בכירה בבנק העולמי: "האפליה כאן היא נורמה"
מנהלת תחום רב גוניות בבנק העולמי סבורה כי שוק התעסוקה הישראלי נמצא במצב רע בכל הקשור לשוויון הזדמנויות. "אם הממשלה לא מבינה שזה נושא קיומי ולא מטפלת בו, המעסיקים הפרטיים צריכים לקחת זאת על עצמם. פשוט אין לכם ברירה"
כיצד נראות בעיותיו של שוק התעסוקה הישראלי למתבוננים מבחוץ? אם מקשיבים לג'וליאנה אויגון מניגריה, מנהלת תחום רב גוניות בבנק העולמי, המצב כאן רע מאוד. "שוויון הזדמנויות למיעוטים בישראל הוא דבר קיומי", אמרה אויגון, שהשתתפה בכנס השנתי של נתיבות שוויון הזדמנויות של משרד התמ"ת המתקיים היום (ד') ברמת גן.
"זו לא רק אופנה או אסטרטגיה חדשה שכדאי למעסיקים ליישם במקומות עבודה כדי להיות תחרותיים ביותר", אמרה אויגון. "הרי אף אחד מהאנשים כאן - חילונים ואורותודוכסים, יהודים וערבים, אינו בדרך לעזוב. כולם יישארו ישראלים, כך שאם הבעיות לא ייפתרו, המצב יהפוך להיות יותר ויותר מסובך".
"אם אתם מכשירים עורכי דין שאינם מוצאים עבודה במקצוע שלהם, אפילו בישראל, יש כאן בעיה", הוסיפה. "אם במדינה דמוקרטית האפליה היא הנורמה, יש כאן בעיה רצינית. הנושא הזה מעכב את המדינה. זה לא מספיק שמשרד התמ"ת יבצע מה שהחוק מחייב אותו כד למנוע אפליה, הוא צריך להיות בחזית של קידום השוויון".
"כולם צריכים לקחת אחריות"
עוד הדגישה אויגון כי "צריך להיות כאן שינוי אג'נדה. איך עושים זאת? זה דומה לטיפול התמכרות באלכוהול. הדבר הראשון שצריך לעשות זה להודות בקיום הבעיה ולומר - אני אלכוהוליסט. צריך לומר: זו הארץ שלנו וצריך לשנות אותה. לשאול מי באמת שייך לכאן, ומה באמת שווה האזרחות הישראלית, מה היא נותנת בפועל? התשובה היא - לא הרבה. כולם צריכים לקחת אחריות, אי אפשר להאשים רק את היהודים או רק את הערבים.
"שאלו אותי כאן מה אני חושבת על אפליית נשים במקומות עבודה בישראל. אני אומרת: ומה עם אפליית גברים? יש כאן הרבה גברים ונשים שלא יכולים להשתכר למחייתם, זאת בעיה. היתרון שלכם שאתם מדינה קטנה. אני באה מניגריה, מדינה של 140 מיליון אנשים שהאזרחות שלה לא שווה הרבה. בלגוס, בירת ניגריה, גרים יותר אנשים מאשר בישראל כולה. לא בעיה לשנות מציאות של שבעה מיליון אנשים ששותפים בה".
בהמשך חלקה אויגון את רשמיה מביקור שערכה לאחרונה בקוסובו: "פגשתי שם את שרי הממשלה, שעד לפני שנים מעטות טבחו אלה באלה. השאלה שהם שאלו את עצמם היא האם הם ימשיכו להיות עבדים של ההיסטוריה שלהם, או שהם יחיו את העתיד. זו שאלה שגם הישראלים צריכים לשאול את עצמם. אם הממשלה לא מבינה שזה נושא קיומי ולא מטפלת בו, המעסיקים הפרטיים צריכים לקחת זאת על עצמם כי פשוט אין לכם ברירה".
מנהל שמעדיף דומים לו - מפסיד
מסר דומה, אם כי עדין יותר, סיפק גם ג'וליוס פריור, שותף בחברת הייעוץ האמריקנית פריור גרופ, העוסקת בייעוץ בנושא רב תרבותיות בעבודה. לדבריו, "אלברט אינשטיין אמר לפני עשרות שנים שהגיוון והשוני בין אנשים הם הבסיס לאינטליגנציה אמיתית. היום, כשהערים הגדולות בעולם הופכות לפסיפס של גזעים ועדות ואנשים נעים כל הזמן בין מקומות עבודה - המסר שלו אקטואלי יותר מתמיד".
"אני הבנתי כמה רב תרבותיות חשובה במקומות עבודה כשהייתי מנהל מכירות של אזור חברה שבה עבדתי והייתי מתוסכל מכך שהאזור שלי מכר פחות מאחרים. אני יוצא המרינס והיו איתי במחלקה שני חבר'ה ששירתו איתי ומהר מאוד הפכו לאנשים הכי מרכזיים במחלקה.
"יום אחד הגיעה אלי עובדת שאמרה שאם הייתי מקדיש לה חצי מתשומת הלב שאני מקדיש להם, היא היתה משיגה פי שניים מהם. הבנתי פתאום את הבעיה שלי, קידמתי את האנשים שהיה לי נוח איתם והתעלמתי מאלה שהיו שונים ממני. מהרגע שהבנתי את זה, המכירות של האזור שלי זינקו ועברו את כל האזורים האחרים".
"כל עובד מביא איתו צורת מחשבה שונה, זווית ראיה שונה ורקע שונה. השילוב בין כולם הוא הבסיס לעוצמה התחרותית של ארגון", הוא סיכם. עם זאת יצויין כי פרויור נמנע מלענות על השאלה כיצד מיישמים את האג'נדה שהוא מטיף לה בחברה הישראלית. "התשובות לשאלות הללו צריכות לבוא מבפנים, ממי שמכיר את הסיטואציה ולא ממטיפים מבחוץ", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
