שתף קטע נבחר

 

עם העיניים לאוסקר

"הסוד שבעיניים" הארגנטינאי הוא מותחן פוליטי-רומנטי עם עלילה מאולצת ואפקט רגשי לא מבוטל. או במילים אחרות: מועמד אידיאלי לזכייה באוסקר לסרט הזר על חשבון "עג'מי"


 

הסרט הארגנטינאי "הסוד שבעיניים" הוא מותחן פוליטי-רומנטי שנחצב מהחומרים מהם עשוי פסלון אוסקר: קצת מתח, חופן סיפור אהבה בלתי ממומש, שחקנים מצודדים ואמירה קלה לעיכול. בקיצור, קולנוע מכובד שמתעטף במראית עין של חשיבות. אל תתפלאו, על כן, אם שמו יוכרז בשבוע הבא כזוכה המאושר בפרס הסרט הזר הטוב ביותר.

 

צפו בטריילר לסרט הארגנטינאי "הסוד שבעיניים"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מסופר פה על תובע לשעבר בפרקליטות המדינה (ריקרדו דרין), אנו בשנות ה-90 המאוחרות, המחליט לכתוב ספר על מקרה שאירע לפני שלושה עשורים ועדיין טורד את מנוחתו: אינוסה ורציחתה האכזרית של אשתו הצעירה של פקיד בנק. בימים ההם אמנם עלה בידו לאתר את הרוצח, אך זה שוחרר בנסיבות מחשידות, ועתה הגיבור מבקש להעלות על הכתב את הפרשה, שקשורה הדוקות לדיקטטורה הצבאית המושחתת ששלטה אותה עת בארגנטינה.

 

במקביל, עוקב "הסוד שבעיניים" אחר הזיק הרומנטי שניצת בין אותו תובע לבין הבוסית המרשימה והאטרקטיבית שלו (סולדאד ויאמיל), ואשר אינו מגיע לכלל מימוש. המפגש המחודש ביניהם מקץ 30 שנה מעורר אותה להבה ישנה-נושנה, כשהוא מגיע אליה לכאורה כדי לקבל את חוות דעתה על הפרקים שכתב. היא מצידה שולפת מכונת כתיבה חורקת מאותם זמנים, שבאופן סימלי מקש A (ארגנטינה?) שלה נותר פגום.

 

אם "הסוד שבעיניים" נדמה כשילוב של אפיזודה מ"חוק וסדר" וטלנובלה לטינית, אין זה מקרה: הבמאי חואן חוזה קמפנלה (שגם סרטו "הבן של הכלה" מ-2001 היה מועמד לאוסקר הזר) אחראי ל-16 מפרקי הסדרה הפופולרית.


"הסוד שבעיניים". נגיש וקל לעיכול

 

למעשה, מדובר ביוצר שעיקר עבודתו בשני העשורים האחרונים מתרכז בטלוויזיה האמריקנית (הוא ביים גם פרקים של "האוס" ו-"רוק 30"), עובדה שהופכת את סרטו הנ"ל לנגיש וקל לעיכול עבור קהל צרכניהּ. גם השילוב של רומנטיקה מבית היוצר של הטלנובלות המרצדות ברחבי הגלובוס על בסיס יומי אינו זר מן הסתם למרבית צופיו של סרט זה.

 

פראייר מי שמעמיק

במאי מיומן, קמפנלה, והדברים באים לידי ביטוי בסצנה מלהיבה אחת המתרחשת באיצטדיון כדורגל הומה, במהלך מרדף אחר הרוצח המלווה בתנועת מצלמה סוחפת ומורכבת שמזכירה את בריאן דה פלמה במיטבו. סצנה יפה אחרת קשורה לחיסולה של אחת הדמויות בעלילה, וגם היא מאופיינת בקרשנדו דרמטי, מהסוג המקובל אצל אמן המתח ההוא. יש בסצנות אלה כדי להצביע על מה ש"הסוד שבעיניים" הוא - מותחן סביר המתיימר לנסח אי-אילו אמירות בעלות משמעות על זיכרון, טראומה לאומית והזיקה בין הסיפור ההיסטורי לאישי.

 

הסרט ממעט להעמיק בפסיכולוגיה של הדמויות, וזיהויו המהיר של הרוצח דרך פענוחו של תצלום מקרי הינו שרירותי להחריד. קפמנלה, שגם ערך את הסרט

והשתתף בכתיבת התסריט (לפי ספר של אדוארדו סאצ'רי), מותח לעיתים את הסצנות שלא לצורך, ושם בפי גיבוריו דיאלוגים אינסופיים.

 

עם זאת, שחקניו סימפטיים בהחלט (בולט בהם הקומיקאי הארגנטינאי גיירמו פרנסלה בתפקיד עוזרו וחברו האלכוהוליסט של הגיבור), וסופו - גם אם הוא נדמה מאולץ, פועל היטב ברמה הדרמטית והרגשית. הוא שאמרנו, מועמד אידיאלי לזכיה באוסקר לסרט הזר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הסוד שבעיניים". זה ייגמר בפרס?
לאתר ההטבות
מומלצים