קנה באשראי - וגילה שסכום הקנייה עוגל למעלה

בראשית חודש פברואר האחרון רכש צרכן, שיכונה כאן א', מצרכים מסוימים במרכול טבע קסטל שברחוב אבן גבירול בתל אביב. הקנייה הסתכמה ב-75.98 שקל ולשם תשלומם השתמש א' בכרטיס אשראי. או אז הבחין, כי בפועל הוא חויב ב-76.00 שקל. א', צרכן מודע לזכויותיו, עמד על זכותו לשלם את המחיר האמיתי, ובעקבות התעקשותו הושב לו עודף של 10 אגורות.

א', כבר אמרנו, הוא צרכן שלא מוותר. מכיוון שהבין שההתנהלות הזאת עלולה לפגוע בצרכנים נוספים, פנה אל המועצה לצרכנות כדי שזו תפעל להפסקת הפגיעה הזאת.

עו"ד סלעית קולר מהמועצה לצרכנות מציינת, כי לכאורה מדובר בנזק קטן של אגורות בודדות בכל פעם, אולם הנזק המצטבר הנגרם לכלל הצרכנים עלול להצטבר לסכומים גבוהים ביותר, מה עוד שטבע קסטל היא רשת מרכולים שלה 10 סניפים.

מתי מעגלים סכומים?

לפני שנגיע להיבט הפלילי לכאורה של התנהלות זו של טבע קסטל, כדאי לחזור להוראות החוק ביחס לעיגול סכומים. הצורך לעגל סכומים נוצר עקב ביטול המטבעות הקטנים שבעבר היו חלק מארנקו של כל אחד מאיתנו.

בעבר היותר רחוק בוטל מטבע האגורה, ולפני כמה שנים בוטל גם מטבע 5 אגורות. אולם, יש מוצרים ושירותים שמחיריהם ננקבים גם באגורות, ולכן יכול להיות מצב כמו זה שא' נתקל בו - שהוא צריך לשלם סכום במטבע שבעצם אינו קיים.

במצב זה, החוק קובע כי יש לעגל את הסכום לסכום הקרוב ביותר שניתן לשלמו בהילך (מטבע) חוקי. סכום שניתן לעגלו כך כלפי מעלה או כלפי מטה – יעוגל כלפי מעלה.

איך זה מיתרגם בפועל? נתחיל בכך, שכאשר אדם משלם בכרטיס אשראי או בצ'ק, יש לחייבו בדיוק בסכום העסקה ואין לעגל אותו לשום כיוון, לא כלפי מעלה ולא כלפי מטה.

כאשר מחיר העסקה משולם במזומן, נוהגים כך: אם סכום האגורות הוא עד 4 - למשל 20.24 שקל - יעוגל הסכום כלפי מטה, ויהיה 20.20; אם סכום האגורות הוא 5 ויותר – למשל 20.25 שקל - יעוגל הסכום כלפי מעלה ויהיה 20.30 שקל.

עבירה לכאורה

הבעיה במקרה של א' הייתה, שהוא שילם בכרטיס אשראי ולכן צריך היה לחייבו בדיוק בסכום העסקה. כיוון שלא כך נהגו בטבע קסטל, בוצעה לכאורה עבירה בהקשר זה.

עבירת היסוד על פי חוק הגנת הצרכן היא האיסור לפעול בדרך שעלולה להטעות את הצרכן. החוק קובע כך: "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה...".

שימו לב לחמש המילים האחרונות בציטוט: אסור להטעות צרכן גם לאחר ביצוע העסקה. כאן, לכאורה, בוצעה הטעיה בעת התשלום, כיוון שהצרכן חויב מעבר לסכום שצריך היה לשלם באמת. הבעיה עשויה להיות חמורה עוד יותר אם במרכולי טבע קסטל מעגלים כך סכומים כדבר שבשגרה.

כך רואה את הדברים גם הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי, אליו פנתה המועצה לצרכנות בעניין. בעקבות זאת שלח קמחי מכתב לרשת. במכתב, שנושא את התאריך ה-24 בפברואר, נאמר בין השאר, כי התנהלות טבע קסטל כפי שעלה מהתלונה של א', "עלולה להטעות את הצרכן באשר למחיר המוצר, ומעלה חשד לעבירה על חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 שאנו מפקחים על ביצועו".

במסגרת סמכויותיו על פי חוק נדרשה רשת טבע קסטל להודיע לממונה על הגנת הצרכן תוך 7 ימים על הצעדים שנקטה למניעת הישנות מקרים כאלה בעתיד.

מנגנון פיצוי

אך מעבר לכך, התנהלות מעין זו של המרכול עשויה לעלות ביוקר, במיוחד אם יתעקשו שם להמשיך בדרך זו. אם מנתחים את ההתנהלות הזאת עולה מכך, שבפועל חויב הצרכן בסכום שהוא גבוה מן המחיר שהיה על המוצר עצמו, זאת עקב חיובו בסכום העודף.

לגבי מצב מעין זה קובע חוק הגנת הצרכן, כי על הצרכן לשלם את המחיר שהוצג על המוצר, גם אם בקופה מחירו גבוה יותר.

ומה אם צרכן מגלה כי חויב בסכום הגבוה דווקא? אם הוא ביקש כי יחייבו אותו במחיר שהוצג על המוצר, כלומר המחיר הנמוך יותר, והסוחר סירב לבקשה זו, יוכל הצרכן לתבוע מן הסוחר פיצוי לדוגמה בסכום של עד 10,000 שקל.

הצרכן יצטרך לנקוט עוד צעד שהחוק דורש במצב כזה - לפנות לסוחר בכתב ולדרוש כי יוחזר לו הסכום העודף. היה והסוחר סירב, פתוחה בפני הצרכן הדרך לתבוע פיצוי לדוגמה. וכך עשוי סכום קטן יחסית לתפוח לסכום משמעותי. אלו עלולות להיות אגורות יקרות למדי.

קובי לוי, מנכ"ל טבע קסטל, מסר בתגובה: "בתחילת חודש פברואר החלפנו את כל מערכת הקופות ושדרגנו אותה כדי לתת שירות טוב יותר ללקוחות. זו הפעם ראשונה שאנחנו שומעים על תלונה כזו ואנחנו בודקים את העניין בצורה מעמיקה. פנינו לחברת הקופות כדי לבדוק את מהות התקלה ונוודא שתקלות כאלה לא יישנו בעתיד". באשר לפניית הממונה על הגנת הצרכן הוא מסר: "לא קיבלנו את התלונה בינתיים. נשמח לוודא מול הממונה את התלונה".

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet