מה באמת חיפש אחמדינג'אד בדמשק?

מטחי הגשם הכבדים, שירדו באצבע הגליל בסוף השבוע שעבר, לא הצליחו להבליע את נהמת הסילון וטרטור מנועי הבוכנה. היו אלה מטוסי קרב, מטוסי ביון ומטוסים ללא טייס, שחגו ללא הרף בשמי האזור עד לשעות הקטנות של הלילה. מודאגים ולמודי ניסיון, ניסו רבים מתושבי הגליל העליון להבין, אם יש קשר בין תנועת המטוסים הערה מעל ראשיהם לבין כותרת בעיתוני יום שישי, שבישרה על "מתיחות בצפון" - וקשרה אותה לביקורו של נשיא איראן בסוריה. גם התקשורת בלבנון ניסתה להבין אם ישנה זיקה בין המפגש המתוקשר של אחמדינג'אד עם בשאר אסד ונסראללה בדמשק, לבין מטוסי חיל-האוויר הישראלי, שהנמיכו טוס בשמי ביירות ובקעת לבנון.

משני עברי הגבול היו לא מעטים ששיערו, כי כלי הטיס נשלחו לאזור במטרה להתנקש בנסראללה, כשהוא עושה את דרכו חזרה למחבואו בביירות. אין לפי שעה מידע מוצק שיאשר או יפריך השערה מעניינת זו, ותושבי אצבע הגליל הלא-רגועים נותרו עם סימני השאלה. לא רק הם: גם כלל הציבור בישראל מבולבל לאחרונה ביחס למה שקורה בגזרת הצפון. אם אמנם יש מתיחות, כפי שמדווחת התקשורת, כיצד מתיישב הדבר עם הכרזות בכירי הבכירים בישראל וגם בסוריה, על רצונם בחידוש המשא-ומתן המדיני?

"ציר הרשע" מתכנס בדמשק, לפני שבוע (צילום: AP)

אז כדאי שנדע, שמתחת לפני השטח (וגם מעליו) אכן יש מתח ביטחוני בצפון, שעולה ויורד לסירוגין בשנתיים האחרונות. הוא גבר בתקופה האחרונה, ויש לו פוטנציאל נפיץ לא מבוטל. אלו החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבינתיים, לכל השחקנים הראשיים - סוריה, חיזבאללה וישראל - יש אינטרס להימנע מעימות, ולכן הם מגלים איפוק ונזהרים שלא לייצר ניצוצות שיציתו את אדי הדלק שבאוויר. אלא שבאזור קיים גורם נוסף, רב-עוצמה, שהאינטרס שלו הפוך לגמרי.

אדי הדלק של האייתוללות

לאיראן יש לא רק אינטרס אסטרטגי לייצר אדי דלק, אלא גם להביאם למצב שעל סף התפוצצות. זה מרכיב חשוב במהלכים שהיא נוקטת כדי ליצור איום נגדי, שיסכל או ידלל את הכוונה להטיל עליה סנקציות חריפות - ויגרום לישראל ולארצות-הברית לחשוב פעמיים ושלוש, בטרם יממשו את האופציה למתקפה צבאית על מתקני הגרעין. טהרן מתאמצת עכשיו להבהיר לעולם, כי סנקציות "משתקות" (על ייבוא וייצוא דלק ומוצריו), שלא לדבר על תקיפה, יובילו לצעדי תגמול מצידה שיביאו להתלקחות כללית במזרח התיכון.

סגן מפקד משמרות המהפכה רמז השבוע כי ארצו לא תהסס לחסום את מיצרי הורמוז שבפתח המפרץ לשיט מכליות הנושאות נפט לשוק העולמי, מכל מדינות המפרץ. כמו כן איים לתקוף בטילים בארות ומתקני נפט בארצות השכנות. שני צעדים אלה, מזהירה איראן, יגרמו לשיבושים ניכרים באספקת הדלק מהמפרץ הפרסי לשוק העולמי ולעלייה ניכרת במחיריו. זה אמור להרתיע את סין, שמייבאת אחוז ניכר מהנפט שהיא צורכת מהמפרץ, מתמיכה בסנקציות שמציעה וושינגטון - וכמוה את כל המדינות שכלכלתן תלויה בנפט מהמפרץ: החל במדינות ערב יצרניות הנפט וכלה במדינות העולם השלישי החברות במועצת הביטחון.

