הממשלה אישרה: תקציב דו-שנתי גם ב-2011
הצעתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, אושרה ברוב של 16 תומכים וללא מתנגדים. בהצבעה נמנעו 6 שרים, 5 שרים ממפלגת העבודה והשר דן מרידור. כמו כן אישרה הממשלה פה אחד את הרחבת הגידול השנתי בהוצאות הממשלה מ-1.7% ל-2.6%
הממשלה אישרה היום (ה') את הצעת שר האוצר, יובל שטייניץ, להמשיך את מתכונת התקציב הדו שנתי גם בשנים 2012-2011. ההצעה אושרה ברוב של 16 תומכים וללא מתנגדים. בהצבעה נמנעו 6 שרים, 5 שרים ממפלגת העבודה והשר דן מרידור.
כמו כן, אישרה הממשלה פה אחד את הצעתו של השר שטייניץ להנהיג שיטת חישוב שתרחיב את הגידול השנתי בהוצאות הממשלה, מ-1.7% ל-2.6%. בשיטה החדשה שאושרה, שיעור הגידול בהוצאה ייקבע בכפוף ליחס שבין שיעור הצמיחה ויחס החוב-תוצר הממוצעים ב-10 השנים האחרונות.
"צעדים אלה מהווים מהפכה של ממש במדיניות הכלכלית של הממשלה וגיבוש תקציב מרכזי שיאפשר לממשלה הצגת תוכנית ארוכת טווח, לשמור על יציבות המשק ויתרום להגדלת הצמיחה", אמר השר שטייניץ בעקבות אישור ההצעה.
התקציב הנוכחי, שאותו אישרה הכנסת ב-2009, הוא הראשון והיחיד עד כה שהוכן במתכונת דו-שנתית. ההחלטה להכין תקציב לשנתיים התקבלה על רקע המשבר הכלכלי העולמי, ומטרתה הייתה להעניק למשרדי הממשלה יכול לתכנן את הוצאותיהם לטווח ארוך יותר.
"התקציב הדו-שנתי יאפשר לכל אחד ממשרדי הממשלה לתכנן לטווח הארוך ולהתמקד בביצוע סדרי העדיפויות שלו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות אישור ההצעה. "מדינת ישראל פורצת דרך בעניין הזה ואני מאמין שנראה יותר ויותר מדינות הולכות בעקבותינו".
"הממשלה החליטה היום להמשיך עם ההצלחה הגדולה שהיתה לנו בתקציב הדו שנתי הראשון בתולדות ישראל בשנים 2009-2010 התקציב הדו שנתי הבא לשנים 2011-12 יאפשר לנו להמשיך את פיתוח המדינה, הכבישים, הרכבות, החינוך, להיאבק באלימות ולהגביר את הביטחון האישי".
בנוגע להחלטה להרחיב את הגידול בהוצאות הממשלה, אמר נתניהו כי "המטרה שלנו היא להמשיך להקטין את היחס בין התוצר לבין החוב הלאומי החיצוני, אבל בו זמנית גם לקבוע סדרי עדיפויות לצורך שיפור השרותים שאנו נותנים לאזרחים".
למה נמנעו שרי העבודה?
אישור המתכונת הדו-שנתית לתקציב בישיבת השרים, מעוררת ביטחון בלשכת ראש הממשלה, כי ההצעה תזכה גם לאישור מליאת הכנסת.
גורם בכיר בלשכה אמר לאחר ההחלטה בממשלה כי "שוב התבדו כל הספקולציות על כך שתקציב דו-שנתי נוסף לא יעבור במליאה בשל ההתנגדות של חלק מסיעות הקואליציה. פעם נוספת התברר שנתניהו יודע לאן הוא רוצה להוביל את המדינה והוא עושה זאת בנחישות. ההחלטה מוכיחה שמדובר בממשלת אחדות אמיתית ומוכיחה את מנהיגותו של נתניהו".
אך מה עומד מאחורי הימנעות שרי העבודה מתמיכה בהצעה? מלשכת יו"ר העבודה נמסר כי בהימנעותם בהצבעה בממשלה אותתו שרי העבודה על כך שלא בטוח שיתמכו בתקציב הדו-שנתי בקריאה הראשונה בכנסת.
על פי ההסכם הקואליציוני, תיקון חוק יסוד (כמו במקרה הזה) מחייב את הסכמת כל סיעות הקואליציה. "לכן שרי העבודה ימתינו לדיון על התקציב ורק לאחריו יחליטו כיצד להצביע בכנסת. בשלב הזה אף אחד לא מבטיח שסיעת העבודה תתמוך בהצבעה לתקציב דו שנתי", נמסר מלשכתו של ח"כ אהוד ברק.
החשש: תקציב דו-שנתי יחליש את הכנסת
כבר עם תחילת הדיונים בהצעה, הביעו גורמים בוועדת הכספים התנגדות לכוונת נתניהו ושטייניץ להפוך את המתכונת הדו-שנתית לשיטה קבועה, בטענה שצעד זה יחזק את משרד האוצר על חשבון המשרדים האחרים בממשלה, ויפגע ביכולתה של הכנסת להשפיע על הוצאות הממשלה, דרך עבודתה של ועדת הכספים.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, התריעה אז, כי היקף החוקים והצווים בתקציב דו-שנתי ובחוק ההסדרים הנלווה אליו הוא כפול מזה שקיים בתקציב חד-שנתי, ולכן לחברי הכנסת אין די זמן לבחון את תוכנו ולקבל החלטה מושכלת האם לאשרו או לא.
גם באופוזיציה הביעו תרעומת על ההחלטה להנהיג תקציב דו-שנתי נוסף. "תקציב לשנתיים בעידן של חוסר יציבות כלכלית מתבסס על הנחות מאקרו כלכליות מופרכות בעליל", אמר היום שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בראון (קדימה), בעקבות אישור ההצעה. "הממשלה מאחזת את עיני הציבור באמירתה כי ה-OECD תומך בתקציב דו-שנתי וזאת למרות אמירה ברורה בדו"ח ה-OECD שמעבר קבוע לתקציב דו-שנתי כנראה לא יעבוד בטווח הארוך. גם גאוותם של רה"מ ושר האוצר על כך שמדובר ב"פטנט עולמי" ובתקדים היסטורי אין לה על מה לסמוך. לאף מדינה בעולם המערבי והדמוקרטי אין תקציב דו שנתי".
"התכלית היחידה של התקציב הדו שנתי היא קניית שקט פוליטי תוך התעלמות מהנזק העצום לדמוקרטיה הישראלית", המשיך בראון והוסיף כי "הדיון בתקציב אחת לשנתיים מרוקן את הכנסת מתוכנה ולא מאפשר לנבחרי הציבור להתערב בקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים ולתקן עיוותים חברתיים בזמן אמת".