צינורות הנפט שיעקפו את משמרות המהפכה

האיום שהשמיע השבוע בכיר במשמרות המהפכה בדבר פגיעה בייצוא האנרגיה לאירופה והשארתה בקור המקפיא של החורף - אינו חדש. מזה שנתיים לפחות שבכירים איראנים מזהירים את המערב כי ישלם מחיר כבד במקרה שמתקני הגרעין האיראניים יותקפו, בין אם על ידי ארצות הברית ובין אם על ידי ישראל.

איראן כיום היא מעצמת גז טבעי כשבתחומה מרוכזים קרוב ל-20% מעתודות הגז העולמיות. ברם, האיום היותר חמור הוא היכולת של האיראנים לשבש את מעבר הנפט דרך מצרי הורמוז. בין 35% ל-40% מאספקת הנפט העולמית עוברת כיום בערוץ זה.

האיום בדבר סגירת מיצרי הורמוז לא נפל על אוזניים ערלות במדינות האזור, שלוקחות את טהרן ברצינות גמורה וחוששות מנזקים כלכליים במקרה שהאיראנים יממשו את האיום כל אימת שיחפצו.

לפיכך, אנו עדים בשנים האחרונות לתכניות השקעה בשווי של מיליארדים, בהקמת מערכת צינורות להובלת גז ונפט כך שיעקפו את המיצרים.

צינור מאבו דאבי עד לחופי המפרץ הפרסי

הפרויקט כולל הנחת קו צינורות באורך של 375 קילומטרים ובקוטר של 64 אינץ', מחבשאן באמירות אבו דאבי הנמצאת במרכז המדינה, עד לחופי המפרץ הפרסי - לנמל באמירות פוג'יירה השוכנת בצד השני של המדינה.

כשיושלם קו הצינורות הזה תוכל מדינת האמירויות, יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, להעביר 60% מתפוקת הנפט שלה לשווקים בחו"ל, זאת ללא צורך בשימוש במיצרי הורמוז. במסגת הפרויקט מקימה אבו דאבי כ-8 אתרים שישמשו לאחסון של כמיליון חביות נפט ובנוסף, בונה טרמינל נפט מודרני בפוג'יירה.

בנוסף, מדינות המפרץ גיבשו בשנים האחרונות תוכניות מגירה להקמת שש מערכות נוספות של צינורות, לכל הפחות. נראה כי היה מי ששב לעיין בהן השבוע.

ההצעה הגרנדיוזית ביותר כוללת הנחת צינורות משותפים באורך של 2,500 קילומטרים בערב הסעודית, בכווית ובאיחוד האמירויות, ומשם לנמל מסקט שבעומאן. פרויקט זה זכה כבר לשם המרשים "הצינור האסטרטגי הטראנס מפרצי". ההערכות הן שפרויקט יצריך כ-10 שנים לבנייתו ובסופו ניתן יהיה להעביר דרכו כ-5 מיליון חביות ביום.

הצעה אחרת, שעתה נראית פחות מעשית, היא הנחת צינורות ממדינות המפרץ לתימן. עם זאת, בשל אי יציבותה של תימן, נראה כי הצעה זו לא תהיה חלק מהפרויקטים.