שדה נפט סעודי במפרץ. האיראנים ישבשו? (צילום: אי.פי.איי)

אבל זה לא הכל: לאיום התגמול האיראני יש רגל נוספת, הנוגעת ישירות אלינו. איראן מאיימת להנחית מכה אסטרטגית - קונבנציונלית, אך הרסנית מאין כמוה - על ישראל, באמצעות אלפי הטילים, הרקטות ויכולות הטרור שבידי בעלי בריתה: סוריה, חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וארגונו של אחמד ג'יבריל.

כשהחברה הציונית תתפורר

האיום הזה, להערכת גורמי הערכה, אינו מוגבל רק למקרה שישראל תתקוף את איראן, אלא גם למקרה שאיראן תימצא במצוקה קשה בגלל הסנקציות שיוטלו עליה ותרצה ליצור מצב שבו היא טורפת את הקלפים ומכריחה את המערב להזדקק לשרותיה כדי להרגיע את האזור. אבל כדי שהאיום הזה יהיה אמין, צריכה טהרן להבטיח שדמשק לא תערוק למחנה המערבי ותחליש, אם לא תפסיק לגמרי, את הסיוע הצבאי הפעיל שהיא מושיטה לחיזבאללה וליתר. לשם כך נסע השבוע אחמדינג'אד לדמשק, חתם עם אסד על הסכם שיתוף פעולה, והביא אותו לכנס את אותה ארוחת ערב מתוקשרת, בהשתתפות נסראללה ובכירי הטרור הפלסטיני.

אבל איראן אינה מסתפקת במפגני כוח מתוקשרים. האיראנים יודעים שם היטב שאסד, וכמוהו חיזבאללה וחמאס, חוששים כעת מעימות נוסף עם ישראל, וכי סוריה, שכלכלתה במצב קשה, רוצה מאוד בהידוק הקשרים עם ארצות-הברית. לכן דואגים האיראנים שלבעלי בריתם תהיה מוטיבציה, מוכנות וכשירות להיכנס לעימות עם ישראל.

סביר להניח שהאיראנים מסתמכים על דברי שר החוץ ליברמן ונוטעים בלבו של אסד חשש מפני הסלמה. האיראנים עושים כמיטב יכולתם לשכנע את הסורים שאין להם אינטרס כעת להיכנס למו"מ עם ישראל. מדוע? מפני שישראל תקרוס מעצמה ("הישות הציונית תיעלם מהאזור") אחרי שסוריה, חיזבאללה והפלסטינים ינחיתו על עורפה מכה הרסנית באמצעות הטילים והרקטות - ואז במוקדם או במאוחר יוחזר הגולן כפרי בשל. אם כתוצאה ממו"מ שייפתח בעקבות המלחמה (כפי שאמר שר הביטחון ברק במו פיו לבכירי צה"ל) או בעתיד היותר רחוק, כתוצאה מהתפוררות החברה בישראל. אבל כדי שכל זה יקרה צריכה סוריה, לשיטתו של אחמדינג'אד (וגם לשיטתם של הסורים עצמם) לחזק את חיזבאללה כך שיוכל לעמוד במתקפה ישראלית.

נ"מ שובר שוויון

סוריה כבר העבירה לחיזבאללה כ-45 אלף רקטות וטילים מכל הסוגים. הם גם העבירו לחיזבאללה טילי נ"ט רבים, שאמורים לעצור את השריון הישראלי שייכנס ללבנון כדי לשתק את האש. אבל לטילים שיש או יהיו בידי חיזבאללה יש חיסרון אחד גדול: הם פגיעים מאוד לגילוי ופגיעה מהאוויר. מה שבאמת חסר שם - מבינים נסראללה, סוריה, האיראנים וכמובן ישראל - זהו נשק יעיל נגד מטוסים, שינטרל את האיום העיקרי על המערך הצבאי של חיזבאללה.

כידוע, לסורים יש גם טילי קרקע-קרקע (טק"ק) כבדים, ומי יודע, אולי בעל הבית (בשאר אסד) ישתגע ויתן לחיזבאללה גישה גם לטילים אלה.

