלאומני בתוך הקונכייה ההולכת ומסתגרת.

אלא שבדרך להשגת היעד יש ומזדמנים שיבושים בלתי צפויים: דימויי הגמל והמנגל נראים במקרה הרע אנכרוניסטים, ובמקרה הטוב מעוררי נוסטלגיה. היו ימים בהם ישראל נהנתה מאשראי רב במערב, אשר היה ונותר צמא לאקזוטיקה מזרחית. דימויים אלה ודומים להם, למשל הקיבוץ וכובע טמבל, שכנראה אינם מוזכרים במסע התעמולה של משרד ההסברה מטעמים פוליטיים, פינו את מקומם לכאפייה ולדגל הפלסטיני.

לפיכך התשדירים של גמל ומנגל ב"מסבירים ישראל" מגוחכים לא פחות מתשדירי אגף הגבייה לתשלום האגרה בעיצומו של משבר ברשות השידור ושיבושים בלוח המשדרים.