לוחמי חיזבאללה. יקבלו תגבור? (צילום: AP)

בשבת שעברה נמסר בסוכנויות הידיעות מפי פקיד בכיר במחלקת המדינה האמריקנית, כי אחד הנושאים העיקריים שבהם מתמקד שר הביטחון אהוד ברק בשיחותיו בוושינגטון הוא העברות הנשק מסוריה לחיזבאללה. סביר להניח כי ברק, שדיבר לא אחת בעבר על "נשק שובר שוויון" שעלול להגיע ללבנון, התכוון למערכות נשק נגד מטוסים, בהן מעוניין חיזבאללה בעקבות הלקחים שהפיקו הארגון ופטרוניו האיראנים ממלחמת לבנון השנייה. בידי חיזבאללה היו כבר אז טילי כתף קלים נגד מטוסים, אולם הם לא הצליחו לאיים בצורה רצינית על חיל-האוויר של ישראל (פרט למקרה בו הופל מסוק "יסעור" סמוך לפני הקרקע). לכן מעוניין כעת הארגון להשיג ולהפעיל מערכות נ"מ כבדות, מתוחכמות וארוכות טווח - מכ"מי גילוי, סוללות טילים ותותחים מוכווני מכ"מ, המסוגלים לבטל או לצמצם בצורה יעילה את חופש הפעולה האווירי והמודיעיני שיש לחיל-האוויר הישראלי בשמי לבנון.

בהקשר זה ראוי להזכיר כי בתקשורת הערבית והמערבית התפרסם בעבר מידע, לפיו אנשי חיזבאללה כבר התאמנו בסוריה בהפעלת סוללות טילי נ"מ ניידות ומהירות תגובה מסוג SA-8, שיכולות לפגוע במטוסים ובמסוקים בגבהים נמוכים ובינוניים. לפי אותם אמצעי תקשורת, עלולה סוריה בשלב הבא להעביר מספר סוללות כאלו לחיזבאללה בלבנון תוך הפרה בוטה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. במערכת הביטחון נמנעו מלאשר או להכחיש מידע זה, אולם ישראל כבר רמזה בעבר בצורה די גלויה ונחרצת מאוד, כי לא תשלים עם העברת נשק שובר שוויון כזה שיפר את המאזן הצבאי עם לחיזבאללה.

ייתכן שעניין העברת נשק מפר שוויון ללבנון היה הרקע למספר מקרים בשנתיים האחרונות, בהם גאתה המתיחות במשולש ישראל-סוריה.

גיוס המילואים לתרגיל בוטל

בוושינגטון שמעו את הערכות המצב וראו את המידע שהניח בפניהם שר הביטחון ברק. גם באירופה הכירו בפוטנציאל הנפיץ של המצב שיצר אחמדינג'אד בעת ביקורו בדמשק. בתגובה יצאו מעצמות המערב משני עברי האטלנטי למערכה דיפלומטית נמרצת שתכליתה למנוע הברחות נשק "שובר השוויון" לחיזבאללה.

עיתון ערבי מכובד היוצא לאור בלונדון דיווח כי מזכירת המדינה קלינטון העבירה מסר אזהרה חריף לנשיא הסורי, לפיו ארה"ב לא תוכל לעצור את ישראל אם תחליט לתקוף את משלוחי הנשק המועברים מסוריה ללבנון בניגוד להחלטת מועצת הביטחון. הידיעה לא הוכחשה.

מיד אחר-כך הצטרפו צרפת, גרמניה ובריטניה למהלך, כששיגרו מסר דיפלומטי גלוי לסוריה ולבנון ובו "דאגה" לנוכח הברחת הנשק בגבול בין שתי המדינות, שעלולה לגרום לתבערה אזורית.

ישראל מצדה עשתה הכל כדי להעביר לסוריה איתותים ומסרים, לפיהם אין שום כוונה לתקוף ולכן אין צורך להיחפז ולהשלים את חימוש חיזבאללה. ליתר ביטחון בוטל אפילו גיוס מילואים מצומצם מאוד, שתוכנן במסגרת התרגיל המטכ"לי השנתי "אבני אש" שנערך בשבוע שעבר, מחשש שמא יתפרש הדבר בדמשק כהכנה למתקפה - אותה מתקפה "קרובה" שעליה "מתריעים" האיראנים. מאותה סיבה סוריה אפילו לא הופיעה בתרחיש התרגיל.

כרגע נראה שהפעילות הדיפלומטית והמסרים העקיפים עשו את שלהם. המתיחות הנוכחית נרגעה עד שחלילה חיזבאללה יצליח לבצע פיגוע נקמה על חיסולו של עימאד מורנייה.